דוד צבי הילמן: הבדלים בין גרסאות בדף

נולד בשנת תרפ"ו לר' אשר ומרת מרים דבורה הילמן{{הערה|בתו של יהושע דוברוסקין, חתנו של [[הרד"ץ חן]]}} בעיר [[חסלביטש]] כחודשיים אחר פטירת סבו הרב [[הרד"ץ חן]] ונקרא על שמו{{הערה|"שושני חן" עמוד 62}}. אביו היה מחסידי [[הרבי הריי"צ]], אף התייעץ עימו אודות חינוך בנו{{הערה|הרבי הריי"צ ענה כתשובה כי יש להדגיש אצלו את הרגש החסידי, ולשולחו ל[[תומכי תמימים|ישיבה חב"דית]] (ככול הנראה בהקשר להצעה לשולחו לישיבת פונביז' במקום ל[[אחי תמימים תל אביב|ישיבת אחי תמימים]] שבתל אביב - שהתממשה לבסוף). [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [חלק ד' עמודים ב-ג]}}. אביו התכתב תכופות עם [[הרבי]]{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ב' אגרות: [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/244.htm רמ"ד], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/267.htm רס"ז], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/293.htm רצ"ג], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/317.htm שי"ז], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/350.htm ש"נ], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/383.htm שפ"ג].}} ואף העיר על ה[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]] שחיבר{{הערה|שם=אג"ק}}, ובשנת [[תש"ח]] אף ביקש מהרבי לכתוב אל בנו, והרבי ענה לו כי יכתוב לו בהזדמנות{{הערה|שם=אג"ק|[[אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/317.htm חלק ב' עמוד ר"פ (איגרת שיז)]}}. בצעירותו כתב לרבי ואף נהג לבקש ברכה מהרבי{{מקור}}.  

היה תלמיד של הגאון הרב [[חיים נאה]] שאף ציטט אותו בספריו{{הערה|1="העירני על זה ידידי הבחור החכם ובקי נפלא עדיו לגאון מורנו הרב דוד צבי הילמן שליט"א" [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21951&st=&pgnum=181&hilite= שיעור מקוה (ירושלים תשי"א) עמוד קס"ח]}}, ואף כתב לו מכתבים בנושאים תורניים, בהם פנה אליו בתארים מיוחדים עוד בבחרותו{{הערה|"הרב המצויין בקי בחדרי תורה, עדיו לגאון, אין גומרין עליו את ההלל, כו' כבוד שם תפארתו, מורנו הרב דוד צבי הלמן שליט"א, שלומו ישגא לעד אמן" מכתב מ[[כ"ג ניסן]] [[תשי"א]], נמצא כאן בתור תמונה.}}, אך גם הביע את מורת רוחו מכך שתלמידו החל לסגל לעצמו סגנון כתיבה [[התנגדות לתורת החסידות|מתנגדי]]{{הערה|"ומאד תמיהני עליך שספגת מדות המתנגדים, שכתבת "עד כאן לאמיתה של תורה", כן דרכם על כל חידוש הערב להם (כותבים תואר כמו) "והמכה בפטיש הוא", "קרוב לאמת", "אז אמת גמור" וכו', לא כן אתנו החסידים יודעים מך ערכנו, "והמצודה פרושה כו'", אמנם יכולים להחליט על מה שאינו אמת, כיון שנראה לעין שהוא פטפוט, אך לאידך גיסא להשתבח שכיוון אל האמת זה מעשה מתנגד וד"ל" מכתב מ[[כ"ג ניסן]] [[תשי"א]], נמצא כאן בתור תמונה}}. הילמן התנצל והתחייב שלא יחזור על כך{{הערה|"אבקש מכבוד תורתו סליחה ומחילה, על אשר מבלי כל כוונת זדון, נפלט מקולמסי ביטוי הנטל"פ בעיני אדוני. לא למדתי כלום מסיגנון בעל [[הסטייפלר|'האיפת צדק']], וכתבתי ברהיטת המליצה ובחפזי כל אדם כוזב. ומעתה אשמור עטי לכתוב בהדרת כבוד, שלא תחול עלי שום קפידא ח"ו" ממכתבו של הילמן}}. הקשר עם הרב נאה המשיך עד סמוך לפטירת הרב נאה{{הערה|1=ראה [http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=20938&hilit=%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%9F+%D7%A0%D7%90%D7%94 כאן] מכתב מער"ח אדר תשי"ד. הרב נאה נפטר בתמוז תשי"ד.}}. הילמן סבר שבמחלוקת בין [[הסטייפלר]] לבין הרב נאה בענין המידות, הצדק עם הרב נאה ואין מקום למידות בשיטת [[חזון איש]], אך כאשר הילמן היה אחראי על ההוצאת לאור של [[רמב"ם מהדורת פרנקל]] לא הופיע במפתח שבסופו ספרי הרב נאה{{הערה|הילמן שהי' באותם שנים חשוב בחוג חזון איש, כנראה לא רצה לציין לספרי הגאון החב"די, כאשר את הרמב"ם ערך בסגנון הישיבות הליטאיות. ועל פי הנחיות הסטפלייער.}}.