27,062
עריכות
הדלקה מרכזית: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
יעקב בן שמואל (שיחה | תרומות) |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
מאבק נוסף החל בחנוכה [[תשד"מ]] ב[[סינסנטי]], אוהיו, כאשר הרב [[שלום דובער קלמנסון]] ביקש להציב חנוכיה מרכזית בעיר ונתקל בהתנגדות עזה מצד קהילת [[התנועה הרפורמית|הרפורמים]] בעיר, שנחשבת למעוז הרפורמים בארצות הברית. בהשתדלות הפדרציה היהודית בעירו, שנשלטת על ידי הרפורמים, הודיעה לו העירייה שאין לו רשיון להציב את החנוכיה בכיכר העיר. | מאבק נוסף החל בחנוכה [[תשד"מ]] ב[[סינסנטי]], אוהיו, כאשר הרב [[שלום דובער קלמנסון]] ביקש להציב חנוכיה מרכזית בעיר ונתקל בהתנגדות עזה מצד קהילת [[התנועה הרפורמית|הרפורמים]] בעיר, שנחשבת למעוז הרפורמים בארצות הברית. בהשתדלות הפדרציה היהודית בעירו, שנשלטת על ידי הרפורמים, הודיעה לו העירייה שאין לו רשיון להציב את החנוכיה בכיכר העיר. | ||
הרב קלמנסון החליט להיאבק בעירייה באמצעים משפטיים. בשיחה עם עורך הדין מר [[נתן לוין]], הבזיקה בראשו של הרב קלמנסון הברקה משפטית, והוא הציע לעורך הדין לנקוט גישה שונה לחלוטין: | הרב קלמנסון החליט להיאבק בעירייה באמצעים משפטיים. בשיחה עם עורך הדין מר [[נתן לוין]], הבזיקה בראשו של הרב קלמנסון הברקה משפטית, והוא הציע לעורך הדין לנקוט גישה שונה לחלוטין: לטעון כי הדלקת החנוכייה היא סוג מסויים של הבעת דיעה, וכאשר אזרח מסויים רוצה להביע את דעתו באמצעות הצבת חנוכייה - אסור לעירייה להצר את צעדיו ולמנוע ממנו להביע את דעתו, כיון שזו עבירה על חוק "חופש הדיבור". עורך הדין היה בהלם מהרעיון וחשש להשתמש בטיעון, אך לבסוף כך נהג - ועורכי הדין של הצד הנגדי, שהיו בטוחים שטענותיו יתבססו על הכרעת בית המשפט העליון בקשר להפרדת הדת מהמדינה, הופתעו כאשר מר לוין התחיל לדבר על "חופש הדיבור". הם חששו להצטייר כמי שאינם מאפשרים את חופש הדיבור. באותה שנה ניצח הרב קלמנסון והציב את החנוכיה. | ||
במהלך שנות המ"מים נחלו שלוחי הרבי נצחונות רבים במאבקים המשפטיים, כאשר הרבי היה מעורב בפרטי ההתרחשויות. עם השנים הפכו ההדלקות הציבוריות לקונצנזוס, וההתנגדות דעכה. | במהלך שנות המ"מים נחלו שלוחי הרבי נצחונות רבים במאבקים המשפטיים, כאשר הרבי היה מעורב בפרטי ההתרחשויות. עם השנים הפכו ההדלקות הציבוריות לקונצנזוס, וההתנגדות דעכה. | ||