27,062
עריכות
מנחם צבי ריבקין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "כסליו" ב־"כסלו"
(←משפחתו) |
מ (החלפת טקסט – "כסליו" ב־"כסלו") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
בשנת [[תרפ"ג]] נתפנתה במנצ'סטר שבאנגליה משרת הרבנות של הרב [[ישראל יעקב יפה|ישראל יעקב הכהן יפה]], ובעצתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] והשתדלותו של הרב [[סענדר נמיצוב]] ממנצ'סטר, קיבל על עצמו הרב ריבקין את הרבנות שם. בעקבותיה נתמנה גם לחבר בית-הדין דמנצ'סטר. | בשנת [[תרפ"ג]] נתפנתה במנצ'סטר שבאנגליה משרת הרבנות של הרב [[ישראל יעקב יפה|ישראל יעקב הכהן יפה]], ובעצתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] והשתדלותו של הרב [[סענדר נמיצוב]] ממנצ'סטר, קיבל על עצמו הרב ריבקין את הרבנות שם. בעקבותיה נתמנה גם לחבר בית-הדין דמנצ'סטר. | ||
לפני נסיעתו למנצ'סטר שלח לו [[הרבי הריי"צ]] ברכת הדרך והתווה לו את שליחותו במקום, לפעול אצל אנ"ש בענייני חסידות. כאשר בישר לרבי שהגיע למקום, ב[[כ"ד | לפני נסיעתו למנצ'סטר שלח לו [[הרבי הריי"צ]] ברכת הדרך והתווה לו את שליחותו במקום, לפעול אצל אנ"ש בענייני חסידות. כאשר בישר לרבי שהגיע למקום, ב[[כ"ד בכסלו]], שלח לו [[הרבי הריי"צ]] מכתב נוסף בו מברכו בהצלחה רבה, חרף הקשיים שיעמדו לו בדרכו בהתחלה, ומבטיחו כי העיר כולה תבורך ברוב ברכה בשל פעילותו.{{הערה|[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרות קודש]] כרך יד, עמ' רסג}} באותו מכתב ממנה אותו הרבי להיות [[שד"ר]] ולהסתובב ברחבי אנגליה ולחזור חסידות, ולהידבר עם האנשים אשר ברחבי המדינה. בסיום מבקש ממנו הרבי כי יכתוב דו"ח מידי שבוע, באריכות ובפרטות, וישלח לרב [[אלחנן דוב מרוזוב]], ממזכירי הרבי הריי"צ. בהמשך הודיע הרבי לעסקנים החב"דיים, כי הרב ריבקין הוא הכתובת לכל עניני חב"ד באנגליה.{{הערה|ראה ב[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרות קודש]] חלק יד עמ' רסה במכתב לרב רסקין בוורשא, ובחלק א' עמ' שעד לרב הבלין מירושלים}} | ||
כשנתמנה לרב באנגליה דרשו ממנו חברי הקהילה כי יחליף את הקסקט הרוסי בכובע רבני ('צילינדר'), כפי הנהוג שם. בתחילה סירב בתוקף, ואף העדיף לעזוב את הרבנות שם. לבסוף שאל את הרבי הריי"צ, והרבי השיב לו לחבוש את הצילינדר כפי מנהג המקום. מאז שקיבל את הוראת הרבי לא הסיר את הכובע מראשו. | כשנתמנה לרב באנגליה דרשו ממנו חברי הקהילה כי יחליף את הקסקט הרוסי בכובע רבני ('צילינדר'), כפי הנהוג שם. בתחילה סירב בתוקף, ואף העדיף לעזוב את הרבנות שם. לבסוף שאל את הרבי הריי"צ, והרבי השיב לו לחבוש את הצילינדר כפי מנהג המקום. מאז שקיבל את הוראת הרבי לא הסיר את הכובע מראשו. | ||