2,357
עריכות
(←ביאור) |
מ (←פתיח) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
"אַבָּא יָסַד בְּרַתָּא" ( | '''"אַבָּא יָסַד בְּרַתָּא"''' (תרגום מילולי: אַבָּא יָסַד הַבַּת). הוא מאמר הזוהר בפרשת פנחס (דף רנו, עמוד ב), המפרש את הכתוב (משלי ג, יט) "ה' בְּחָכְמָה יָסַד אֶרֶץ" - "בְּאַבָּא יָסַד בְּרַתָּא". | ||
על מאמר זה מבוססים יסודות רבים בתורת החסידות. משמעות מאמר זה, ש"אבא" - בחינת [[חכמה]] של [[עולם האצילות]], הוא היסוד והשורש של "בְּרַתָּא" - (הבת של האב) היא בחינת ספירת המלכות. קשר זה בנוי על כך כי "[[נעוץ תחילתן בסופן]]", שיש קשר בין הספירה הראשונה לבין הספירה האחרונה. | על מאמר זה מבוססים יסודות רבים בתורת החסידות. משמעות מאמר זה, ש"אבא" - בחינת [[חכמה]] של [[עולם האצילות]], הוא היסוד והשורש של "בְּרַתָּא" - (הבת של האב) היא בחינת ספירת המלכות. קשר זה בנוי על כך כי "[[נעוץ תחילתן בסופן]]", שיש קשר בין הספירה הראשונה לבין הספירה האחרונה. | ||
[[ספירת החכמה]] היא בבחינת [[יראה עילאה]] ביחס לספירת המלכות שהיא בבחינת [[יראה תתאה]]. | [[ספירת החכמה]] היא בבחינת [[יראה עילאה]] ביחס לספירת המלכות שהיא בבחינת [[יראה תתאה]]. | ||
==ביאור== | ==ביאור== | ||
הכוונה היא לבחינת [[פנימיות החכמה]] הנקרא "[[קדמות השכל]]", שהיא למעלה מ[[חיצוניות החכמה]] - חלק החכמה השייך לשכל הבינה, הנה, שם דוקא הוא שורש המלכות. | הכוונה היא לבחינת [[פנימיות החכמה]] הנקרא "[[קדמות השכל]]", שהיא למעלה מ[[חיצוניות החכמה]] - חלק החכמה השייך לשכל הבינה, הנה, שם דוקא הוא שורש המלכות. |
עריכות