אבא יסד ברתא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 16 בתים ,  21 באוגוסט 2020
מ
שורה 1: שורה 1:
"אַבָּא יָסַד בְּרַתָּא" (מילולית: אַבָּא יָסַד הַבַּת). הוא מאמר הזוהר בפרשת פנחס (דף רנו, עמוד ב), המפרש את הכתוב (משלי ג, יט) "ה' בְּחָכְמָה יָסַד אֶרֶץ" - "בְּאַבָּא יָסַד בְּרַתָּא".
'''"אַבָּא יָסַד בְּרַתָּא"''' (תרגום מילולי: אַבָּא יָסַד הַבַּת). הוא מאמר הזוהר בפרשת פנחס (דף רנו, עמוד ב), המפרש את הכתוב (משלי ג, יט) "ה' בְּחָכְמָה יָסַד אֶרֶץ" - "בְּאַבָּא יָסַד בְּרַתָּא".


על מאמר זה מבוססים יסודות רבים בתורת החסידות. משמעות מאמר זה, ש"אבא" - בחינת [[חכמה]] של [[עולם האצילות]], הוא היסוד והשורש של "בְּרַתָּא" - (הבת של האב) היא בחינת ספירת המלכות. קשר זה בנוי על כך כי "[[נעוץ תחילתן בסופן]]", שיש קשר בין הספירה הראשונה לבין הספירה האחרונה.
על מאמר זה מבוססים יסודות רבים בתורת החסידות. משמעות מאמר זה, ש"אבא" - בחינת [[חכמה]] של [[עולם האצילות]], הוא היסוד והשורש של "בְּרַתָּא" - (הבת של האב) היא בחינת ספירת המלכות. קשר זה בנוי על כך כי "[[נעוץ תחילתן בסופן]]", שיש קשר בין הספירה הראשונה לבין הספירה האחרונה.


[[ספירת החכמה]] היא בבחינת [[יראה עילאה]] ביחס לספירת המלכות שהיא בבחינת [[יראה תתאה]].
[[ספירת החכמה]] היא בבחינת [[יראה עילאה]] ביחס לספירת המלכות שהיא בבחינת [[יראה תתאה]].
==ביאור==
==ביאור==
הכוונה היא לבחינת [[פנימיות החכמה]] הנקרא "[[קדמות השכל]]", שהיא למעלה מ[[חיצוניות החכמה]] - חלק החכמה השייך לשכל הבינה, הנה, שם דוקא הוא שורש המלכות.
הכוונה היא לבחינת [[פנימיות החכמה]] הנקרא "[[קדמות השכל]]", שהיא למעלה מ[[חיצוניות החכמה]] - חלק החכמה השייך לשכל הבינה, הנה, שם דוקא הוא שורש המלכות.
2,357

עריכות

תפריט ניווט