משתמש:לאמטערנעצ'יק/רבי חנינא בר חמא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (חלוקת קונטרסים העביר את הדף משתמש:זאבי מינצברג/רבי חנינא בר חמא לשם משתמש:לאמטערנעצ'יק/רבי חנינא בר חמא בלי להשאיר הפניה)
שורה 41: שורה 41:


==תפקידיו הציבוריים==
==תפקידיו הציבוריים==
רבי יהודה הנשיא, ריכז בידיו, מתוקף תפקידו, את כל המשרות החשובות ביותר בדור ההוא. לפני פטירתו הוא ביזר את משרותיו וסמכויותיו בין בניו ותלמידיו. בגמרא מסופר כי רבי הורה כך: {{ציטוטון|שמעון בני - חכם. גמליאל בני - נשיא. חנינא בר חמא ישב בראש}}. רבי חנינא סירב לקבל את התפקיד, משום שחשש מפגיעה בכבודו של [[רבי אפס]], שהיה מבוגר ממנו בשנתיים וחצי. רק לאחר פטירתו של רבי אפס נאות רבי חנינא להתמנות למשרה תחתיו{{הערה|{{בבלי|כתובות|קג|ב}}; {{ירושלמי|תענית|ד|ב}}. היה זה עשרים שנה ומעלה לאחר פטירת רבי{{הערה|כך מוכיח [[יצחק אייזיק הלוי]] מדברי ה{{עירובין|סה|ב}}.
רבי יהודה הנשיא, ריכז בידיו, מתוקף תפקידו, את כל המשרות החשובות ביותר בדור ההוא. לפני פטירתו הוא ביזר את משרותיו וסמכויותיו בין בניו ותלמידיו. בגמרא מסופר כי רבי הורה כך: {{ציטוטון|שמעון בני - חכם. גמליאל בני - נשיא. חנינא בר חמא ישב בראש}}. רבי חנינא סירב לקבל את התפקיד, משום שחשש מפגיעה בכבודו של [[רבי אפס]], שהיה מבוגר ממנו בשנתיים וחצי. רק לאחר פטירתו של רבי אפס נאות רבי חנינא להתמנות למשרה תחתיו{{הערה|בבלי|כתובות|קג|ב}}; {{הערה|ירושלמי|תענית|ד|ב}}. היה זה עשרים שנה ומעלה לאחר פטירת רבי{{הערה|כך מוכיח [[יצחק אייזיק הלוי]] מדברי ה{{עירובין|סה|ב}}.


מלבד כוחו הגדול בידע חכמת התורה, היה כוחו רב ב[[פלפול]]. כך למשל, כאשר [[רבי חייא]] ורבי חנינא התווכחו זה עם זה, אמר רבי חנינא לרבי חייא: אם תשתכח תורה מישראל, יכול אני להחזירה על ידי פלפול{{הערה|בבא מציעא|פה|ב}}}.
מלבד כוחו הגדול בידע חכמת התורה, היה כוחו רב ב[[פלפול]]. כך למשל, כאשר [[רבי חייא]] ורבי חנינא התווכחו זה עם זה, אמר רבי חנינא לרבי חייא: אם תשתכח תורה מישראל, יכול אני להחזירה על ידי פלפול{{הערה|בבא מציעא|פה|ב}}}.
שורה 50: שורה 50:
רבי חנינא התעסק בענייני יוחסין, כאשר היו שרצו לקבוע כי [[בבל]] מיוחסת פחות מ[[ארץ ישראל]], שלח רבי יהודה הנשיא את רבי חנינא לטפל בעניין, וזה אכן הוכיח להם כי מקובל מפיו של [[רבי ישמעאל ברבי יוסי]] בשם אביו [[רבי יוסי]] שבבל מיוחסת יותר מארץ ישראל{{הערה|{{בבלי|קידושין|עא|א}}.}}.
רבי חנינא התעסק בענייני יוחסין, כאשר היו שרצו לקבוע כי [[בבל]] מיוחסת פחות מ[[ארץ ישראל]], שלח רבי יהודה הנשיא את רבי חנינא לטפל בעניין, וזה אכן הוכיח להם כי מקובל מפיו של [[רבי ישמעאל ברבי יוסי]] בשם אביו [[רבי יוסי]] שבבל מיוחסת יותר מארץ ישראל{{הערה|{{בבלי|קידושין|עא|א}}.}}.


הוא גם סבר כי יש להחמיר במיוחד ביוחסין ובלשון חז"ל "מעלה עשוי ביוחסין". לפי זה פירש [[זעירי]] בשם רבו רבי חנינא, את המשנה במסכת כתובות{{הערה|{{בבלי|כתובות|יד|ב}}.}} {{ציטוטון|אמר [[רבי יוסי]] מעשה בתינוקת שירדה למלאות מים מן העין ונאנסה אמר [[רבי יוחנן בן נורי]] אם רוב אנשי העיר משיאין לכהונה הרי זו תינשא לכהונה}}, ופירש שמדובר שם שעברה שם קבוצת אנשים שכל אחד מהם כשר לכהונה - כלומר שאינו פוסל בביאתו את האשה שבא עליה, ואינו [[נתינים|נתין]] או [[ממזר]], ומלבד זאת רוב אנשים העיר כשרים לכהונה, כך שישנם שני [[רוב (הלכה)|רוב]] להכשיר. בטעם הדבר פורש בתלמוד, שלא די ברוב אחד, כמו שאר ההלכות שבהן נפסק להלכה כי אם הרוב כשר ניתן לסמוך עליו למעשה, ולמשל אם נמצאה חתיכת בשר ליד עשר חנויות שתשע מהן כשרות - מותר לאכול את חתיכת הבשר, אך ביוחסין החמירו שצריך שני רוב, וגזרו שמא אם יסתמכו על רוב אחד, שמא יקרה שהאשה תבוא לביתו של הבועל, שאז הבועל הוא "קבוע", ותקף לגביו הכלל "כל קבוע כמחצה על מחצה דמי", ולכן גזרו שגם כאשר הבועל יצא מביתו ואינו קבוע בביתו, אין לסמוך על רוב העיר, ואף על רוב קבוצה שמהם פירש אחד ובעל אין לסמוך, שמא יסמכו על רוב העיר במקרה של קבוע שבו אין רוב מועיל.
הוא גם סבר כי יש להחמיר במיוחד ביוחסין ובלשון חז"ל "מעלה עשוי ביוחסין". לפי זה פירש [[זעירי]] בשם רבו רבי חנינא, את המשנה במסכת כתובות{{הערה|בבלי|כתובות|יד|ב}} {{ציטוטון|אמר [[רבי יוסי]] מעשה בתינוקת שירדה למלאות מים מן העין ונאנסה אמר [[רבי יוחנן בן נורי]] אם רוב אנשי העיר משיאין לכהונה הרי זו תינשא לכהונה}}, ופירש שמדובר שם שעברה שם קבוצת אנשים שכל אחד מהם כשר לכהונה - כלומר שאינו פוסל בביאתו את האשה שבא עליה, ואינו [[נתינים|נתין]] או [[ממזר]], ומלבד זאת רוב אנשים העיר כשרים לכהונה, כך שישנם שני [[רוב (הלכה)|רוב]] להכשיר. בטעם הדבר פורש בתלמוד, שלא די ברוב אחד, כמו שאר ההלכות שבהן נפסק להלכה כי אם הרוב כשר ניתן לסמוך עליו למעשה, ולמשל אם נמצאה חתיכת בשר ליד עשר חנויות שתשע מהן כשרות - מותר לאכול את חתיכת הבשר, אך ביוחסין החמירו שצריך שני רוב, וגזרו שמא אם יסתמכו על רוב אחד, שמא יקרה שהאשה תבוא לביתו של הבועל, שאז הבועל הוא "קבוע", ותקף לגביו הכלל "כל קבוע כמחצה על מחצה דמי", ולכן גזרו שגם כאשר הבועל יצא מביתו ואינו קבוע בביתו, אין לסמוך על רוב העיר, ואף על רוב קבוצה שמהם פירש אחד ובעל אין לסמוך, שמא יסמכו על רוב העיר במקרה של קבוע שבו אין רוב מועיל.


==משנתו==
==משנתו==
352

עריכות

תפריט ניווט