הקלויז בברוד: הבדלים בין גרסאות בדף

*ר' זאב אולסקר במשך כעשרים שנה, בעל מחבר ספר "חידושי הרז"ה"<ref>– כנראה מתוך רמיזה לר' זרחיה הלוי 'בעל המאור', אותו ראה ר' זאב כמודל לתלמיד חכם ביקורתי וחדשן שאינו מהסס במקום הצורך לקום ולחלוק על פירושים ומסורות הלכתיות המקובלים מזה דורות. ואכן, ר' זאב אינו נרתע מלהתבטא בחריפות כנגד הדעות עליהם הוא חולק או להציע פירושים מחודשים ומקוריים; הוא חולק על הפירוש המקובל בדעתו של ר"ת ופוסק שיש לחשב באופן אחר את שעות היממה – הרבה לפני הגר"א ובעל התניא, בני דורו הצעירים ממנו, הוא נוקט שעיקר זמן קריאת שמע הוא דווקא לאחר הנץ. בכך הוא קורא תיגר על מנהג תפילת ותיקין.  כמו כן, הוא פוסק שעיקר זמן תפילת ערבית הוא קודם בין השמשות, ואחר בין השמשות "ננעלו שערי שמים, ואין התפילה מתקבלת – דלא כרש"י והטור".  ר' זאב אינו מערער רק על זמני היום המקובלים. הוא מציע מידות הלכתיות חדשות גם בתחומים אחרים: שיעור גריס לעניין כתמים, שיעור ד' אמות – אותו הוא מחשב בשקלול עם מקום גופו של האדם, ומותיר למעשה רק ג' אמות ברבים מהדינים – ושיעור כביצה ופרס.  בנוגע לשיעורי הנפח ההלכתיים התפלמס ר' זאב עם הנודע ביהודה, והוא מביא בספרו את תשובותיו (המופיעים גם בנודע ביהודה, אורח חיים קמא, לז-לח). בין השניים שררו יחסי הערכה הדדיים עמוקים, אך גם ביקרות חריפה ביחס לדרך הלימוד החדשנית של ר' זאב. ר' זאב עצמו מספר שאת חידושיו בנוגע לזמני היום ליבן בצוותא עם הנודע ביהודה ואף זכה להסכמתו. גם עבור חידושיו בנוגע לשיעור ביצה ששיערו חכמים הוא מציע בפניו ומבקש לשמוע את חוות דעתו:</ref>  

מהסיפורים הידועים היא הדין ודברים על דבר כשור [[סוכתו של הבעש"ט]].