סיפור יציאת מצרים: הבדלים בין גרסאות בדף

כשם שבסיפור [[יציאת מצרים]] בדיבור, צריך להתחיל בגנות, "מתחיל ומודיע שעבדים היינו לפרעה במצרים וכל הרעה שגמלנו ומסיים בנסים ונפלאות שנעשה לנו ובחירותינו" - על דרך זה הוא גם בזכר לחירות שבמעשי לילה זה, שצריך להדגיש בו את גודל העבדות והשעבוד שממנו היתה הגאולה, ולכן צריך להיות גם אכילת מרור "על שם שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים", שרק על ידי זה קיום המצות של החירות בפסח ואכילת מצה הוא בשלימות.

גדר סיפור [[יציאת מצרים]] בדיבור והנהגת חירות שב[[מעשה]], אינם רק לזכר שאבותינו היו עבדים ונגאלו, אלא שעבדות וגאולה זו שייכת להאדם עצמו כעת שקורא את ההגדה, וכמו בסיפור ב[[יציאת מצרים]] '''מתחיל''' ומודיע שעבדים היינו לפרעה.. בנסים.. שנעשו לנו ובחירותינו", על דרך זה הוא בחירות שבמעשה, כמו שאיתא ה[[רמב"ם]] ד"חייב אדם להראות את עצמו כאילו '''הוא בעצמו''' יצא עתה משעבוד מצרים כו' ועל דבר זה צוה [[הקב"ה]] בתורה "וזכרת כי עבד היית" כלומר כאילו אתה בעצמך הייה עבד ויצאת לחירות ונפדית".{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ב [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=61 עמ' 48].}}