11,344
עריכות
אברהם לנדא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←תולדות חיים
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "כסליו" ב־"") |
מ (←תולדות חיים) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד לאביו ר | נולד לאביו ר' [[צבי הירש לנדא]] שנקרא ''ר' הירשל'ה - ר' זלמן'ס''. ר' צבי הירש היה סוחר ועמד בקשרי מסחר עם סוחרים בעיר קניגסברג ולעיתים היה נוסע לשם. ר' צבי הירש היה מופלא בחסידות ובתמימות. הוא אמר לחסיד הרב [[משה יהודה לייב לנדא (קורניץ)|משה יהודה לייב לנדא]] שהיה רבה של קורניץ, כי לפי דעתו, צריכים להפריש מעשר מהפסד כפי שמפרישים מרווח {{הערת שוליים|בספר מגילת קורניץ המתעד את תולדות הקהילה היהודית בעיר, מספר הרב לנדא אודות בני משפחתו ובראשם החסיד ר' זלמן ובנו זיסקינד}}. | ||
ר' אברהם היה סוחר גדול. הוא היה שולח רפסודות של עצים לעיר דנציג שבגרמניה ומכך התפרנס. פעם שלח רפסודות בשווי של שישים אלף רובל, וכולן טבעו. בנוסף לכך שהפסיד את כל הונו, נקלע לחובות עצומים והדבר הפריע לו להתרכז בלימוד התורה. בסופו של דבר החליט שלא טוב תוך כדי הלימוד לחשוב אודות החובות, אלא צריך להקדיש זמן מיוחד לכך. ומאז היה ר' אברהם סוגר את הספר לזמן מה, מהרהר בחובות שנחתו עליו, ובסיכומו של דבר היה אומר לעצמו: "לשם מה עלי לחשוב על כך? - הרי כסף לא נשאר לי, ואת הנכסים שנותרו כבר מכרתי, ועל מה יש לחשוב עוד?", ואז היה פותח את הספר ומתחיל שוב ללמוד {{הערת שוליים|ליקוטי סיפורים עמ' שכג.}}. | ר' אברהם היה סוחר גדול. הוא היה שולח רפסודות של עצים לעיר דנציג שבגרמניה ומכך התפרנס. פעם שלח רפסודות בשווי של שישים אלף רובל, וכולן טבעו. בנוסף לכך שהפסיד את כל הונו, נקלע לחובות עצומים והדבר הפריע לו להתרכז בלימוד התורה. בסופו של דבר החליט שלא טוב תוך כדי הלימוד לחשוב אודות החובות, אלא צריך להקדיש זמן מיוחד לכך. ומאז היה ר' אברהם סוגר את הספר לזמן מה, מהרהר בחובות שנחתו עליו, ובסיכומו של דבר היה אומר לעצמו: "לשם מה עלי לחשוב על כך? - הרי כסף לא נשאר לי, ואת הנכסים שנותרו כבר מכרתי, ועל מה יש לחשוב עוד?", ואז היה פותח את הספר ומתחיל שוב ללמוד {{הערת שוליים|ליקוטי סיפורים עמ' שכג.}}. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
כשר' [[שמואל צבי הירש ליסון]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים הורודישץ]] (שייתה סניף של הישיבה המרכזית בליובאוויטש), למד אצל ר' אברהם.{{דרושה הבהרה|איך זה מסתדר עם זה שהיה גר בזעמבין? וכן גם עם זה שנפטר בתרנ"ח!}} | כשר' [[שמואל צבי הירש ליסון]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים הורודישץ]] (שייתה סניף של הישיבה המרכזית בליובאוויטש), למד אצל ר' אברהם.{{דרושה הבהרה|איך זה מסתדר עם זה שהיה גר בזעמבין? וכן גם עם זה שנפטר בתרנ"ח!}} | ||
הרבי הריי"צ סיפר פעם {{הערת שוליים|שיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט ]] תרס"ט (ספר השיחות תורת שלום ע' 256)}} שהרש"ג שמע מר' אברמ'קה ששמע מר' זלמן מקורעניץ ([[אברהם משולם זלמן לנדא]] שהיה סבו) שהוא היה תובע מ[[אדמו"ר הזקן]] [[חסידות]] על חשבון עץ חיים (ושמע פעם) ואמר [[אדמו"ר הזקן]] בדביקות, "זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע"ח, וואס רעדט ע"ח, השתל', און איך ב"ה רעד העכער און נאך העכער.. ואמר אדמו"ר.. אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז [[קבלה]] איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך בך אין עצמות". | הרבי הריי"צ סיפר פעם {{הערת שוליים|שיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תרס"ט (ספר השיחות תורת שלום ע' 256)}} שהרש"ג שמע מר' אברמ'קה ששמע מר' זלמן מקורעניץ ([[אברהם משולם זלמן לנדא]] שהיה סבו) שהוא היה תובע מ[[אדמו"ר הזקן]] [[חסידות]] על חשבון עץ חיים (ושמע פעם) ואמר [[אדמו"ר הזקן]] בדביקות, "זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע"ח, וואס רעדט ע"ח, השתל', און איך ב"ה רעד העכער און נאך העכער.. ואמר אדמו"ר.. אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז [[קבלה]] איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך בך אין עצמות". | ||
ר' אברהם אמר פעם, שהשאלות ששואלים אותו אפילו באמצע תפילת יום-הכיפורים אינן מבלבלות אותו מתפילתו, שהרי אין הן אלא דבר הלכה ו[[רצון העליון]] יתברך, אבל כשה[[שליח ציבור|חזן]] מתחיל להשתטות בחזנותו ("מאכען זיך נאריש"), זה כבר מבלבל אותו… {{הערת שוליים|לקוטי סיפורים, עמ' שכב}}. | ר' אברהם אמר פעם, שהשאלות ששואלים אותו אפילו באמצע תפילת יום-הכיפורים אינן מבלבלות אותו מתפילתו, שהרי אין הן אלא דבר הלכה ו[[רצון העליון]] יתברך, אבל כשה[[שליח ציבור|חזן]] מתחיל להשתטות בחזנותו ("מאכען זיך נאריש"), זה כבר מבלבל אותו… {{הערת שוליים|לקוטי סיפורים, עמ' שכב}}. | ||