משתמש:לייב/רבינו תם: הבדלים בין גרסאות בדף

נולד בשנת ד'תת"ס לערך בצפון [[צרפת]] לאביו רבי מאיר מרומרוג ואמו יוכבד, בתו של רש"י. אחיו הגדול הוא הרשב"ם והשני הוא ריב"ם והוא בעצמו היה הקטן. [[נישואין|נשא]] את מרים, אחות רבי שמשון הזקן מפלייזא. לפרנסתו עסק בהלוואה בריבית (מהר"ם מרוטנבורג תשצה), ויש אומרים שהתפרנס גם מעשיית [[יין]].  

אחרי מות אביו הנהיג רבנו תם ישיבה בעיר מולדתו רומרוג.

ביום שני של שבועות (ז' סיון) ד"א תתק"ז (8 מאי 1147), פשטו נוסעי הצלב על העיר רומרוג,ר"ת עבר את שואת מסעות הצלב ופרעות תתנ"ו, וניצל ממוות בנס. וכך מתאר זאת בן דורו של ר"ת, רבי אפרים בן יעקב מבון:{{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן= ויום טוב שני של שבועות נאספו הטועים [הצלבנים] מארץ [[צרפת]] אל רמרו ובאו בבית רבינו יעקב שיחיה ולקחו כל אשר לו בביתו וקרעו [[ספר תורה]] בפניו ולקחוהו והוליכוהו אל ה[[שדה]] ודברו אתו משפטים על דתו ויתנכלו להמיתו ופצעו אותו חמשה פצעים בראשו, כי אמרו אתה גדולו של ישראל לכן נקחה ממך נקמת התלוי ונפצעה בך כאשר פצעתם באלהינו חמישה פצעים. וכמעט שכנה דומה נפשו הטהורה לולי רחמי יוצרנו אשר ריחם על תורתו וימן ה' שר גדול לרבינו יעקב בדרך אותו [[שדה]] ויקראהו רבנו וישחדהו בסוס שווה חמישה זקוקים וילך השר וידבר על לב התועים וישסעם בדברים ויאמר להם הניחו לי היום ואני אדבר עמו אולי יפותה ונוכל להסיתו ואם לא יאבה דעו כי מחר אתננו בידכם. וכה עשו ונדחית השעה הרעה בחמלת ה' על עמו ריחם על המרביץ להם תורתו הקדושה}}.

ה[[מהרי"ל]] מספר עליו{{הערה|1=ליקוטים שבסוף ספר מהרי"ל, הובא בהערת [[הרבי]] ל[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19806&st=&pgnum=79 ספר השיחות תש"ד עמוד 71]. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14927&st=&pgnum=370 לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1371].}} שבעת לימודו היו מונח לפניו {{מונחון|תל|ערימה}} של זהובים, כדי להרחיב את דעתו בלימודו.

{{ערך מורחב|ערך=[[תפילין דרבינו תם]]}}

את שתי הדעות במחלוקת הקדומה בעניין סדר הפרשיות ב[תפילין]], נהוג לקרוא על שם רבנו תם וסבו, [[רש"י]] - 'תפילין של רש"י' ו'תפילין של רבנו תם'. למרות הפסיקה להניח תפילין כשיטת רש"י, רבים מחמירים להניח אף תפילין של רבינו תם, ויש המדקדקים להניחן יחדיו דווקא. במסורת שכמותה פסק רש"י, סדר הפרשיות הוא "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע ישראל", "והיה אם שמוע". למסורת שכמותה פסק רבנו תם הסדר הוא "קדש", "והיה כי יביאך" "והיה אם שמוע" ו"שמע ישראל".

{{ערך מורחב|ערך=[[זמן רבינו תם]]}}

במות רבנו תם קוננו בו הדור, וכלשון בן אחותו, ר"י הזקן: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כי כבה אורו של עולם וכי נשברו לוחות הברית}}. תלמידו ר' חיים הכהן אמר:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אלמלא הייתי כשנפטר ר"ת - הייתי מטמא לו, שבאותו היום בטלה קדושת כהונה}}(כלומר ר"ת בעיניו היה גדול הדור ולכן הוא היה מוכן לעבור על הלאו שחל על הכהנים להיטמא למתים)‏{{הערה|תוספות מסכת כתובות דף ק"ג עמוד ב'}}

נפטר ב[[צרפת]] בשנת ד'תתקל"א.

המהרש"ל כותב כי תלמידיו [[רבינו תם]] היו רבים, ובזמן מסוים למדו לפניו שמונים מבעלי התוספות, וכל אחד הגיע להוראה ובהם:  

*ר' אלעזר ממיץ  

*ר"י הלבן

פירושיו הרבים לתלמוד, בתוכם חידושי הלכה רבים, נקלטו בתוך פירוש התוספות לתלמוד, אך חיבורו העיקרי הפרטי הוא ספר הישר ובו חידושים על התלמוד ותשובות בהלכה, חיבר גם "תיקון ספר תורה" "סדר הגט" מחזור על דיני התפלות מכל השנה וסדר הברכות והגהות על הרי"ף וחיבור בדקדוק.