16,089
עריכות
קלמן כהנא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תולדות חיים
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
ולד בעיר [[ברודי]] שב[[גליציה]], אז בשליטת [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]] (כיום ב[[אוקראינה]]) כבן למשפחת הרבנים הענפה [[משפחת כהנא הלר]], בשנת [[1910]]. למד לימודים מסורתיים וגם סיים לימודיו ב[[גימנסיה]] היהודית בעיר. סיים חוק לימודיו ב[[בית המדרש לרבנים בברלין|בית המדרש לרבנים]] מיסודו של הרב [[עזריאל הילדסהיימר]] ב[[ברלין]]. כמו כן, השתלם בלימודים כלליים ([[פילוסופיה]], [[שפות שמיות]], [[היסטוריה]] ו[[פדגוגיה]]) ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] [[אוניברסיטת ברלין|ברלין]] ו[[אוניברסיטת וירצבורג|וירצבורג]] וקיבל תואר [[דוקטור לפילוסופיה]]. עבודת הדוקטור שלו עסקה בחיבור בן תקופת ה[[גאונים]] "סדר תנאים ואמוראים". היה ממייסדי [[תנועת נוער|תנועת הנוער]] של [[אגודת ישראל]] ב[[רפובליקת ויימאר|גרמניה]]. | |||
בשנת [[1938]] [[העלייה החמישית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] והתיישב ב[[קיבוץ]] [[חפץ חיים (קיבוץ)|חפץ חיים]] ב[[כפר סבא]]{{הערה|{{הצופה||כפר סבא|1939/10/30|00300}}}}, ובשנת [[1940]] ([[ה'ת"ש]]) נבחר לרב הקיבוץ{{הערה|{{הצופה||שבת פאג"י בקיבוץ חפץ חיים|1945/06/07|00307}}}}. הרב כהנא היה מתלמידיו המובהקים של [[החזון איש]], ושימש פעמים רבות כשלוחו לעניינים שונים, שהמפורסם שבהם הוא שליחותו ל[[יצחק זאב סולובייצ'יק|רב מבריסק]] בערב [[יום הכיפורים]] [[ה'תש"א]] בעניין [[קו התאריך הבינלאומי#קו התאריך בהלכה|הכרעתו של החזון איש]] "איכלו ביום רביעי וצומו תענית יום הכיפורים ביום חמישי ואל תחושו לשום דבר" לתלמידי [[ישיבת מיר]] ששהו ב[[שנחאי]]. לקראת שנת השמיטה תש"ה פרסם חוברת על הלכות שמיטה{{הערה|{{הצופה|הרב שלמה יוסף זוין|השמיטה בהלכה|1944/10/27|00600}}}} ופעל לגייס תמיכה ל[[קרן השמיטה]]{{הערה|{{הצופה||למען שובתי השביעית|1944/11/08|00401}}}}. | |||
כהנא היה מראשי מפלגת [[פועלי אגודת ישראל]]{{הערה|{{הצופה||ברכת פואג"י והחיילים הדתיים|1946/04/01|00100}}}}{{הערה|{{המשקיף||ברכת פועלי אגודת ישראל|1946/11/07|00417}}}} וחבר [[מועצת העם]] מטעם פועלי אגודת ישראל, כממלא מקומו של [[בנימין מינץ]] בהיעדרו{{הערה|{{הצופה||חברי מועצת העם|1948/05/05|00100}}}}, והיה מחותמי [[מגילת העצמאות]]. לאחר [[הקמת המדינה]] היה חבר [[מועצת המדינה הזמנית]] וחבר ועדת הכספים{{הערה|{{הצופה||אושרה הכפלת מס הכנסה|1948/09/17|00106}}}}{{הערה|{{הצופה||מחלוקת בין ועדת הכספים ושר הפנים על תקציבה של ועדת הבחירות המרכזית|1948/12/30|00113}}}}. כהנא נבחר ל-9 [[הכנסת|הכנסות]] הראשונות מטעם פועלי אגודת ישראל. ב[[הבחירות לאספה המכוננת|בחירות לכנסת הראשונה]] נבחר במסגרת רשימה מאוחדת של כל המפלגות הדתיות ([[חזית דתית מאוחדת]]) וב[[הבחירות לכנסת השלישית|בחירות לכנסת השלישית]], [[הבחירות לכנסת הרביעית|הרביעית]] ו[[הבחירות לכנסת השמינית|השמינית]] נבחר במסגרת רשימה משותפת עם [[אגודת ישראל]] ([[חזית דתית תורתית]]). שימש בתפקיד [[סגן שר|סגן]] [[שר החינוך והתרבות]] ב-9 [[ממשלת ישראל|ממשלות ישראל]] (בכנסת [[הכנסת השנייה|השנייה]], [[הכנסת החמישית|החמישית]] ו[[הכנסת השישית|השישית]]) בין השנים [[1951]]–[[1969]]. בתפקידו זה היה אחראי על המחלקה לתרבות תורנית ועל מפעל ההזנה.{{הערה|1={{דבר|דניאל בלוך|התפקיד המוזר של סגן השר|1968/11/22|02000}}}} | |||
בשנת [[תשל"ט]] עבר להתגורר ב[[ירושלים]], והקים את [[בית המדרש הגבוה להלכה בהתיישבות החקלאית]] ואת [[הקרן לחילול מעשר שני ורבעי]]. | |||
כתב עשרות ספרים, שהמפורסמים שבהם הם "טהרת בת ישראל" על [[טהרת המשפחה]], "מצוות הארץ" על [[מצוות התלויות בארץ]] על פי ספרי החזון אי"ש, שנדפס גם עם חלק ממהדורות ה[[קיצור שולחן ערוך]], וסדרת "חקר ועיון", שבמסגרתה הוהדרו ראשונים ואחרונים על מסכתות [[סדר זרעים]]. על הכרך ל[[מסכת שביעית]] זכה ב[[פרס הרב טולידאנו לספרות תורנית]] לשנת [[תשמ"א]]. כן כתב מאמרים רבים. | |||
אחיו הצעיר היה נשיא [[בית המשפט העליון]] ה[[שופט]] [[יצחק כהן (שופט)|יצחק כהן]], ששימש כראש [[ועדת כהן]], [[ועדת חקירה ממלכתית|ועדת החקירה הממלכתית]] שבדקה את אירועי [[סברה ושתילה]]. אחת מבנותיו נישאה לרב [[יהושע איתמר]], בנו של הרב [[אלימלך ירחמיאל איתמר]], שהיה מנהל [[הרבנות הראשית]]. | |||
==הקשר עם חב"ד== | ==הקשר עם חב"ד== | ||