2,862
עריכות
שיכר של גויים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←האיסור) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==מקום== | ==מקום== | ||
איסור השתיה איננו בכל מקום, אלא רק במקום מכירתו אצל הגוי, אבל אם הביאו לביתו – מותר לו לשתותו, כיוון שהאיסור היה בכדי שלא יסעד בבית הגוי {{הערה|ס"א.}}. | איסור השתיה איננו בכל מקום, אלא רק במקום מכירתו אצל הגוי, אבל אם הביאו לביתו – מותר לו לשתותו, כיוון שהאיסור היה בכדי שלא יסעד בבית הגוי{{הערה|ס"א.}}. | ||
כן, האיסור הוא רק ב"קביעות" לשתיה, אבל אם נכנס לבית הגוי, ושתה שם באקראי ודרך ארעי – מותר {{הערה|ס"א.}}. | כן, האיסור הוא רק ב"קביעות" לשתיה, אבל אם נכנס לבית הגוי, ושתה שם באקראי ודרך ארעי – מותר{{הערה|ס"א.}}. | ||
אם לן היהודי בבית הגוי, זה נחשב כביתו, ומותר לו לשתות שיכר של גוי אחר (לא זה שלן בביתו) {{הערה|ס"א.}}. ואם הוא (הגוי שמארחו) נתן לו לשתות, יכול לשתות משום איבה {{הערה|ש"ך ס"ק ב.}}. | אם לן היהודי בבית הגוי, זה נחשב כביתו, ומותר לו לשתות שיכר של גוי אחר (לא זה שלן בביתו){{הערה|ס"א.}}. ואם הוא (הגוי שמארחו) נתן לו לשתות, יכול לשתות משום איבה{{הערה|ש"ך ס"ק ב.}}. | ||
===נהגו קלות ביין=== | ===נהגו קלות ביין=== | ||
אם הגיע למקום שבו יהודים נהגו קלות באיסור יין של גוי, אסור לשתות שם את השיכר של הגויים {{הערה|ס"ב.}}, גזירה משום יינם {{הערה|ש"ך ס"ק ד.}}. | אם הגיע למקום שבו יהודים נהגו קלות באיסור יין של גוי, אסור לשתות שם את השיכר של הגויים {{הערה|ס"ב.}}, גזירה משום יינם{{הערה|ש"ך ס"ק ד.}}. | ||
רש"ל כתב, שבמקום שרחמנא ליצלן נוהגים היתר ביין – האיסור הזה על השיכר לא תקף, כיוון שהוא נועד על מנת לתת הבחנה אצל תושבי המקום שיש משקאות שאסורים להם, והם צריכים להחמיר; אבל אם הם כלל לא יודעים אודות האיסור, אין טעם להחמיר {{הערה|ט"ז ס"ק ג.}}. | רש"ל כתב, שבמקום שרחמנא ליצלן נוהגים היתר ביין – האיסור הזה על השיכר לא תקף, כיוון שהוא נועד על מנת לתת הבחנה אצל תושבי המקום שיש משקאות שאסורים להם, והם צריכים להחמיר; אבל אם הם כלל לא יודעים אודות האיסור, אין טעם להחמיר{{הערה|ט"ז ס"ק ג.}}. | ||
==איזה שיכר== | ==איזה שיכר== | ||
באיסור נכללים כל סוגי השיכר – מתמרים, מתאנים, משעורים ומתבואה, וכן מדבש. וכולם אסורים משום "חתנות" {{הערה|מחבר בס"א.}}. שיכר של תבואה אין בעיה מצד בישולי עכו"ם, מכיוון שהוא לא עולה על שולחן מלכים {{הערה|ש"ך ס"ק א.}}, וכן משום שהתבואה בטילה למים – כמו שהיא בטילה למים לעניין הברכה, שמברכים "שהכל" {{הערה|ט"ז ס"ק א. ש"ך ס"ק א.}}. | באיסור נכללים כל סוגי השיכר – מתמרים, מתאנים, משעורים ומתבואה, וכן מדבש. וכולם אסורים משום "חתנות"{{הערה|מחבר בס"א.}}. שיכר של תבואה אין בעיה מצד בישולי עכו"ם, מכיוון שהוא לא עולה על שולחן מלכים{{הערה|ש"ך ס"ק א.}}, וכן משום שהתבואה בטילה למים – כמו שהיא בטילה למים לעניין הברכה, שמברכים "שהכל"{{הערה|ט"ז ס"ק א. ש"ך ס"ק א.}}. | ||
הרמ"א כתב, שיש מתירים בשל דבש ושל תבואה (של חיטים ושל שעורים {{הערה|ש"ך ס"ק ג.}}), וכן נוהגים להקל במדינות אלו {{הערה|רמ"א בס"א.}}. | הרמ"א כתב, שיש מתירים בשל דבש ושל תבואה (של חיטים ושל שעורים {{הערה|ש"ך ס"ק ג.}}), וכן נוהגים להקל במדינות אלו{{הערה|רמ"א בס"א.}}. | ||
יין תפוחים ויין רימונים וכיו"ב – מותר לשתותו בכל מקום, מכיוון שהוא דבר שאינו מצוי, ולכן לא גזרו עליו {{הערה|ס"ג.}}. | יין תפוחים ויין רימונים וכיו"ב – מותר לשתותו בכל מקום, מכיוון שהוא דבר שאינו מצוי, ולכן לא גזרו עליו{{הערה|ס"ג.}}. | ||
==חשש ליין== | ==חשש ליין== | ||
===בחנות=== | ===בחנות=== | ||
כאשר אומרים שמותר לקנות משקה מגוי (דהיינו, אפילו יין תפוחים וכיו"ב {{הערה|ש"ך ס"ק ה.}}), או חומץ שנעשה משיכר – מדובר רק כאשר מחיר היין הינו גבוה יותר מהם, כיוון שאם לא כן, אנו חוששים שהוא עירב בהם, בכדי להרוויח {{הערה|ס"ד.}}. | כאשר אומרים שמותר לקנות משקה מגוי (דהיינו, אפילו יין תפוחים וכיו"ב{{הערה|ש"ך ס"ק ה.}}), או חומץ שנעשה משיכר – מדובר רק כאשר מחיר היין הינו גבוה יותר מהם, כיוון שאם לא כן, אנו חוששים שהוא עירב בהם, בכדי להרוויח{{הערה|ס"ד.}}. | ||
הרמ"א כתב שהעירוב צריך להיות באופן שאין 60 כנגד היין במשקה {{הערה|רמ"א בס"ד.}}. אולם הט"ז תמה עליו, ופסק כבסימן קלד {{הערה|ס"ה.}} – שדי בששה חלקי מים לבטל יין {{הערה|ט"ז ס"ק ד.}}. | הרמ"א כתב שהעירוב צריך להיות באופן שאין 60 כנגד היין במשקה{{הערה|רמ"א בס"ד.}}. אולם הט"ז תמה עליו, ופסק כבסימן קלד{{הערה|ס"ה.}} – שדי בששה חלקי מים לבטל יין{{הערה|ט"ז ס"ק ד.}}. | ||
וגם זה בתנאי שעל ידי עירוב היין הם לא ישביחו יותר מהיין (גם באם הם בעצם שווים פחות) {{הערה|ש"ך ס"ק ו.}}. | וגם זה בתנאי שעל ידי עירוב היין הם לא ישביחו יותר מהיין (גם באם הם בעצם שווים פחות){{הערה|ש"ך ס"ק ו.}}. | ||
===מהחבית=== | ===מהחבית=== | ||
אם הוא ראה כיצד מוציאים את המשקה מהחבית שבה משמרים אותו – זה מותר, ולא חוששים לתערובת יין, כיוון שהיין היה מקלקל אותו {{הערה|ס"ד.}}; מה שאין כן בחנות, שזה רק לזמן קצר ולא יתקלקל {{הערה|ט"ז ס"ק ה.}}. | אם הוא ראה כיצד מוציאים את המשקה מהחבית שבה משמרים אותו – זה מותר, ולא חוששים לתערובת יין, כיוון שהיין היה מקלקל אותו{{הערה|ס"ד.}}; מה שאין כן בחנות, שזה רק לזמן קצר ולא יתקלקל{{הערה|ט"ז ס"ק ה.}}. | ||
===הכלי=== | ===הכלי=== | ||
אם אם רגילים למשוח את הסירים הגדולים והכלים של האחסון בשומן של חזיר – אין לחשוש, כיוון שזהו נותן טעם לפגם, וגם בטל בשישים. ולא חוששים גם אם הכלים שימשו קודם לכן לאחסון יין {{הערה|רמ"א בס"ד.}}. | אם אם רגילים למשוח את הסירים הגדולים והכלים של האחסון בשומן של חזיר – אין לחשוש, כיוון שזהו נותן טעם לפגם, וגם בטל בשישים. ולא חוששים גם אם הכלים שימשו קודם לכן לאחסון יין{{הערה|רמ"א בס"ד.}}. | ||
===לרפואה=== | ===לרפואה=== | ||
יין רימונים שמוכרים לרפואה – מותר לקנותו בחנות, גם אם לא ראה כיצד המוכר מוציאו מהחבית שלו, ואפילו אם דמיו יקרים יותר ממחיר היין. דמכיוון שהוא לרפואה – מקפידים עליו שלא לערב בו (חומץ וכיו"ב {{הערה|ש"ך ס"ק ח.}}), והוא לא ירע לעצמו (אם יזיק למישהו) {{הערה|ס"ה.}}. | יין רימונים שמוכרים לרפואה – מותר לקנותו בחנות, גם אם לא ראה כיצד המוכר מוציאו מהחבית שלו, ואפילו אם דמיו יקרים יותר ממחיר היין. דמכיוון שהוא לרפואה – מקפידים עליו שלא לערב בו (חומץ וכיו"ב{{הערה|ש"ך ס"ק ח.}}), והוא לא ירע לעצמו (אם יזיק למישהו){{הערה|ס"ה.}}. | ||
וכן כל דבר שקונים מאומן – לא חוששים, כיוון שהוא חושש לאבד את האמון בו, ובזה הוא יזיק לעצמו {{הערה|רמ"א בס"ה.}}. | וכן כל דבר שקונים מאומן – לא חוששים, כיוון שהוא חושש לאבד את האמון בו, ובזה הוא יזיק לעצמו{{הערה|רמ"א בס"ה.}}. | ||
===בדיקה=== | ===בדיקה=== | ||
צריך לבדוק כאשר קונים שיכר או משקה של דבש שעשו גויים – האם דרך עשייתו הוא שמערבים בו שמרים של יין {{הערה|ס"ו.}}. | צריך לבדוק כאשר קונים שיכר או משקה של דבש שעשו גויים – האם דרך עשייתו הוא שמערבים בו שמרים של יין{{הערה|ס"ו.}}. | ||
ואם מערבים בו שמרים – אסור לקנות מהם, אלא אם כן יש במשקה 60 כנגד השמרים {{הערה|רמ"א בס"ו.}}. והט"ז כתב שמספיק 6 פעמים {{הערה|ט"ז ס"ק ו.}}. | ואם מערבים בו שמרים – אסור לקנות מהם, אלא אם כן יש במשקה 60 כנגד השמרים {{הערה|רמ"א בס"ו.}}. והט"ז כתב שמספיק 6 פעמים{{הערה|ט"ז ס"ק ו.}}. | ||
וכל זה הוא כשהשמרים אינם עיקר הטעם; כיוון שאם הם עיקר הטעם אפילו באלף הם לא בטלים {{הערה|רמ"א בס"ו.}}. | וכל זה הוא כשהשמרים אינם עיקר הטעם; כיוון שאם הם עיקר הטעם אפילו באלף הם לא בטלים{{הערה|רמ"א בס"ו.}}. | ||
{{הערות שוליים|טורים=כן}} | {{הערות שוליים|טורים=כן}} | ||