820
עריכות
←תולדות חיים
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (יש חשיבות בשיחה) |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בין השנים [[ת"ש]]-[[תש"ב]] כיהן כמנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים של רוטשילד, ובתקופה זו אף נישא לרעייתו מרת טילי למשפחת גרוסר. | בין השנים [[ת"ש]]-[[תש"ב]] כיהן כמנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים של רוטשילד, ובתקופה זו אף נישא לרעייתו מרת טילי למשפחת גרוסר. | ||
עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] קיבל אשרת כניסה לארצות הברית, אך נשאר בוינה למרות הסכנה כדי לגונן על הוריו{{הערה|לימים סיפר שהחלטתו להישאר בוינה היתה בעקבות שבר שיש שאביו מצא באותו בוקר שקיבל את אשרת הכניסה לארה"ב, שנפל מתוך ההריסות של בית הכנסת שנשרף, בו הופיעו מילים מתוך הציווי על כיבוד הורים מתוך 'עשרת הדיברות'.}}. כאשר נכבשה אוסטריה על ידי הנאצים, הועבר בשנת [[תש"ב]] יחד עם בני משפחתו למחנה הריכוז טרזין | עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] קיבל אשרת כניסה לארצות הברית, אך נשאר בוינה למרות הסכנה כדי לגונן על הוריו{{הערה|לימים סיפר שהחלטתו להישאר בוינה היתה בעקבות שבר שיש שאביו מצא באותו בוקר שקיבל את אשרת הכניסה לארה"ב, שנפל מתוך ההריסות של בית הכנסת שנשרף, בו הופיעו מילים מתוך הציווי על כיבוד הורים מתוך 'עשרת הדיברות'.}}. כאשר נכבשה אוסטריה על ידי הנאצים, הועבר בשנת [[תש"ב]] יחד עם בני משפחתו למחנה הריכוז טרזין. כשנתיים מאוחר יותר הועבר עם אשתו למחנה ההשמדה אושוויץ, ומשם נשלח למחנה הריכוז קאופרינג, בו עבד כחמישה חודשים בעבודות כפייה. לאחר מכן הועבר למחנה שהיה מסונף למחנה הריכוז דכאו, שם עבד כרופא עד שחרור המחנה על ידי כוחות בעלות הברית. | ||
רוב משפחתו נספתה בשואה | רוב משפחתו נספתה בשואה. לאחר המלחמה חזר לוינה, והשלים תואר דוקטור בפילוסופיה, והחל לשמש כמרצה אורח באוניברסיטאות הרווארד, פיטסבורג, סן דייגו ודאלאס. | ||
===שיטת הלוגותרפיה=== | ===שיטת הלוגותרפיה=== | ||
לאורך שנות לימודי הפסיכיאטריה שלו, היה עמית צעיר של [[זיגמונד פרויד]] ושל אלפרד אדלר, אך נקט בגישה שונה והפוכה משלהם. בעוד | לאורך שנות לימודי הפסיכיאטריה שלו, היה עמית צעיר של [[זיגמונד פרויד]] ושל אלפרד אדלר, אך נקט בגישה שונה והפוכה משלהם. בעוד שהם סברו שהדבר העיקרי שמניע את האדם הוא הצורך לספר לעצמו את הצרכים פיזיים שלו, "שאיפה להנאה", חלק פרנקל על משנתם וטען שהמין האנושי מונע בעיקר על ידי "השאיפה לפשר" והשאיפה למשמעות, והייחודיות של האדם הוא בכך שיש לו בחירה חופשית ויכולת להתעלות מעל עצמו, כשהחלק הדומיננטי בנפש הוא החלק העליון שבה ולא החלק הנמוך. | ||
הרעיונות הללו התפתחו אצל פרנקל בהדרגה כבר לפני המלחמה, והוא החל לפרסם מאמרים שונים, והוא הלך וביסס את הרעיונות במהלך תקופת שהותו במחנות המוות הנאציים, בראותו כיצד אפילו בתוך הגהינם והזוועה הצליחו אסירים מסוימים לנצח את הרוע על ידי ששמרו על גישה חיובית לחיים והתמסרו למען מטרה ותחושת שליחות שפיעמה בהם. וכך כתב לימים על מחנות הריכוז בספרו 'האדם מחפש משמעות': "מי שחי במחנות הריכוז יכול לזכור את האנשים שהלכו דרך הצריפים וניחמו אחרים, בנותנם להם את פיסת לחמם האחרונה... הם מהווים הוכחה מספקת לכך, שאפשר לקחת מן האדם הכל חוץ מדבר אחד - היכולת לבחור את עמדתו במערכת נסיבות נתונות". | הרעיונות הללו התפתחו אצל פרנקל בהדרגה כבר לפני המלחמה, והוא החל לפרסם מאמרים שונים, והוא הלך וביסס את הרעיונות במהלך תקופת שהותו במחנות המוות הנאציים, בראותו כיצד אפילו בתוך הגהינם והזוועה הצליחו אסירים מסוימים לנצח את הרוע על ידי ששמרו על גישה חיובית לחיים והתמסרו למען מטרה ותחושת שליחות שפיעמה בהם. וכך כתב לימים על מחנות הריכוז בספרו 'האדם מחפש משמעות': "מי שחי במחנות הריכוז יכול לזכור את האנשים שהלכו דרך הצריפים וניחמו אחרים, בנותנם להם את פיסת לחמם האחרונה... הם מהווים הוכחה מספקת לכך, שאפשר לקחת מן האדם הכל חוץ מדבר אחד - היכולת לבחור את עמדתו במערכת נסיבות נתונות". | ||
לאחר המלחמה ד"ר פרנקל מצא את עצמו בודד במערכה עם | לאחר המלחמה ד"ר פרנקל מצא את עצמו בודד במערכה עם רעיונותיו הייחודיים שלו, כשמכל העברים היה מוקף בתלמידים נאמנים של פרויד, שהוקיעו אותו והדירו רגליהם מהרצאותיו. בחלוף השנים הלך הלחץ והתגבר, עד שהוא הגיע למצב של ייאוש רגשי כשהוא ראה את מפעל חייו יורד לטמיון, והוא החליט לוותר על הרעיונות שלו ולעקור לאוסטרליה, ולהצטרף לאחותו ששרדה את השואה והתגוררה שם. | ||
===העידוד מהרבי=== | ===העידוד מהרבי=== | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
ד"ר פרנקל החל לדמוע, וכעבור מספר רגעים הודה לאשה וסיפר לה שאכן חשב לנטוש את מאמציו להיאבק למען תורתו והפילוסופיה שלו, ולמעשה שקל לעזוב את ווינה – אך עכשיו הוא ישקול את העניין מחדש. ואכן הוא שב לעבודתו כפסיכיאטר מלא במוטיבציה מחודשת, עוז ואופטימיות. | ד"ר פרנקל החל לדמוע, וכעבור מספר רגעים הודה לאשה וסיפר לה שאכן חשב לנטוש את מאמציו להיאבק למען תורתו והפילוסופיה שלו, ולמעשה שקל לעזוב את ווינה – אך עכשיו הוא ישקול את העניין מחדש. ואכן הוא שב לעבודתו כפסיכיאטר מלא במוטיבציה מחודשת, עוז ואופטימיות. | ||
שנים ספורות לאחר מכן, בשנת [[תשי"ט]], תורגם לאנגלית ספרו של פראנקל "האדם מחפש אחר משמעות" והפך לרב-מכר שקיבע את מעמדו של ד"ר פרנקל כאבי שיטת הלוגותרפיה, וכזרם לגיטימי ומרכזי בפסיכיאטריה. הצלחת הספר העמידה אותו | שנים ספורות לאחר מכן, בשנת [[תשי"ט]], תורגם לאנגלית ספרו של פראנקל "האדם מחפש אחר משמעות" והפך לרב-מכר שקיבע את מעמדו של ד"ר פרנקל כאבי שיטת הלוגותרפיה, וכזרם לגיטימי ומרכזי בפסיכיאטריה. הצלחת הספר העמידה אותו בקדמת הבמה הבינלאומית, והוא נעשה מרצה אורח באוניברסיטאות בחמש יבשות. בחייו חיבר 32 ספרים, שפורסמו ב-32 שפות (לעברית תורגמו 5 מספריו), והספיק להרצות ב-209 אוניברסיטאות בכל חמש היבשות. פראנקל קיבל 29 תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות ברחבי העולם, וכן פרסים לאומיים ובינלאומיים ומדליות על עבודתו החלוצית בתחום הפסיכותרפיה. האוניברסיטה האמריקנית הבינלאומית בקליפורניה הקימה קתדרה מיוחדת ללימודי לוגותרפיה, שיטה פסיכותרפית שאותה הגה פראנקל. לפני מותו ב-1997 תורגם ספרו העיקרי לעשרות שפות ונמכר במיליוני עותקים. | ||
שיטת הריפוי שלו נתנה השראה לאלפי ספרים אחרים, סמינרים, סדנאות, קבוצות רוחניות מתנועת העידן החדש ואחרות – כולם מבוססים על רעיונו של פראנקל בדבר יכולתו הייחודית של האדם לבחור וללכת בעקבות הדבר המשמעותי עבורו. | שיטת הריפוי שלו נתנה השראה לאלפי ספרים אחרים, סמינרים, סדנאות, קבוצות רוחניות מתנועת העידן החדש ואחרות – כולם מבוססים על רעיונו של פראנקל בדבר יכולתו הייחודית של האדם לבחור וללכת בעקבות הדבר המשמעותי עבורו. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
על אף שחי חיי נישואין עם אשה נוצרית קתולית, נהג באופן אישי להתפלל תפילה מלאה בכל יום עם התפילין שלו. | על אף שחי חיי נישואין עם אשה נוצרית קתולית, נהג באופן אישי להתפלל תפילה מלאה בכל יום עם התפילין שלו. | ||
על פי עדויותיהם של בני המשפחה, הוא הקפיד על התפילה | על פי עדויותיהם של בני המשפחה, הוא הקפיד על התפילה, ואף בנסיעותיו מסביב לעולם לקח ויקטור את התפילין ובכל מקום, בכל בוקר, הוא התפלל. הוא אמר בעל-פה את מילות התפילה היהודיות ומזמורי התהילים. | ||
ב-1975 קיבל אזרחות כבוד של עיר הולדתו וינה שבה נפטר ב-1997. | ב-1975 קיבל אזרחות כבוד של עיר הולדתו וינה שבה נפטר ב-1997. | ||