2,066
עריכות
←הקשר עם חסידות חב"ד
| שורה 16: | שורה 16: | ||
מסופר על [[אדמו"ר המהר"ש]] שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]] נזדמן ל"טיש" בחצרו של ר' [[שלום מבעלז]], כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר"ש תפס אותו בידו והושיב אותו לידו בראש השולחן ואמר לו "אברך! ממני לא מתחבאים" כשחזר ל[[ליובאוויטש]] וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו "מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר"?!{{מקור}} . | מסופר על [[אדמו"ר המהר"ש]] שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]] נזדמן ל"טיש" בחצרו של ר' [[שלום מבעלז]], כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר"ש תפס אותו בידו והושיב אותו לידו בראש השולחן ואמר לו "אברך! ממני לא מתחבאים" כשחזר ל[[ליובאוויטש]] וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו "מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר"?!{{מקור}} . | ||
בדומה לכך העיד ר' [[חיים | בדומה לכך העיד ר' [[חיים שניאורסהן]] על מעשה דומה אותו ראה במו עיניו עם הרבי מלך המשיח וכך היה חוזר ומספר שוב ושוב: כאשר התגוררו הרבי והרבנית חיה מושקא בברלין נודע באחד הימים כי האדמו"ר רבי אהרן מבעלז הגיע לברלין ורבים הולכים לקבל את פניו. ביקש מידידו, חסיד גור שגר בברלין בשם ר' איצ'ה מאיר פירסטנברג, שיתלווה אליו, אולם היתנה איתו שלא יגלה את זהותו (ככל מעשיו בעת ההיא שהיו בהצנע לכת ובהסתר). ברם, בהגיעם לשם, נזדמנתי אני למקום שהכרתי את זהותו של הרבי. כאשר הבחין בי ביקש גם ממני שלא אגלה את זהותו לאיש, והבטחתי לו שכך אעשה. לאכסנייתו של האדמו"ר היה תור גדול של יהודים שחיכו לתת "שלום". הוא נתן "שלום" כשידו עטופה במגבת{{הערה|1=נראה משום הקפדתו המיוחדת על טהרה, וכפי שאמר ל[[משמש בקודש|משמשו]]:" יש לי חומרות בנוגע לידיים נקיות. כשאתה משמש אותי, אם תיגע באף, בשערות או אפילו בתינוק פחות מגיל שלוש – תמחל נא ליטול את ידיך ורק אחר כך תשמש אותי" (ראה [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=96263 כאן]}}, וראשו מורכן כלפי מטה. כשניגש הרבי ונתן לו ידו לשלום, הרים את עיניו, הוריד את המגבת מהיד ואחז את ידו של הרבי. כך החזיק [[רבי אהרון]] את היד זמן ממושך ושאל: "ווער איז דער יונגערמאן?" ["מי הוא האברך הזה"]. -"א גיוויינליכער יונגערמאן" [="אברך פשוט"], ענה הרבי. נענה [[רבי אהרן]] ואמר: "א ווארימע הענטאלע. יונגערמאן, פון אונדז בעהאלט מען זיך ניט" [="יד חמה. אברך, מאיתנו אי אפשר להסתתר"]. כשניגשתי אני גיליתי באוזני האדמו"ר שהאברך עם היד החמה הוא חתנו של אדמו"ר הריי"צ ואמר האדמו"ר: "יא יא, איך זע איך זע. איך האב געפילט אז דאס איז אן איידעלע האנט" [="כן כן, אני רואה אני רואה, הרגשתי שזו היא יד זכה"] לאחר מכן שוחח האדמו"ר מבעלז עם הרבי במשך כעשר דקות, כשהוא מהחזיק את ידו של הרבי. | ||
הגה"צ רבי משה מונד אב"ד מיקולייב, מחשובי חסידי בעלזא בדור הקודם, דיבר פעם עם רבי [[אלחנן הלפרין]] אודות הרבי. לפי דברי הרב הלפרין, וברגע שהזכיר את הרבי, אמר הרב מונד בהתרגשות רבה: "ה[[ליובאוויטש|ליובאוויטשער]] [[רבי]] הוא איש קדוש", וסיפר כי פעם נזדמן לו לנסוע ב[[רכבת]] 'בין ארצית' באירופה בדרכו מ[[פאריז]] ל[[וורשה]], והבחין ב[[אברך]] בעל צורה עדינה ומרשימה שחיפש את התא שלו והתיישב באחד המושבים מתוך הארבעה שהיו בתא. לאחר כמה תחנות נכנסה גויה אחת לאותו התא לפי המקום שהיה רשום לה בכרטיס, ואז קם אותו אברך, יצא מהתא (על-אף שהיה פתוח והיו שם עוד אנשים) ונעמד בירכתי אחד הקרונות, וכך היה שקוע בלימוד ב[[גמרא]] קטנה שהייתה בידו במשך כעשר שעות, החל מזמן קצר לאחר תחילת הנסיעה שיצאה ב-8:00 בלילה מ[[פאריז]], עד שהגיעו לתחנת קטוביץ ב-7:30 בבוקר. בתחנת קטוביץ ירדו הרבה נוסעים וגם אותה גויה, האברך ראה שהתא התפנה ונכנס לשבת והמשיך ללמוד. בהגיע הרכבת לתחנה, ראיתי קבוצה מ[[חסידי חב"ד]] שבאו לקדם את פני האברך בבית הנתיבות, ואז נתברר לו כי זהו חתנו הצעיר של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|1=[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41175 תורת חב"ד לבני הישיבות].}}. | הגה"צ רבי משה מונד אב"ד מיקולייב, מחשובי חסידי בעלזא בדור הקודם, דיבר פעם עם רבי [[אלחנן הלפרין]] אודות הרבי. לפי דברי הרב הלפרין, וברגע שהזכיר את הרבי, אמר הרב מונד בהתרגשות רבה: "ה[[ליובאוויטש|ליובאוויטשער]] [[רבי]] הוא איש קדוש", וסיפר כי פעם נזדמן לו לנסוע ב[[רכבת]] 'בין ארצית' באירופה בדרכו מ[[פאריז]] ל[[וורשה]], והבחין ב[[אברך]] בעל צורה עדינה ומרשימה שחיפש את התא שלו והתיישב באחד המושבים מתוך הארבעה שהיו בתא. לאחר כמה תחנות נכנסה גויה אחת לאותו התא לפי המקום שהיה רשום לה בכרטיס, ואז קם אותו אברך, יצא מהתא (על-אף שהיה פתוח והיו שם עוד אנשים) ונעמד בירכתי אחד הקרונות, וכך היה שקוע בלימוד ב[[גמרא]] קטנה שהייתה בידו במשך כעשר שעות, החל מזמן קצר לאחר תחילת הנסיעה שיצאה ב-8:00 בלילה מ[[פאריז]], עד שהגיעו לתחנת קטוביץ ב-7:30 בבוקר. בתחנת קטוביץ ירדו הרבה נוסעים וגם אותה גויה, האברך ראה שהתא התפנה ונכנס לשבת והמשיך ללמוד. בהגיע הרכבת לתחנה, ראיתי קבוצה מ[[חסידי חב"ד]] שבאו לקדם את פני האברך בבית הנתיבות, ואז נתברר לו כי זהו חתנו הצעיר של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|1=[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41175 תורת חב"ד לבני הישיבות].}}. | ||
האדמו"ר הנוכחי רבי [[יששכר | האדמו"ר הנוכחי רבי [[יששכר דוב רוקח]] היה בקשר עם הרבי, ופעמיים בעת שהותו ב[[ארה"ב]] - בשנת [[תשל"ג]] ובשנת [[תשמ"א]] - נכנס ליחידות עם הרבי בה שוחחו על דברי תורה וחסידות וענייני השקפה. | ||
ביחידות בשנת [[תשל"ג]] שח הרבי באוזני רבי [[יששכר דוב]] כי הוא פגש בדודו רבי [[אהרן מבלז]] וראה שהינו "צורה בלי חומר - מופשט מהגוף". בהמשך לכך נסובה השיחה על שיטת החסידות המדגישה את השמירה על בריאות הגוף כשהרבי מבאר כיצד אין הדבר עומד בסתירה לדברי חז"ל שתוקף בגוף הוא חולשה לנשמה, שדברי חז"ל הללו מכוונים לתוקף בגשמיות - חמימות והתענגות מעניני הגוף שדבר זה מביא לחלישות הנשמה מה שאין כן שיטת החסידות המדגישה את ההכרח בבריאות הגוף שוללת חסרון בבריאות הגוף שחסרון כזה מזיק לבריאות הנשמה. | ביחידות בשנת [[תשל"ג]] שח הרבי באוזני רבי [[יששכר דוב רוקח|יששכר דוב]] כי הוא פגש בדודו רבי [[אהרן מבלז]] וראה שהינו "צורה בלי חומר - מופשט מהגוף". בהמשך לכך נסובה השיחה על שיטת החסידות המדגישה את השמירה על בריאות הגוף כשהרבי מבאר כיצד אין הדבר עומד בסתירה לדברי חז"ל שתוקף בגוף הוא חולשה לנשמה, שדברי חז"ל הללו מכוונים לתוקף בגשמיות - חמימות והתענגות מעניני הגוף שדבר זה מביא לחלישות הנשמה מה שאין כן שיטת החסידות המדגישה את ההכרח בבריאות הגוף שוללת חסרון בבריאות הגוף שחסרון כזה מזיק לבריאות הנשמה. | ||
בהמשך השיחה היה הדיבור אודות הדפסת ספרי החסידות והצורך בלימודה כשהרבי וחף את האדמו"ר להדפיס את ספרי החסידות של אדמו"רי בעלז על אף שהקפידו שלא להדפיסם כשהרבי מבאר שגם בחב"ד כך נה"ג [[הרבי הריי"ץ]] שהדפיס את ספרי אביו [[הרבי הרש"ב]] שלא רצה שידפיסו את כתביו ובפרט לא באותיות מרובעות. הרבי הסביר שהסיבה להנהגה כזו היא מצד ירידת הדורות והמחלות הרוחניות שמתווספות כל העת. הרבי הוסיף והביא שני ראיות לכך שבמצבים מסוימים על אף גזירה מצד תלמיד חכם וגדול הדור יש מקום שלא לציית לה - האחת מה'מעשה רב' בנוגע לכתבי האריז"ל ש[[רבי חיים ויטאל]] ציווה שלא לגונזם ולאחר מכן התירו גדולי ישראל להוציאם ולפרסמם והשנייה מהדיון והשקלא וטריא ההלכתיים אודת תלמיד חכם וגדול הדור שציווה שלא להספידו - שיש מקום לומר שמותר להספידו. | בהמשך השיחה היה הדיבור אודות הדפסת ספרי החסידות והצורך בלימודה כשהרבי וחף את האדמו"ר להדפיס את ספרי החסידות של אדמו"רי בעלז על אף שהקפידו שלא להדפיסם כשהרבי מבאר שגם בחב"ד כך נה"ג [[הרבי הריי"ץ]] שהדפיס את ספרי אביו [[הרבי הרש"ב]] שלא רצה שידפיסו את כתביו ובפרט לא באותיות מרובעות. הרבי הסביר שהסיבה להנהגה כזו היא מצד ירידת הדורות והמחלות הרוחניות שמתווספות כל העת. הרבי הוסיף והביא שני ראיות לכך שבמצבים מסוימים על אף גזירה מצד תלמיד חכם וגדול הדור יש מקום שלא לציית לה - האחת מה'מעשה רב' בנוגע לכתבי האריז"ל ש[[רבי חיים ויטאל]] ציווה שלא לגונזם ולאחר מכן התירו גדולי ישראל להוציאם ולפרסמם והשנייה מהדיון והשקלא וטריא ההלכתיים אודת תלמיד חכם וגדול הדור שציווה שלא להספידו - שיש מקום לומר שמותר להספידו. | ||