1,070
עריכות
משתמש:לאמטערנעצ'יק/פולמוס קריאת התורה בחול המועד סוכות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משתמש:לאמטערנעצ'יק/פולמוס קריאת התורה בחול המועד סוכות (עריכה)
גרסה מ־14:35, 10 באוגוסט 2020
, 10 באוגוסט 2020אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
זאבי מינצברג (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
* כמו בסוכות – למעשה כל הקהילות האשכנזיות באה"ק19 נוהגות בחנוכה כדעת הבית-יוסף. | * כמו בסוכות – למעשה כל הקהילות האשכנזיות באה"ק19 נוהגות בחנוכה כדעת הבית-יוסף. | ||
בספר המנהגים-חב"ד, מנהגי חנוכה20, נאמר בנידון: "קריאת התורה – כמו שכתוב בסידור לאוואוט21. בשבת חנוכה קורין רק נשיא אחד, וכן בראש- | בספר המנהגים-חב"ד, מנהגי חנוכה20, נאמר בנידון: "קריאת התורה – כמו שכתוב בסידור לאוואוט21. בשבת חנוכה קורין רק נשיא אחד, וכן בראש-חודש{{הערה|וזאת ע"פ שו"ת הצמח צדק (או"ח סי' סח. בעבר נדפסה בשער המילואים ח"א סי' יא), אודות הקריאה למפטיר בשבת חנוכה או לרביעי בראש-חודש שחל בחנוכה, שאין קוראים בקריאות אלו קרבנות של שני ימים (שני-שלישי) כמו שקוראים לדעת הרמ"א בקריאת כל יום רגיל מימי חנוכה, אלא רק קרבנות של אותו היום בלבד, מכיוון שאין בחנוכה דין של "ספיקא דיומא", ומה שקוראים בדרך-כלל קרבנות של שני ימים - זהו רק כדי שלא לחזור ולקרוא שוב פסוקים שקראו כבר, ולכן בקריאות האמורות בשבת וראש-חודש שבחנוכה שמספיקה קריאת אותו היום, אין מוסיפים קריאת יום נוסף (ומביא שכבר בספר מנהגי מהרי"ל -בהוצאת 'מכון ירושלים' עמ' תח - פסק כן בקשר לקריאת ראש-חודש שחל בחנוכה). אך פסיקה זו מקובלת על הכל, והובאה גם במשנה ברורה סי' תרפ"ד ס"ק ו, וגם בשדי-חמד אסיפת דינים מערכת חנוכה אות יא (בהוצאת קה"ת: כרך ו עמ' 2445). וכן משמע מלשון השערי אפרים שער ח סעיפים עד-עה (ובפי' שערי רחמים שם אות מג הביא מהשדי-חמד את דברי הצמח-צדק, אבל לא התייחס לדברי השערי אפרים עצמו), וכן מופיע בלוחות כמו 'דבר בעתו', שאין מחלקים בזה בין א"י וחו"ל}}". | ||
מכיוון שבדרך-כלל מדובר במנהגנו על חו"ל, אין חידוש בדבר שנהוג כדעת הרמ"א, שהרי כך נוהגים שם כל האשכנזים לקהילותיהם. אולם באה"ק נהגו בעבר, וכן הופיע בלוחות הישנים של כולל-חב"ד (כנראה עד שנת תשי"ז), כמנהג הקבוע אצל כולם, כדעת הבית-יוסף, לקרוא רק את קרבן היום. | מכיוון שבדרך-כלל מדובר במנהגנו על חו"ל, אין חידוש בדבר שנהוג כדעת הרמ"א, שהרי כך נוהגים שם כל האשכנזים לקהילותיהם. אולם באה"ק נהגו בעבר, וכן הופיע בלוחות הישנים של כולל-חב"ד (כנראה עד שנת [[תשי"ז]]), כמנהג הקבוע אצל כולם, כדעת הבית-יוסף, לקרוא רק את קרבן היום. | ||
לדברי הרב שמעון שי' יעקובוביץ | לדברי הרב שמעון שי' יעקובוביץ מ[[ירושלים]], היה הוא זה שפנה בשעתו למנהל כולל-חב"ד באה"ק, הרב זליג סלונים ז"ל, שהיה אז המוציא והמביא בכל העניינים, והציע לשנות את ההוראה בלוח שלהם, ולכתוב בו כמנהג חו"ל ע"פ הרמ"א, וככתוב ב'[[סידור תורה אור]]'. הרב סלונים פנה לרבי, ו[[הרבי שליט"א|הרבי]] הסכים על כך (בכתב), וכך נעשה. | ||
לעת-עתה, יש בידינו בנושא זה מכתב מאוחר מזה, מתאריך ח' ניסן תשי" | לעת-עתה, יש בידינו בנושא זה מכתב מאוחר מזה, מתאריך [[ח' ניסן]] [[תשי"ז]]{{הערה|אג"ק כרך טו עמ' כה}}, ובו נאמר: | ||
"קריאת התורה בימי חנוכה – מנהגנו על-פי מה שכתב בשאלות-ותשובות צמח צדק24, הועתק בקונטרס 'ברוך שעשה ניסים'. וכן כתב גם הרב רבי ברוך, שיחיה, נאה25 בלוח כולל חב"ד26, שעברתי עליו. ופליאה: מה גרם לספק בהנהגת חב"ד מפורסמת27." | "קריאת התורה בימי חנוכה – מנהגנו על-פי מה שכתב בשאלות-ותשובות צמח צדק24, הועתק בקונטרס 'ברוך שעשה ניסים'. וכן כתב גם הרב רבי ברוך, שיחיה, נאה25 בלוח כולל חב"ד26, שעברתי עליו. ופליאה: מה גרם לספק בהנהגת חב"ד מפורסמת27." | ||
| שורה 120: | שורה 120: | ||
21) הכוונה לסידור 'תורה אור' שנערך ונדפס לראשונה ע"י הרה"ג הרה"ח וכו' מוהר"ר אברהם דוד לאוואוט (במהדורות האחרונות – יחד עם ספרו 'שער הכולל' על סידור אדמו"ר הזקן), סב-סבו של הרבי. בסידורי אדמוה"ז הראשונים לא הופיע סדר קריאת התורה, ורק בסידור זה וממנו ואילך הופיע הסדר. | 21) הכוונה לסידור 'תורה אור' שנערך ונדפס לראשונה ע"י הרה"ג הרה"ח וכו' מוהר"ר אברהם דוד לאוואוט (במהדורות האחרונות – יחד עם ספרו 'שער הכולל' על סידור אדמו"ר הזקן), סב-סבו של הרבי. בסידורי אדמוה"ז הראשונים לא הופיע סדר קריאת התורה, ורק בסידור זה וממנו ואילך הופיע הסדר. | ||
24) כמובא לעיל הערה 22, הצמח-צדק פוסק בפשיטות כדעת הרמ"א וכטעמו, ומתייחס רק לדעה זו. | 24) כמובא לעיל הערה 22, הצמח-צדק פוסק בפשיטות כדעת הרמ"א וכטעמו, ומתייחס רק לדעה זו. | ||