בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש (הצגת מקור)

גרסה מ־21:36, 9 באוגוסט 2020

נוספו 3,093 בתים ,  9 באוגוסט 2020
מ
ביטול גרסה 377728 של 87.70.100.7 (שיחה)
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
מ (ביטול גרסה 377728 של 87.70.100.7 (שיחה))
שורה 1: שורה 1:
בית דין רבני חב"ד בארץ-הקודש הוא בית דין רבני, שעל פי הוראת רבי מנחם מנדל שניאורסון הוא הגוף הסמכותי העליון בקרב חסידי חב"ד בישראל[1]. חסידי חב"ד מעדיפים אותו על פני בתי דין אחרים ומתפקידיו גם ליישב חילוקי דעות בתוך החסידות. משרדי בית הדין שכנו בתחילה בירושלים[2], לאחר מכן בכפר חב"ד וכיום ברחובות.
{{איחוד|קרן מעשרות חב"ד|בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש}}
[[תמונה:חותמת בית דין רבני חבד.jpg|left|thumb|150px|חותמת בית הדין]]
'''[[בית דין]] רבני חב"ד''' ב[[ארץ הקודש]] נוסד בשנת [[תשל"ו]] כגוף המאגד את רבני קהילות חב"ד בארץ הקודש, על מנת לתת מענה בסוגיות הלכתיות ובענייני הכלל העומדים על הפרק בציבור החב"די. מזכיר בית הדין הוא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[קרית מלאכי]]. סגנו הוא הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]].


==היסטוריה==
הגוף הוקם ביוזמת הרבי בשנת [[תשל"ו]], בעקבות התפתחותה של [[חסידות חב"ד]] בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה ב[[חודש מנחם אב]] תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב [[שלמה יוסף זוין]], מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם עמד בראש בית הדין.


תוכן עניינים
על הקמת בית הדין הוכרז בכנס ארצי של חסידי חב"ד בשנת [[תשל"ו]]. שמו של בית הדין היה אז: "בית דין רבני ארצי של חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]] ת"ו".
1 היסטוריה והרכב
==חברי בית הדין==
2 עמדות בית הדין
עם הקמת בית הדין, אב בית הדין היה הרב [[שלמה יוסף זווין]]. חבריו היו הרבנים: [[יעקב לנדא]] מ[[בני ברק]], [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] מ[[תל אביב]], [[גרשון חן]] מ[[ירושלים]], [[יהודה בוטרשוולי]] מ[[נחלת הר חב"ד|קרית מלאכי]], [[נחום טרבניק]] מ[[כפר חב"ד]], [[דב בער אליעזרוב]] מ[[ירושלים]], [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] מ[[חיפה]], [[דוד חנזין]] מ[[פתח תקווה]], [[משה אשכנזי]] מ[[תל אביב]],[[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מ[[נחלת הר חב"ד|קרית מלאכי]], [[מרדכי שמואל אשכנזי]] מ[[כפר חב"ד]], [[גדליהו אקסלרוד]] מ[[רמת גן]] ו[[אברהם מיכאל הלפרין]] מ[[ירושלים]].
2.1 פעילות חב"ד בישראל
2.2 לאחר פטירת הרבי מלובביץ'
2.3 הצבעה בבחירות בישראל
2.4 עמדות בית הדין בתחומים נוספים
3 תחומי פעילות נוספים
4 לקריאה נוספת
5 קישורים חיצוניים
6 הערות שוליים
היסטוריה והרכב
הגוף הוקם ביוזמת רבי מנחם מנדל שניאורסון בשנת ה'תשל"ו (1976), בעקבות התפתחותה של חסידות חב"ד בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה להקמת בית הדין נתקבלה בכ"א באב תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב שלמה יוסף זוין, מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם עמד בראש בית הדין.


בשנת ה'תשל"ח (1978) נפטר הרב זוין והרבי מחב"ד הורה שאת מקומו ימלאו הרבנים מעל גיל שישים: יהודה בוטרשוילי (קולאשער), הרב נחום טרבניק והרב דוד חנזין. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב יעקב לנדא - מרבני בני ברק, הרב שניאור זלמן גרליק - רבו של כפר חב"ד, הרב אלכסנדר סנדר יודסין, הרב דב בער אליעזרוב - אב"ד בירושלים, הרב מרדכי שמואל אשכנזי - רבו של כפר חב"ד, הרב לוי ביסטריצקי - רבה של צפת, הרב בן ציון ליפסקר - רבה של ערד והרב זאב דב סלונים - רב מרכז העיר ירושלים. הרב יהודה בוטראשוילי (קולאשער) כיהן כיו"ר בית הדין ולאחר פטירתו מונה הרב דוד חנזין, רב קהילת חב"ד בפתח תקווה. הרב יצחק יהודא ירוסלבסקי מונה ל'מזכיר' בית-הדין, והרב מנחם מנדל גלוכובסקי מונה לסגנו.
במשך השנים נפטרו רוב חברי בית הדין, ומאז צורפו לבית הדין הרבנים: [[יהוסף גדליה רלב"ג]], [[לוי ביסטריצקי]], [[בן ציון ליפסקר]], [[זאב דב סלונים]], ויבלחט"א: [[יוסף הכט]], [[אליהו יוחנן גוראריה]] ו[[מנחם מענדל גלוכובסקי]].


הרב [[גדליהו אקסלרוד]] שימש כחבר בית הדין בין השנים [[תשל"ו]]-[[תשמ"א]], כאשר שימש כרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]]. ב[[תשמ"א]] נתמנה לדיין ובהמשך לאב"ד בבית הדין הרבני בחיפה.


'מזכיר' בית הדין. הרב יצחק יהודא ירוסלבסקי
בשנת [[תשנ"ב]] התמנה הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] לדיין בבית דין, עד לפרישתו בשנת תשס"ה.
במשך השנים נפטרו רוב חברי בית הדין, ואילו מהרבנים החדשים שמונו בקהילות חב"ד בארץ צורפו רק מעטים לבית הדין. בשנת תשע"ו, לאחר שני עשורים שבהם לא צורפו חברים חדשים, צורף הרב משה הבלין[3]. בכסלו תש"ף צורף הרב ישראל יוסף הנדל[4]. נכון ל-2019 חברים בבית הדין שבעה רבנים:


הרב יצחק יהודא ירוסלבסקי, רב קהילת חב"ד בקריית מלאכי – 'מזכיר'.
במשך שנים רבות לא צורפו חברים חדשים, עד שבשנת [[תשע"ו]] צורף הרב [[משה הבלין]] ובשנת [[תש"פ]] צורף הרב [[ישראל יוסף הנדל]] לחברי הבית דין.
הרב מנחם מנדל גלוכובסקי, רב קהילת חב"ד ברחובות – סגן ה'מזכיר'.
הרב אליהו יוחנן גוראריה, רבה של חולון.
הרב אברהם מיכאל הלפרין, רב הגבעה הצרפתית בירושלים.
הרב יוסף הכט, רבה של אילת.
הרב משה הבלין, רבה של קריית גת ושדרות.
הרב ישראל יוסף הנדל, רב קהילת חב"ד במגדל העמק.
דיינים נוספים בבית הדין


הרב אפרים בוגרד - רב קהילת חב"ד בשכונת רמות בירושלים.
===חברי בית הדין כיום===
הרב בנימין קופרמן - רב בית הכנסת הגדול ודיין ברמת גן.
הרכב בית הדין הנוכחי הוא:
על ניהול המזכירות ממונה הרב זלמן נוב.
* הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רבה של [[נחלת הר חב"ד]] - מזכיר (תפקיד האחראי לניהול בית הדין).
* הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]] - סגן מזכיר.
* הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], רבה של [[חולון]].
* הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]], רב שכונת הגבעה הצרפתית ב[[ירושלים]].
* הרב [[יוסף העכט]], רבה של [[אילת]].
*הרב [[משה הבלין]] - רב הערים [[קרית גת]] ושדרות וראש ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] (צורף בשנת תשע"ו){{הערה|1={{קישור חבד און ליין|94986|פרסום ראשון ב-COL: הרב משה הבלין צורף לבית-דין רבני חב"ד||כ"ד שבט תשע"ו}}}}.
*הרב [[ישראל יוסף הכהן הענדל]] - רב קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]] ומ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] (צורף בשנת [[תש"פ]]){{הערה|1=[https://col.org.il/news/121805 חבר חדש בבית דין רבני חב"ד], כסלו תש"פ {{COL}}}}.
דיינים נוספים בבית הדין:
*הרב [[אפרים בוגרד]] - רב בשכונת רמות בירושלים ודיין בבית הדין האזורי ב[[חיפה]].
*הרב [[בנימין קופרמן]] - רב [[בית הכנסת]] הגדול ודיין ב[[רמת גן]].
*הרב [[חיים קיז'נר]] - רב קהילת חב"ד ב[[עמנואל]] וחבר [[מכון הלכה חב"ד]].


עמדות בית הדין
מזכירות בית הדין נמצאת בעיר [[רחובות]], מזכיר בית הדין הוא ר' [[זלמן נוב]].
פעילות חב"ד בישראל


פסק הדין
===יו"ר בית הדין===
בראש חודש אייר תשמ"ט, פרסם בית הדין מכתב בחתימת כל חברי בית הדין, ובו הביע את חוות-דעתו כי כל הפעילות של חב"ד בישראל חייבת להיות מעוגנת וכפופה למרותה של צעירי אגודת חב"ד בישראל[5].
בשנת [[תשל"ח]] נפטר הרב זווין ששימש כיו"ר הראשון של בית הדין. הרבי הורה למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל מספר חודשים יתחלף כאב-בית-הדין על פי הגרלה{{הערה|"כל חברי הבית דין שהם למעלה מבן שישים לזקנה, יכהנו כל אחד ואחד בתור יו"ר במשך ב' או ג' חדשים (כפי שיחליטו ביניהם) והסדר בזה - מי הראשון ואחריו השני וכו'- על ידי הגרלה..." [[אגרות קודש]], י'תתלז, מתאריך ט"ו אייר, ה'תשל"ח.
{{ש}}חודש מאוחר יותר כתב הרבי "בנוע קיבלתי מכתבם .. דו"ח מהאסיפה בקשר לבחירת ראש בי"ד על פי הגורל" אגרות קודש, י'תתסג, מתאריך כ' סיוון ה'תשל"ח.}}. שלושת החברים שהתחלפו כיו"ר הבי"ד באותם ימים היו הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[יהודה בוטרשוולי]] והרב [[דוד חנזין]]. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב [[יעקב לנדא]] - אב"ד [[בני ברק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]] והרב [[דב בער אליעזרוב]] - אב"ד ב[[ירושלים]]. הרב יהודה בוטרשווילי כיהן כיושב-ראש בית-הדין ולאחר פטירתו מונה הרב דוד חנזין, רב קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]]. הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מונה למזכיר בית-הדין.


כמו כן פרסם בית הדין תקנון בן 40 עמודים בשם "תקנון הלכתי לבתי חב"ד ומוסדות לפעילות בארץ-הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן". במבוא לתקנון נכתב כי הצורך בתקנון נובע מכך שנפתחו מוסדות חב"דיים חדשים, ולא כל העוסקים בהם מודעים לחובתם לשמור על הכללים הנדרשים ממוסד חב"די הנושא באחריות לייצוג שמו של רבי מנחם מנדל שניאורסון. בתקנון שבעה פרקים הדנים בפתיחת מוסד פעילות, ההנהלה, המנהל, עובדים, ניהול כללי, ניהול קופה ומלאי וגיוס כספים.
==תפקיד בית הדין==
[[קובץ:מענה בית דין רבני חבד באהק.jpg|left|thumb|150px|צילום [[כתב יד קודש]] משנת [[תנש"א]] בו כותב הרבי: "תוקף והנהגת '''וענין''' אנ"ש שי' באה"ק . . ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'"]]
במכתב משנת תשל"ו כותב הרבי על תפקיד בית הדין:


לאחר פטירת הרבי מלובביץ'
א. הוראת פסקי דין ומנהגי רבותינו נשיאנו לאנ"ש המתגוררים במקום שאין שם רב חב"די.


עמדת בית הדין לאחר הסתלקות הרבי
ב. נתינת מענה לרבנים חב"דיים מקומיים הזקוקים לעצה בענינים הקשים להם.
בי"ח בתמוז תשנ"ד, כשבועיים לאחר פטירת הרבי, פרסם בית הדין כרוז שבו נאמר כי רק החלטות ועד רבני חב"ד, על-פי דעת הרוב, מחייבות את חסידי חב"ד בישראל. לאור זאת הורה בית הדין על פעולות שיש לעשות לאור פטירת הרבי (כגון לימוד ענייני משיח וגאולה, התעסקות במבצעי המצוות ולימוד משניות לזכרו). עוד פסק בית הדין שההכרזות יהיו רק בנוסח המדויק שהזכיר הרבי - "עד מתי" ו"יחי המלך" ולא הכרזות אחרות; שעל כל הפרסומים בענייני משיח וגאולה לקבל אישור בכתב של ועד מרבני חב"ד שקבע בית הדין; ושעל כל בתי חב"ד בישראל להיות כפופים להנהלת צעירי אגודת חב"ד ולא לפרסם שום פרסום ללא אישורה.


הצבעה בבחירות בישראל
ג. פתרון לענינים הקשורים לשני ערים, ונתונים במחלוקת בין הרבנים המקומיים בשני הערים.
לקראת בחירות 1996 הכריע בית הדין כי על חסידי חב"ד לתמוך בבנימין נתניהו לראשות הממשלה. החלטה זו גרמה להתגייסותם של רבים מחסידי חב"ד לטובת נתניהו, בקמפיין "נתניהו. זה טוב ליהודים".


לקראת בחירות 2006 הורה בית הדין "להצביע אך ורק לרשימות של 'החרדים לדבר ה' זו הלכה אשר כיהנו בעבר בכנסת ואשר נציגיהן ייכנסו אי"ה לכנסת הבאה". ניסוח זה נועד לשלול רשימות חדשות, שסיכוייהן לעבור את אחוז החסימה קטנים, כרשימתו של ברוך מרזל.
במכתב זה הורה הרבי שאלו התפקידים העומדים על הפרק, וייתכן שיתחדשו ענינים נוספים שבהם יזדקקו לבית הדין{{הערה|שם=לו|1= אגרות קודש חלק כ"ט אגרת י'תקלז, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58802&st=&pgnum=382 מכתב מתאריך ימי הסליחות ה'תשל"ו].}}.


לקראת בחירות ספטמבר 2019 הורה בית הדין כי "אין להצביע עבור רשימה אשר יש ספק אם תעבור את אחוז החסימה"[6].
===סמכות בית הדין===
הרבי נתן לבית הדין סמכות להכריע בעניינים השנויים במחלוקת במוסדות חב"ד ובין חסידי חב"ד. במכתב הברכה להקמת בית הדין קבע הרבי כי הוא הגוף הפוסק במחלוקות בין רבני קהילות חב"ד{{הערה|שם=לו}},
וכן ביקש הרבי באופן אישי מחברי בית הדין לעמוד על המשמר ולדאוג לפקח על סכסוכים בין עסקני חב"ד, ולמנוע השגות גבול במוסדות{{הערה|יחידות הרב ירוסלבסקי תשמ"א{{דרוש מקור|איפה נמצאת}}.}}. כמו כן הגדיר הרבי את בית הדין כבאי כחו בארץ הקודש{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4628&st=&pgnum=156 שיחות קודש תשמ"א ע' 132 סעיף ס"א]}}.  


עמדות בית הדין בתחומים נוספים
הדברים חזרו על עצמם בהזדמנויות שונות, ביניהם: "תוקף והנהגת '''וענין''' אנ"ש שי' באה"ק הוא בידי אגודת חסידי חב"ד באה"ק ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי' שהם הדיינים '''ופס"ד''' בתוקף '''התורה'''"{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%94%D7%A7.jpg לצילום המענה]}}. "בעיות ומצבים וחילוקי דעות כהנ"ל מתפקידיו העיקריים דועד רבני אנ"ש שי' באה"ק"{{הערה|אדר תשמ"ו{{דרוש מקור}}}}. "בנוגע החילוקי דעות בין המוסדות... שזה דורש בירור ע"י רבני חב"ד.. ובודאי גם בנידון זה יהיה כן, שבי"ד רבני חב"ד יסדר הענין"{{הערה|ג' שבט תשמ"ג{{דרוש מקור}}}}.
בית הדין מפרסם מחאות נגד החלטות מדיניות של ממשלת ישראל הכרוכות בנסיגות מחלקי ארץ ישראל[7], פינוי יישובים יהודיים ומשא ומתן עם ארגוני טרור.


כמו כן פרסם בית הדין איסור על גלישה באינטרנט שלא לצורך, ושלא תחת שירותי חסימה של אינטרנט[8].
כאשר ניסו עסקנים מסויימים להקפיא קיום פסק דין של בית הדין, התבטא הרבי בחריפות ואמר למזכיריו: "'בעל בית', אין נפקא מינא מי הוא ומהיכן הוא, אינו רשאי לעכב הוראה או פסק דין של רבנים... חייבים לציית לו ולקיימו מעולם לא נשמע שעסקני ציבור יאמרו דעות לרבנים... כאשר כותבים שרבנים הוציאו פסק דין בגלל פוליטיקה, הרי זה כמו אצל התנועה הרפורמית"{{הערה|1=מדברי הרבי למזכירים הרב גרונר והרב קליין, ז' אייר תשמ"ט ([https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1590528146231&pagenum=112&book=26516 נדפסו בספר צעירי אגודת חב"ד])}}. ועוד כהנה רבות.


בשאלה אם מותר לקבל כספים מהקרן לידידות בית הדין קבע כי "אין מקום לבתי חב"ד לקבל כספים מקרן זו" (כ"ה אייר תשס"ט).
במכתב ששלח למזכיר בית הדין, ציטט הרב הראשי הרב [[מרדכי אליהו]] מיחידות עם הרבי, בה שמע כי הרב ירוסלבסקי הינו "הסמכות העליונה בענייני חב"ד בכל ארצנו הקדושה"{{הערה|[https://col.org.il/news/55272 לכתבה המלאה] {{col}}}}.


לקראת יום העצמאות ה'תש"פ - 2020 אסר בית הדין על שליחת חב"ד בקטמנדו, חני ליפשיץ, להשיא משואה בטקס הממלכתי בהר הרצל.
==פעילות בית הדין==


תחומי פעילות נוספים
====אגף ההשלתמויות====
בית הדין מקיים ימי עיון לרבנים, המוקדשים לנושאים כמו נישואין ומקוואות. ימי העיון מיועדים לכלל רבני ישראל והנואמים בהם באים מציבורים מגוונים. בית הדין עורך ימי עיון גם לאברכים, בנושאים כמו הבית היהודי ושבת.
[[תמונה:יומעיון.jpg|left|thumb|250px|אחד מימי העיון שמארגן בית הדין]]
אגף ההשתלמויות של בית הדין, מארגן מספר פעמים בשנה ימי עיון לרבנים ולאברכים בנושאים שונים ומגוונים, לרבנים בנושאי ממונות, מצוות התלויות בארץ, גיטין וקידושין, ולאברכים בנושאי "הבית היהודי"{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56603 תשועה בְּרַב יועץ] - סיכומי ההרצאות מ[[אלול]] [[תש"ע]] {{אינפו}}}}


בתשע"ח פתח בית הדין מוקד טלפוני לשאלות הלכתיות. בתשע"ט הושקה אפליקציה המשלבת מענה הלכתי ומדריכים הלכתיים.
אגף ההשתלמויות נוסד בברכת [[הרבי]] בשנת [[תשמ"ח]].


בית הדין כמעט שלא עוסק במתן הכשרים[דרושה הבהרה].
====כינוסי רבנים====
בשנת [[תשל"ח]] הורה הרבי לרב [[שלום דובער ליפשיץ]] לארגן מספר פעמים בשנה כינוסי רבנים, מטעם בית הדין. הכינוס הראשון התקיים לאחר מספר ימים בביתו של הרב [[יעקב לנדא]]. מאז, לא התקיימו כינוסים נוספים{{דרוש מקור}}.


לקריאה נוספת
===מוסדות הפועלים מטעם בית הדין===
הרב מרדכי מנשה לאופר, המדור "ניצוצי רבי", בתוך: התקשרות, בהוצאת צעירי אגודת חב"ד, גיליון פב, כ"ד בשבט תשנ"ו
 
קישורים חיצוניים
[[ספר התורה של ילדי ישראל|הוועד לכתיבת ספר התורה לילדי ישראל]], בראשות הרב [[שמואל גרייזמן]], פועל מטעם בית הדין.
Green globe.svg אתר האינטרנט של מחלקה של הבית דין
 
חשיפה: כך הוקם בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש ● מסמכים
כמו כן פועל בחסות בית הדין [[המטה לשלום העם והארץ]].
הערות שוליים
 
  בדבריו מיום ב' באדר ה'תשמ"ח (1988), הורה כי סמכות ההכרעה בכל ענייני חסידי חב"ד נתונה לבית הדין המקומי. לגבי בית הדין בישראל, כתב ש"תוקף והנהגת ועניין אנשי-שלומנו שיחיו בארץ-הקודש. . הוא בידי. . (ועד) רבני אנ"ש שיחיו, שהם הדיינים ופוסקי-דין בתוקף התורה" (תצלום כתב היד)
בעקבות הקמתו של [[מכון הלכה חב"ד]], שהחל לפעול למתן מענה הלכתי אפקטיבי לחסידי חב"ד באמצעות מוקד תשובות טלפוני זמין, מערכת שאלות ותשובות באמצעות הודעות SMS, והפצת מדריכים הלכתיים, הקים בית דין רבני חב"ד  בשנת [[תשע"ח]] מערכת דומה תחת השם 'מוקד הלכה', שמעניק מענה בטלפון או בהודעה לשאלות הלכתיות. המוקד פועל בשפות עברית, אנגלית רוסית וצרפתית וכן באמצעות אפליקציה למכשירים סלולריים.
"צעירי אגודת חב"ד", עמוד 99 ואילך.
 
החבר האחרון שצורף לבית הדין
===סינון בית דין רבני חב"ד===
חבר חדש בבית דין רבני חב"ד: הגאון הרב ישראל יוסף הכהן הנדל, חב״ד און ליין - COL מרכז התקשורת החב״די (בhe-IL)
{{ערך מורחב|סינון חב"ד}}
"כל הפעילות המסועפת של חב"ד בארצנו-הקדושה. הכוללת הפצת החסידות והיהדות. הקמת ואחזקת שיעורי תורה ויהדות. ניהול, ארגון וקיום מבצעי המצוות הידועים שעליהם הכריז כ"ק אדמו"ר שליט"א. מבצעים לקירוב הלבבות, חוגים ביהדות, ימי וערבי עיון, "ערבי חב"ד", סמינריונים, פעילות עם ילדי ישראל ובתי הנוער, מסיבות שבת, מועדוני נוער, "צבאות ה'", פעילות בבתיה"ס ובאוניברסיטאות, "כוללים" לשעות אחדות ביום, כמו "כולל תפארת זקנים - לוי יצחק", ספריות, עריכת, הדפסת והפצת חומר הסברה בכתב, וכל סוגי הפעולות למיניהן הנערכות במסגרת בתי חב"ד בארצנו הקדושה - כל אלה מעוגנים תחת מרכז צעירי אגודת חב"ד באה"ק שהוקם ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א... כל "בתי חב"ד" באה"ק, כולל המוסדות שהוקמו ומנוהלים ע"י בתי-חב"ד שבכל מקום ומקום . . כפופים, איפא, למרותה הבלעדית של הנהלת מרכז צעירי אגודת חב"ד באה"ק ת"ו". "צעירי אגודת חב"ד", עמוד 112.
במשך שנים לא היה סינון לטלפונים החכמים שמתאים לחב"ד, לפיכך הקימו בית דין רבני חב"ד סינון המתאים לציבור החבד"י
רבני חב״ד: אסור להצביע למפלגה שספק אם עוברת את אחוז החסימה, באתר ערוץ 7
 
לדוגמה נגד הסכם שארם
===קרן מעשרות===
הקריאה בר"ח סיון תשס"ט נגד האינטרנט
{{ערך מורחב|קרן מעשרות חב"ד}}
 
==קישורים חיצונים==
* [http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/229582.jpg בי"ד רבני חב"ד: אין לקבל כספים מקרן הידידות] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47420 ביה"ד: עניני חב"ד ידונו אך ורק בישיבה] {{אינפו}}
* [https://col.org.il/news/70833 כך הוקם בית דין רבני חב"ד] {{col}}
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד|*]]
[[קטגוריה:בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש|*]]
[[קטגוריה:בתי דין]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברחובות]]
[[קטגוריה:מוסדות שייסד אדמו"ר שליט"א]]
חבר
מעלי קבצים
11,343

עריכות

אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php/מיוחד:השוואה_ניידת/377782"

תפריט ניווט