11,343
עריכות
רב שרירא גאון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
האגרת הודפסה לראשונה בשנת שכ"ו בעיר קושטאנדינא (אסיטנבול של היום) שבטורקיה על ידי הרופא רבי שמואל ב"ר משה שולם, בתוך מהדורת "ספר היוחסין" שהדפיס, בעזרת אשה נדבנית בשם אסתר. | האגרת הודפסה לראשונה בשנת שכ"ו בעיר קושטאנדינא (אסיטנבול של היום) שבטורקיה על ידי הרופא רבי שמואל ב"ר משה שולם, בתוך מהדורת "ספר היוחסין" שהדפיס, בעזרת אשה נדבנית בשם אסתר. | ||
===יחס הרבי לאגרת === | |||
[[הרבי]] נהג להביא מהאגרת מקורות לעניינים שונים{{הערה|דוגמאות: [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] אגרת ב'פג, אגרת ב'תרפט, אגרת ד'תפג ואגרת ד'תקמד}}. | |||
כאשר ר' יצחק אייזיק וואגנער שאל את הרבי במכתב לגבי זמן כתיבת המשנה, ענה לו הרבי: {{ציטוטון|דעת רש"י (עירובין סב, ב) וכמה מרבותינו ז"ל שאפילו בימי האמורא אביי "לא הי' דבר הלכה כתובה בימיהן אפילו אות אחת, חוץ ממגילת תענית", | |||
ושיטת הרמב"ם (בהקדמתו לספר היד החזקה) אשר "רבינו הקדוש חיבר מהכל ספר המשנה כו' ונגלה בכל ישראל וכתבוה כולו". | |||
ומובן שאין להכניס ראש בין הרים הגדולים, אף שלכאורה הי' מקום לומר שהרמב"ם שראה כתבי הגאונים דעתו נמצאת באגרת דרבנו שרירא גאון, ואולי לא ראה רש"י אגרת זו (שהרי נמצא בריחוק מקום מבבל וכו' משא"כ הרמב"ם) ולכן כתב כנ"ל, משא"כ אילו היתה האגרת באה לידו.}}. | |||
בשיחת [[י' שבט]] [[תשט"ו]] ובכמה מאיגרותיו הביא הרבי את התוספתא בעדויות שאומרת ש"מי שיש לו תלמידים ולתלמידיו תלמידים קורין אותו רבי, נשתבחו תלמידיו קורין אותו רבן, נשתבחו אלו ואלו קורין אותו בשמו". הרבי מציין שנוסח זה הוא לפי הגירסא שהובאה באגרת רב שרירא גאון. | |||
==סוף ימיו== | ==סוף ימיו== | ||
אחרי 30 שנות גאונות כראש ישיבת פומבדיתא התפטר מתפקידו בד'תשנ"ח כשהיה בן קרוב למאה שנים ומינה את בנו רב האי גאון לממלא מקומו. | אחרי 30 שנות גאונות כראש ישיבת פומבדיתא התפטר מתפקידו בד'תשנ"ח כשהיה בן קרוב למאה שנים ומינה את בנו רב האי גאון לממלא מקומו. | ||
| שורה 38: | שורה 46: | ||
===פירושים=== | ===פירושים=== | ||
חיבר פירושים שונים, הן למקרא והן לתלמוד, ולמרוות שהפירושים עצמם אבדו, יש ציטוטים מהם והתייחסות אליהם בכתבים אחרים (למשל אצל הרד"ק). | חיבר פירושים שונים, הן למקרא והן לתלמוד, ולמרוות שהפירושים עצמם אבדו, יש ציטוטים מהם והתייחסות אליהם בכתבים אחרים (למשל אצל הרד"ק). | ||
==צאצאיו== | ==צאצאיו== | ||