6,031
עריכות
רב סעדיה גאון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תולדות חייו
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
===במצרים=== | |||
רב סעדיה גאון נולד בשנת 882 באזור הפיום שבמצרים ולכן יש והוא מכונה בכתבים מאותה תקופה "הפיומי". מוצא משפחתו היה בעיירה דילאץ או בסביבתה, ולכן לעיתים הוא מכונה גם "הדאלאצי". על התקופה שבה גדל במצרים ידוע לנו מעט מאוד, בעיקר מתוך דבריו שלו. הוא עזב את מצרים ככל הנראה בשנות העשרים המאוחרות לחייו והשאיר אחריו משפחה, ילדים ותלמידים (משפחתו וילדיו הצטרפו אליו מאוחר יותר). | |||
עוד מגיל צעיר התבלט בגדלות תורנית ובנטילת אחריות ציבורית, וכבר בתחילת שנות העשרים לחייו פירסם מספר חיבורים, ובהם חיבור פולמוסי נגד "המינים" הכופרים במסורת היהודית. | |||
רב סעדיה ראה בעצמו כבר מצעירותו אחריות על טובת העם היהודי כולו בדורו ואף בדורות הבאים. הביטוי המפורש לכך מצוי באחד מספריו האחרונים, ספר הגלוי, שבו כתב: | |||
"ה' לא ישאיר את אומתו בכל דור ללא 'תלמיד' שילמד אותה ויאיר את עיניה כדי שיורה [אותה] וילמדה ויגרום לכך שמצבה ייטב", ומציין כי "נוכחתי לדעת על עצמי ממה שגמל בו [ה'] חסד לי ולה [לאומה]". | |||
===בארץ ישראל=== | |||
רב סעדיה עבר לארץ ישראל, אולם אין לנו הרבה מידע על תקופת שהותו בה. ההשערה המקובלת והסבירה היא ששהה באותו הזמן בבתי המדרש שבעיר טבריה – שהייתה באותה תקופה המרכז התורני הארץ-ישראלי שם למד ואפשר אף לימד תורה. עדות מפורשת הנוגעת לשהותו של רס"ג בארץ ישראל מצויה בכתבי מחבר מוסלמי בן זמנו בשם אל מסעודי הציין כי למד אצל אבו כת'יר יחיא אלכאתיב (=הסופר), יהודי מטבריה, שעימו ניהל אל מסעודי ויכוח תיאלוגי. | |||
בין היהדות הארץ-ישראלית ליהדות הבבלית שררו חילוקים בנושאים שונים ומדי פעם אף התגלעו מחלוקות גדולות. ולמרות שבעצם היה רס"ג בנה של יהדות מצרים, שהיא ענף של המסורת הארץ-ישראלית, הוא היה בכמה מקרים מאלו שהביאו לניצחונה של יהדות בבל, גם באותם עניינים שבאופן מסורתי עדיין נשארו בתחומה של היהדות הארץ-ישראלית אף כאשר הבכורה ניטלה ממנה ועברה לבבלית. | |||
אחד מהם היה פולמוס בנוגע לאופן תיארוך ראשי החדשים, כלומר לצורת חישוב הלוח. הנפקות הקונקרטית שנבעה מהפולמוס הייתה השאלה באיזה יום בשנת ד' אלפים תרפ"ב יחול חג הפסח: ביום השני בשבוע או ביום השלישי בשבוע. מעבר לפרט הטכני, התנהל כאן בעצם וויכוח על סמכות, ורב סעדיה נטל חלק חשוב במאבק זה ונתפס כאחת הדמויות המובילות במחנה הבבלי. הוא ניצל את קשריו עם קהילות יהודיות ברחבי העולם ואת כישרונותיו הרטוריים כדי לשכנעם בצדקת הטיעון הבבלי, ובמידה רבה בני דורו או בו כמי שאחראי במידה ניכרת לכך שבסופו של דבר התקבלה השיטה הבבלית ברחבי העולם היהודי. רב סעדיה אף חיבר ספר בנושא "ספר המועדים" שבו מבטא את עמדתה של השיטה הבבלית בנושא. | |||
===נגד הקראים=== | |||
בשלב מסוים (לא ידוע איזה) עבר לבגדד, ובקיץ של שנת 922 לכל המאוחר הוכתר בתואר "אלוף", ובשנים הבאות היה עסוק בפעילות ספרותית של חיבור ספרים תורניים – בהם ספרי הלכה וספרי פולמוס נגד הקראים. | |||
למעשה, רס"ג לא רק הירבה לעסוק בשאלת הקראים אלא אף היה הראשון שכתב חיבורים שלמים נגדם. הוא התווכח איתם על עניינים חשובים לקיומה של היהדות הרבנית והוויכוחים מובלעים במכלול יצירתו ובסגנון תקיף. הוא לא שמט מידו שום הזדמנות לתקוף את הקראות ולסתור אותה ועל כך זכה להערצת הרמב"ם על אף חילוקי הדעות הפילוסופיים ביניהם. | |||
על עוצמת השפעתו של רב סעדיה במלחמתו בקראות כתב אחד מחוקרי הקראים<ref> (נתן שור, תולדות הקראים, עמ' 69)</ref>: | |||
"אילולא הזהיר רב סעדיה גאון את היהדות הרבנית מפני הקראות, אפשר שהייתה הקראות משתלטת על היהדות כולה. בזכות אזהרותיו הנמרצות נשארה הקראות כת קטנה שלא היה בה כדי לסכן לא את היהדות ולא את המפעל הגדול של המשנה והתלמוד". | |||
רס"ג הקדיש למאבק הזה מספר לא קטן של חיבורים – כעשרה או יותר – אך אף אחד מהם אינו מצוי בידינו בשלימותו. | |||
בדיונים האנטי-קראים של רס"ג אפשר להבחין בתכנים כלליים ובתכנים ספציפיים. התכנים הכלליים קשורים באופן זה או אחר בניסיון להראות שאין אפשרות לבסס חיים יהודיים על המקרא במנותק מן המסורת המתלווה אליו. ובחיבורו על המילים היחידאיות במקרא עושה רס"ג צעד נוסף כשהוא מראה שגם לשון המקרא אינה מובנת רק מתוך המקרא, אלא כחלק מרצף היסטורי שהמשיכו בלשון חז"ל. | |||
רס"ג אף כתב על נקודות מחלוקת ספציפיות שבהן דן כנגד הקראים, והנה דוגמה אחת לוויכוח בין רב סעדיה לבין הקראי בן זוטא: על פירוש הפסוק "עין תחת עין" (שמות כא, כד). לנו ידוע על וויכוח זה מתוך פירושו של רבי אברהם אבן עזרא לאותו פסוק: | |||
"אמר רב סעדיה: לא נוכל לפרש זה הפסוק כמשמעו, כי אם אדם היכה עין חברו וסרה שלישית אור עיניו [=ואיכות ראייתו נפגמה בשליש], איך ייתכן שיוכה מכה כזאת בלי תוספת ומגרעת? [כלומר, כיצד אפשר לגרום למכה בדיוק אותו שיעור של נזק, לא יותר ולא פחות ממה שהוא גרם לאיש אחר?]". | |||
===ראש ישיבת סורא=== | |||
בשנת 928 מונה לראש ישיבת סורא, שהייתה שרויה זה זמן מה במשבר של הידלדלות, ואף נשקלה האפשרות לסוגרה ולספח את שרידיה לישיבת פומבדיתא. בזאת נתמנה ל"גאון". | |||
רב סעדיה היה בעל יכולות נדירות הן בתחום התורני והן בתחום הציבורי, ומינויו כגאון היה אפוא מתבקש. אלא שלאידך גיסא, הוא לא גדל כיתר הגאונים בין חכמי ישיבות בבל, וייתכן אף שפעילותו הספרותית המגוונת והחדשנית לא מצאה חן בעיני אנשים מסוימים. היה גם ברור שהוא בעל אופי עצמאי מאוד ותקיף ואינו נרתע מעימותים. ראש הגולה התייעץ עם אחד מחשובי הקהילה, ניסי אלנהרואני, והוא הציע למנות חכם אחר ולא את רב סעדיה. ש"אף על פי שהוא [רב סעדיה] אדם גדול ומופלג בחכמה – אינו מתיירא מאדם בעולם ואינו מסביר פנים לשום אדם בעולם". למרות זאת, ראש הגולה החליט למנות את רב סעדיה. כעבור שנתיים אכן ראש הגולה נקלע לעימות עם רב סעדיה והדיח אותו מכהונת גאון למשך כחמש שנים, שבמהלכן כתב את החשובים שבספריו ובהם: ספר האמונות והדעות. לאחר מכן אחד מחשובי הקהל, בישר בן אהרן, הביא לפיוס בין ראש הגולה לרב סעדיה שמילא בחזרה את תפקיד הגאון עד פטירתו בשנת 942. | |||
תיקן את סידור התפילה והפיצו בעם ישראל. | |||
בעקבות ריבוי הכפירה בדורו חיבר את חיבורו [[האמונות והדעות (ספר)|האמונות והדעות]] על אמונה ואחדות ה'. על ספרו זה מיוסד ספרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[דרך אמונה - ספר החקירה]]. בנוסף כתב ספרים רבים אחרים, ביניהם תרגום של התנ"ך לערבית בצרוף פירוש. על חיבוריו [[רבי אברהם אבן עזרא]] כינהו: "ראש המדברים בכל מקום". רבים מחיבוריו אבדו במשך הדורות. | בעקבות ריבוי הכפירה בדורו חיבר את חיבורו [[האמונות והדעות (ספר)|האמונות והדעות]] על אמונה ואחדות ה'. על ספרו זה מיוסד ספרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[דרך אמונה - ספר החקירה]]. בנוסף כתב ספרים רבים אחרים, ביניהם תרגום של התנ"ך לערבית בצרוף פירוש. על חיבוריו [[רבי אברהם אבן עזרא]] כינהו: "ראש המדברים בכל מקום". רבים מחיבוריו אבדו במשך הדורות. | ||