11,343
עריכות
שלמה זלמן אויערבאך: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
מ (←משפחתו) |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אוירבך.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב אוירבך]] | [[קובץ:אוירבך.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב אוירבך]] | ||
[[קובץ:מכתב אויערבאך.jpg|ממוזער|שמאל|200px|מכתב מהגרש"ז לרבי]] | [[קובץ:מכתב אויערבאך.jpg|ממוזער|שמאל|200px|מכתב מהגרש"ז לרבי]] | ||
רבי '''שלמה זלמן אוירבך''' (נכתב ב[[אידיש]] '''אויערבאך''') היה מגדולי פוסקי דורו, מיוחס לרבי [[יעקב יוסף מפולנאה]] בעל התולדות יעקב יוסף. | רבי '''שלמה זלמן אוירבך''' (נכתב ב[[אידיש]] '''אויערבאך''') היה מגדולי פוסקי דורו, מיוחס לרבי [[יעקב יוסף מפולנאה]] בעל התולדות יעקב יוסף, דרך חתנו, רבי [[אברהם דב אוירבך]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בכ"ג בתמוז [[תר"ע]] לאביו ר' חיים יהודה לייב אוירבך, שבא ממשפחה חסידית. | |||
מסופר, כי הוא נצר לרב ישעיה חשין, שהיה מגולי ספרד, ובשעה שהיה אומר [[תיקון חצות]]{{הערה|וראה בקונטרס 'זיכרון אבות' שמובא בסוף ספר 'דברי משפט.}}, היה זוכה לגילוי ירמיהו הנביא, שהיה מצטרף לקינונו על חורבן [[ירושלים]] | מסופר, כי הוא נצר לרב ישעיה חשין, שהיה מגולי ספרד, ובשעה שהיה אומר [[תיקון חצות]]{{הערה|וראה בקונטרס 'זיכרון אבות' שמובא בסוף ספר 'דברי משפט.}}, היה זוכה לגילוי ירמיהו הנביא, שהיה מצטרף לקינונו על חורבן [[ירושלים]]. | ||
התגורר בשכונת שערי חסד בירושלים. | |||
בשנת [[תשל"ב]] שלח | מאז ומתמיד נתן פומבי לרגשי הכבוד וההוקרה שלו ל[[רבי]] וגם בהזדמנויות שהופעלו עליו לחצים כבדים לצאת נגד [[חב"ד]] נמנע מכך. | ||
כשהרבי שלח לו דולר לברכה דרך חסיד חב"ד ר' מאיר רוחמקין (שהוא נכד גיסו של הרב אוירבך) שהיה בדרך לחתונתו בארץ והיה קשה לחתן מבחינת לוח הזמנים לתת את הדולר ותכנן לתת מיד אחר החתונה כששמע זאת הרב הגיב ואמר ששליחות של הרבי צריך לקיים מייד. | |||
== כשהרבי אמר לשאול את רבי שלמה זלמן == | |||
בשנת [[תשל"ב]] שלח מכתב ברכה לרבי לרגל מלאת לו שבעים שנה{{הערה|1=[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 123.}}. | |||
ב[[בחירות תשמ"ט]] שאלוהו רבים למה אינו מוחה על כבודו של [[הרבי]]. ר' שלמה זלמן ענה כי אכן מן הראוי היה למחות, אך מכיון שאין לו 'ממון כמים' לשלם על החלונות שינפצו בביתו מדי לילה. | ב[[בחירות תשמ"ט]] שאלוהו רבים למה אינו מוחה על כבודו של [[הרבי]]. ר' שלמה זלמן ענה כי אכן מן הראוי היה למחות, אך מכיון שאין לו 'ממון כמים' לשלם על החלונות שינפצו בביתו מדי לילה. | ||