←מקור המילה
מ (חסיד ליובאוויטש העביר את הדף משתמש:חסיד ליובאוויטש/ימים נוראים לשם ימים נוראים בלי להשאיר הפניה) |
|||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==מקור המילה== | ==מקור המילה== | ||
המלה "נורא" משמעותה, בהקשר זה, מטיל אימה או מעורר יראת כבוד, והיא משקפת את מסורת ישראל לפיה דן בימים אלה בית דין של מעלה בגורלו של כל אדם. המושג נורא מושאל ממספר פסוקים בתנ"ך בהם מופיע התואר "נורא" כתואר לה': {{ | המלה "נורא" משמעותה, בהקשר זה, מטיל אימה או מעורר יראת כבוד, והיא משקפת את מסורת ישראל לפיה דן בימים אלה בית דין של מעלה בגורלו של כל אדם. המושג נורא מושאל ממספר פסוקים בתנ"ך בהם מופיע התואר "נורא" כתואר לה': {{ציטוטון|כי ה' עליון נורא מלך גדול על כל הארץ"}}{{הערה|תהילים מ"ז}},{{ציטוטון|ומראהו כמראה מלאך האלקים נורא מאוד}}{{הערה|שופטים י"ג}}. | ||
יש החולקים על זמן הימים הנוראים. | יש החולקים על זמן הימים הנוראים. | ||
למשל, {{הערה|בשולחן ערוך הרב אורח חיים פח}}, כותב | למשל, {{הערה|בשולחן ערוך הרב אורח חיים פח}}, כותב [[אדמו"ר הזקן]]: {{ציטוט|תוכן="ובימים נוראים, מיום אחד של סליחות ואילך ..."|מרכאות=לא}} ומכאן משתמע שהוא כולל את ימי הסליחות בימים נוראים. | ||
לעומת זאת,{{הערה|באורח חיים ו'}} כותב האדמו"ר הזקן: {{ציטוט|תוכן="לפיכך מה שנוהגים בימי הסליחות ובימים נוראים..."|מרכאות=לא}} ונראה שהוא כלל במושג ימים נוראים רק את עשרת ימי תשובה {{הערה|ודווקא לא את שבת, ראש השנה ויום כיפור בהם לא אומרים סליחות}}. | לעומת זאת,{{הערה|באורח חיים ו'}} כותב האדמו"ר הזקן: {{ציטוט|תוכן="לפיכך מה שנוהגים בימי הסליחות ובימים נוראים..."|מרכאות=לא}} ונראה שהוא כלל במושג ימים נוראים רק את עשרת ימי תשובה {{הערה|ודווקא לא את שבת, ראש השנה ויום כיפור בהם לא אומרים סליחות}}. | ||