2,973
עריכות
זקני אנ"ש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==מעלת זקני החסידים== | ==מעלת זקני החסידים== | ||
זקני החסידים לדורותיהם הזהירו את מחונכיהם, שבכל זמן מזמני השנה ייזכרו איך היה נראה הזמן הזה אצל חסידים בשנים עברו. איך נראו אצל חסידים בימי קדם חודש אלול, ימי הסליחות, ההכנה לראש השנה ויום הכיפורים, זמן שמחתנו, ימי החול, השבתות ומועדי השנה{{הערה|כמו שכתוב בספר המאמרים}}. | זקני החסידים היו חסידים וותיקים אשר היו חוזרים על דברים והנהגות של רבותינו נשיאנו. הם מכונים כ'עמוד התווך' של החסידות. | ||
רוב הסיפורים המוכרים לנו על רבותינו נשיאינו , מקורם מזקני החסידים אשר הם שמעו או ראו את המקרה והעבירו אותו אל צאציהם. | |||
אחד מזקני החסידים התבטא פעם אחת על שני אחים: הם אוהבים איש את אחיו כמו שחסידים אוהבים זה את זה. | |||
==ייחס רבותינו נשיאינו לזקני החסידים== | |||
הרבי הרש"ב אמר: צריך ללמוד לקבל מזקני החסידים. פעם אחת שהו בליובאוויטש שניים מגדולי החסידים, ובמשך שלושת רבעי שנה עסקתי בעניינים שדוברו אז. | |||
בספר המאמרים {{הערה|(תש"ט)}} מסופר שזקני החסידים לדורותיהם הזהירו את מחונכיהם, שבכל זמן מזמני השנה ייזכרו איך היה נראה הזמן הזה אצל חסידים בשנים עברו. איך נראו אצל חסידים בימי קדם חודש אלול, ימי הסליחות, ההכנה לראש השנה ויום הכיפורים, זמן שמחתנו, ימי החול, השבתות ומועדי השנה. | |||
קני החסידים לדורותיהם הזהירו את מחונכיהם, שבכל זמן מזמני השנה ייזכרו איך היה נראה הזמן הזה אצל חסידים בשנים עברו. איך נראו אצל חסידים בימי קדם חודש אלול, ימי הסליחות, ההכנה לראש השנה ויום הכיפורים, זמן שמחתנו, ימי החול, השבתות ומועדי השנה{{הערה|כמו שכתוב בספר המאמרים}}. | |||
זקני החסידים היו נוהגים לומר: "מיהו חסיד? מי שהוא בעל-בית על עצמו" {{הערה|ספר השיחות תרצ"ז עמ' 240}}. הרבי הרש"ב אמר: "חסיד יוצר סביבו סביבה. אם אין סביבה סביבו - עליו לבדוק היטב את עצמו, את מצבו האישי. עובדה זו כשלעצמה - שאינו יוצר סביבה - צריכה לשבור אותו, ועליו לשאול את עצמו: מה אני עושה בעולם?" {{הערה|'היום יום' ל' באדר ראשון}}. | זקני החסידים היו נוהגים לומר: "מיהו חסיד? מי שהוא בעל-בית על עצמו" {{הערה|ספר השיחות תרצ"ז עמ' 240}}. הרבי הרש"ב אמר: "חסיד יוצר סביבו סביבה. אם אין סביבה סביבו - עליו לבדוק היטב את עצמו, את מצבו האישי. עובדה זו כשלעצמה - שאינו יוצר סביבה - צריכה לשבור אותו, ועליו לשאול את עצמו: מה אני עושה בעולם?" {{הערה|'היום יום' ל' באדר ראשון}}. | ||
| שורה 14: | שורה 25: | ||
עוד הוא אומר, כי מהותו של חסיד היא שמחה ואהבת הזולת. וכך הוא כותב {{הערה|אגרות-קדש אדמו"ר הריי"צ כרך ה עמ' רמו}}: "אצל חסידים מעולם לא חסרו שמחה וידידות. שני דברים אלו הם תכונות חסידיות, ולעולם ישנם במהותם ובמציאותם, אלא שלפעמים הם מתעלמים וצריכים לגלותם". | עוד הוא אומר, כי מהותו של חסיד היא שמחה ואהבת הזולת. וכך הוא כותב {{הערה|אגרות-קדש אדמו"ר הריי"צ כרך ה עמ' רמו}}: "אצל חסידים מעולם לא חסרו שמחה וידידות. שני דברים אלו הם תכונות חסידיות, ולעולם ישנם במהותם ובמציאותם, אלא שלפעמים הם מתעלמים וצריכים לגלותם". | ||
==בספרות חב"ד== | |||
ספרים וחוברות רבים נכתבו בהשראת זקני החסידים. | |||
* החסידים הראשונים | |||
*[[בדרכי החסידים(ספר)]] | |||
*[[ליובאוויטש וחייליה (ספר)]] | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[חסידים]] | *[[חסידים]] | ||
*[[חסידות]] | *[[חסידות]] | ||
*[[בדרכי החסידים]] | |||
*[[ליובאוויטש וחייליה]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{קטגוריה:טרימינולוגיה חב"דית}} | {{קטגוריה:טרימינולוגיה חב"דית}} | ||