|
|
| (21 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 32: |
שורה 32: |
|
| |
|
| == תולדות חייו == | | == תולדות חייו == |
| רבי יצחק למד ב[[בית המדרש]] ב[[פריז]]. היה תלמידם של ר' [[שמחה משפיירא|שמחה בן שמואל]] משפייר (שפיירא), ר' [[אברהם בן עזריאל]], מחבר "ערוגות הבושם", ר' אליעזר בן יואל הלוי (ה[[ראבי"ה]]) (נראה שעל שמו הוא קרא לבנו חיים גם אליעזר, ר' [[יהודה בן יצחק מסר לאון]] מפריז, ר' [[שמשון מקוצי]], ר' [[יהודה החסיד]] וכן ר' יעקב בן יצחק הלבן מפראג, ר' יעקב בן מאיר מפרובינש. רבי יצחק היה מורו של ה[[מהר"ם מרוטנבורג]]. | | רבי יצחק היה מאחרוני בעלי התוספות, למד בישיבה בפריז אצל [[רבי שמחה משפיירא|רבי שמחה בן שמואל]] משפייר (שפיירא), [[רבי אברהם בן עזריאל]], מחבר "ערוגות הבושם", רבי אליעזר בן יואל הלוי (ה[[ראבי"ה]]), [[רבי יהודה בן יצחק מסר לאון]] מפריז, [[רבי שמשון מקוצי]], [[רבי יהודה החסיד]] וכן רבי יעקב בן יצחק הלבן מפראג ורבי יעקב בן מאיר מפרובינש. |
|
| |
|
| היה מראשי הנאבקים למינויים של רבני קהילות. בין השאר חי ב[[צרפת]] וב[[גרמניה]] (ב[[וירצבורג|ווירצבורג]]), שבה למד מפי ר' [[יהונתן בן יצחק]] (תלמידו של רבי [[יצחק הלבן]]), . מעניינת התייחסותו [[הלכה|ההלכתית]] לנושא ענידת [[טלאי צהוב]] ומכאן אנו לומדים על האירוע ההיסטורי הזה{{הערה|1=שו"ת מהר"ח אור זרוע סימן קי ד"ה פ"ג דה"ב}}. במרדכי מובאים דברים ממנו המצוטטים ב"[[תרומת הדשן (ספר)|תרומת הדשן]]"{{הערה|1=תרומת הדשן חלק א (שו"ת) סימן שמב ד"ה תשובה: יראה}}. | | רבי יצחק היה מורו של ה[[מהר"ם מרוטנבורג]]. |
|
| |
|
| ממשיכו היה בנו - רבי [[חיים אליעזר בן יצחק|חיים אליעזר]] (מהר"ח אור זרוע) - שערך את ספרו של אביו "אור זרוע", אך לא זכה ללמוד מפי אביו משום שאביו מת בילדותו. ספרו הודפס כ-600 שנה לאחר פטירתו על ידי עקיבא להרן (אחיו של [[צבי הירש להרן]]) ב[[אמסטרדם]].
| | היה מראשי הנאבקים למינויים של רבני קהילות. בין השאר חי ב[[צרפת]] וב[[גרמניה]] (ב[[וירצבורג|ווירצבורג]]), שבה למד מפי ר' [[יהונתן בן יצחק]] (תלמידו של רבי [[יצחק הלבן]]). בין תשובותיו [[הלכה|ההלכתיות]] ניתן למצוא התייחסות גם לענידת טלאי. |
|
| |
|
| בשנת [[1997]] נחשף ב[[וינה|ווינה]] ברחוב הידוע בשמו "[[יודנפלאץ]]" (כיכר היהודים) [[בית כנסת|בית הכנסת]] המזוהה כבית הכנסת שלו ושעלה באש בעת גזירת וינה בשנת [[1421]]. המקום נתגלה בעת חפירת היסודות לאנדרטה לזכר הנספים בשואה ובוצעה במקום חפירה [[ארכאולוגיה|ארכאולוגית]] על ידי [[אוניברסיטת וינה]]{{הערה|1=מחקרו של יחזקאל לביא על [[התאבדות|התאבדויות]] בקהילות ישראל בתקופת הגזרות תתנ"ו-[[1096]] ה'רכ"א-1421}}.
| | ממשיכו היה בנו - רבי [[חיים אליעזר בן יצחק|חיים אליעזר]] (מהר"ח אור זרוע) - שערך את ספרו של אביו "אור זרוע", אך לא זכה ללמוד מפי אביו משום שאביו נפטר בילדותו. ספרו הודפס כ-600 שנה לאחר פטירתו על ידי עקיבא להרן (אחיו של [[צבי הירש להרן]]) ב[[אמסטרדם]]. |
| | | [[קטגוריה:ערכים במרחב האישי]] |
| הספר "אור זרוע" היווה את הבסיס הראשי למחקרו הענף של פרופסור [[אפרים אלימלך אורבך|א.א. אורבך]] "בעלי התוספות" כפי שאורבך מציין זאת בספרו{{הערה|1=כרך א' עמוד 436}}.
| |
| | |
| בשנים האחרונות יצאו מהדורות חדשות של הספר "אור זרוע", הכוללות התייחסות לשנויי נוסחאות, ולהשתלשלות הפסיקה הקשורה לאור זרוע ועוד - [[מהדורה מדעית]]-תורנית של המכון התורני [[אור עציון]] (עד כה שלושה חלקים) ומהדורת [[מכון ירושלים]].
| |
| | |
| ישנם מספר פיוטים החתומים בשם "יצחק בן משה", ביניהם מערכת יוצר-אופן-זולת לשבת שלפני ראש השנה, שנתקבל במנהג אשכנז המזרחי,{{הערה|'''[http://hebrewbooks.org/42807 סדר עבודת ישראל]''', רעדלהיים תרכ"ח, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=798 עמ' 781] ואילך.}}, אך [[צונץ]] ייחסם לרבי יצחק בן משה, מחכמי [[מגנצא]] שנהרג ב[[גזירות תתנ"ו]]. אברהם פרנקל העלה קושיות על ייחוס זה, והעלה את ההשערה שהפייטן הוא רבי יצחק בן משה מווינה, בעל אור זרוע.{{הערה|אברהם פרנקל, '''לקט פיוטי סליחות''', כרך ב ([[מקיצי נרדמים]], תשנ"ג), עמ' 790-793.}}
| |
| | |
| {{ציר זמן|התחלה=1180|מספר שנים=70}}
| |
| | |
| ==קישורים חיצוניים==
| |
| | |
| ==הערות שוליים==
| |
| {{הערות שוליים}}
| |
| | |
| {{ראשונים}}
| |
| | |
| {{בקרת זהויות}}
| |