משתמש:חסיד ליובאוויטש/רבי אברהם אבן עזרא: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 5 בתים , 15 באפריל 2022

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

חלוקת קונטרסים

עורכי ממשק, מפעילי מערכת

37,397

עריכות

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 |תאריך לידה=בערך ד'תתמ"ט/ד'תתנ"ב
 |מקום לידה=טודלה, ספרד
-|תאריך פטירה=א' באדר א' ד'תתקכ"ד
+|תאריך פטירה=[[א' באדר א']] ד'תתקכ"ד
 |מקום פטירה=רומא/ספרד/ארץ ישראל
 |מקום קבורה=
@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 |השתייכות=
 |תחומי עיסוק=ביאורים על התורה
-|תפקידים נוספים=כתיבת פיוטים,מתמטיקה, אסטרונומיה
+|תפקידים נוספים=כתיבת פיוטים, מתמטיקה, אסטרונומיה
 |רבותיו=
 |תלמידיו=
@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 }}
-רבי '''אברהם אבן עזרא''' (ראב"ע) הינו אחד מגדולי ה[[ראשונים]]. מפרש ה[[מקרא]] ו[[דקדוק|דקדקן]]. נולד בשנת ד"א תתנ"ב או נ"ג (1092) בעיר טולדו ב[[ספרד]], ונפטר  ב[[א' אדר|ראש חודש אדר ראשון]] בשנת ד"א תתקכ"ז (1167) בקלהורה  בספרד.
+רבי '''אברהם אבן עזרא''' (ראב"ע) הינו אחד מגדולי ה[[ראשונים]]. מפרש ה[[מקרא]] ו[[דקדוק|דקדקן]]. נולד בשנת ד"א תתנ"ב או נ"ג (1092) בעיר טולדו ב[[ספרד]], ונפטר ב[[א' אדר|ראש חודש אדר ראשון]] בשנת ד"א תתקכ"ז (1167) בקלהורה בספרד.
 יש דעות שונות לגבי פטירתו: יש אומרים שמת ב[[רומא]] כמה שנים קודם או אח"כ. לא נודע אם היה נצר מגזע המשפחה הנכבדה "אבן עזרא" מגרנדה.
@@ שורה 32: / שורה 32: @@
 ושוב השיבו ראב"ע: {{ציטוטון|הנכון על אביר עם אל ורועם / להשפיל ראש במכתב אל בזוי עם / וחלילה למלאך האלוקים / אשר יקוד וישתחוה לבלעם}}.
-לאחר כמה שנים  נסע ראב"ע ל[[לונדון]] ומצא שם איש חסדו וחיבר לכבודו את "יסוד מורא" ואגרת ה[[שבת]]. באגרתו זאת יצא נגד אלה אשר חשבו כי יום השבת מתחיל בבוקר ולא בערב, והוא מקלל את ה[[מגלה פנים בתורה שלא כהלכה]], ואומר, {{ציטוטון|זרועו יבוש תבוש, ועין ימינו כהה תכהה}}.
+לאחר כמה שנים נסע ראב"ע ל[[לונדון]] ומצא שם איש חסדו וחיבר לכבודו את "יסוד מורא" ואגרת ה[[שבת]]. באגרתו זאת יצא נגד אלה אשר חשבו כי יום השבת מתחיל בבוקר ולא בערב, והוא מקלל את ה[[מגלה פנים בתורה שלא כהלכה]], ואומר, {{ציטוטון|זרועו יבוש תבוש, ועין ימינו כהה תכהה}}.
 ==התבטאויות הרבי עליו==
@@ שורה 40: / שורה 40: @@
 בהזדמנות נוספת{{הערה|ש"פ תבוא תש"ל}} התייחס הרבי לפירוש [[רש"י]] על הפסוק "את ה' האמרת היום . . וה' האמירך היום" המפרש זאת "לשון הפרשה והבדלה..". ואילו האבן עזרא – שגם הוא מפרש בהתאם לפשוטו של מקרא (אלא שדרכו בפשט שונה מדרכו של רש"י) – מפרש זאת "מלשון גדולה"{{הערה|ראה גם [[רמב"ן]] ו[[ספורנו]] שם.}}, ולאחר מכן מביא – האבן עזרא – את פירושו של [[רבי יהודה הלוי]]{{הערה|וכותב עליו "ויפה פירש".}} ש"האמרת" ו"האמירך" הם מגזירת "ויאמר" והכוונה היא, שישראל הם גרמו להקב"ה לומר שיהיה להם לאלקים והקב"ה גרם לישראל שיהיו לו לעם סגולה.
-הרבי התבטא אז{{הערה|שיחות קודש תש"ל כרך ב' עמ' 489.}}, כי העובדה שרבי יהודה הלוי פירש כך אינה מכריחה את רש"י לפרש כן, שהרי יתכן שפירושו הוא כדרכו בדרוש ושירה, אולם אם האבן עזרא כותב "ויפה פירש", הרי זה מעיד שהפירוש מתאים לפשט, שכן האבן עזרא אינו גורס פירושים עקומים שאינם מבוססים בפשטות הכתובים ובפירוש התיבות, וכפי שהוא מאריך בהקדמתו עם מילים חריפות בנושא.
+הרבי התבטא אז{{הערה|שיחות קודש תש"ל כרך ב' עמ' 489.}}, כי העובדה שרבי יהודה הלוי פירש כך אינה מכריחה את רש"י לפרש כן, שהרי ייתכן שפירושו הוא כדרכו בדרוש ושירה, אולם אם האבן עזרא כותב "ויפה פירש", הרי זה מעיד שהפירוש מתאים לפשט, שכן האבן עזרא אינו גורס פירושים עקומים שאינם מבוססים בפשטות הכתובים ובפירוש התיבות, וכפי שהוא מאריך בהקדמתו עם מילים חריפות בנושא.
-לפי השמועה{{הערה| ראה כפר חב"ד גיליון 718 עמ' 51}}, [[הרבי]] התבטא בהזדמנות מסויימת, כי {{ציטוטון|לא בכדי הניח מסדר החומש את פירוש האבן עזרא בסמיכות לפירוש רש"י}}.
+לפי השמועה{{הערה|ראה כפר חב"ד גיליון 718 עמ' 51}}, [[הרבי]] התבטא בהזדמנות מסויימת, כי {{ציטוטון|לא בכדי הניח מסדר החומש את פירוש האבן עזרא בסמיכות לפירוש רש"י}}.
 {{להשלים}}
 {{ראשונים}}
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:ראשונים|*]]
+[[:קטגוריה:ראשונים|*]]
-[[קטגוריה:אישים ביהדות]]
+[[:קטגוריה:אישים ביהדות]]

משתמש:חסיד ליובאוויטש/רבי אברהם אבן עזרא: הבדלים בין גרסאות בדף

משתמש:חסיד ליובאוויטש/רבי אברהם אבן עזרא (עריכה)

גרסה מ־22:45, 15 באפריל 2022

תפריט ניווט