הבקשות מהרבי שיעלה לארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 26: שורה 26:


במשך שנים שררה מחלוקת בין השקפתו של הרבי ובין התפיסה שהיתה מקובלת על ממשלות ישראל. המדיניות הישראלית ייצגה מסר אחד כלפי יהדות התפוצות – עלו לישראל. המדינה השקיעה רבות בעידוד העלייה ובקליטתה בארץ, אך התנגדה בעבר להפניית משאבים למטרות חינוכם של יהודי התפוצות. השקעה בביסוס החיים היהודיים בגולה עמדה לכאורה בסתירה לשאיפתה של מדינת ישראל לגרום ליהודים לעזוב את מקומות מגוריהם.
במשך שנים שררה מחלוקת בין השקפתו של הרבי ובין התפיסה שהיתה מקובלת על ממשלות ישראל. המדיניות הישראלית ייצגה מסר אחד כלפי יהדות התפוצות – עלו לישראל. המדינה השקיעה רבות בעידוד העלייה ובקליטתה בארץ, אך התנגדה בעבר להפניית משאבים למטרות חינוכם של יהודי התפוצות. השקעה בביסוס החיים היהודיים בגולה עמדה לכאורה בסתירה לשאיפתה של מדינת ישראל לגרום ליהודים לעזוב את מקומות מגוריהם.
הרבי סבר שההתמקדות בקריאה לעלייה מפקירה את חלק הארי של העם היהודי, שסביר להניח כי לא ייענה לקריאה זו. דעתו היתה הפוכה ממדיניותה של מדינת ישראל: ככל שעוד ועוד יהודים בעלי זהות יהודית מפותחת יעלו לישראל, יופקרו הקהילות היהודיות לגלי הטמיעה וההתבוללות. הוא סבר כי בראש ובראשונה יש להגביר את הזהות היהודית, על ידי חינוך יהודי ופעילויות להעמקת הזיקה היהודית. וממילא, ככל שיהודים יהיו מוּדעים יותר ליהדותם גם יגדל פוטנציאל העלייה של הקהילות האלה. הרבי ביקש לקדם את ההכרה כי בהיעדר קרקע של חינוך יהודי פוחת גם העניין שמגלים יהודי התפוצות בישראל.ת החסידות בארץ ישראל ופנו אל הרבי בספק הצעה ספק בקשה, שיבוא לבקר בארץ, לנוכח ההתעוררות הגדולה שנוצרה לאחר נִסי המלחמה, שכן “עתה הזמן המוכשר ביותר להעמקת ההתעוררות ולהבאתה לידי פועל ממש”  
הרבי סבר שההתמקדות בקריאה לעלייה מפקירה את חלק הארי של העם היהודי, שסביר להניח כי לא ייענה לקריאה זו. דעתו היתה הפוכה ממדיניותה של מדינת ישראל: ככל שעוד ועוד יהודים בעלי זהות יהודית מפותחת יעלו לישראל, יופקרו הקהילות היהודיות לגלי הטמיעה וההתבוללות. הוא סבר כי בראש ובראשונה יש להגביר את הזהות היהודית, על ידי חינוך יהודי ופעילויות להעמקת הזיקה היהודית. וממילא, ככל שיהודים יהיו מוּדעים יותר ליהדותם גם יגדל פוטנציאל העלייה של הקהילות האלה. הרבי ביקש לקדם את ההכרה כי בהיעדר קרקע של חינוך יהודי פוחת גם העניין שמגלים יהודי התפוצות בישראל.ת החסידות בארץ ישראל ופנו אל הרבי בספק הצעה ספק בקשה, שיבוא לבקר בארץ, לנוכח ההתעוררות הגדולה שנוצרה לאחר נִסי המלחמה, שכן “עתה הזמן המוכשר ביותר להעמקת ההתעוררות ולהבאתה לידי פועל ממש”.
 
למעשה, מלבד [[אדמו"ר הריי"צ]] שביקר בארץ פעם אחת בלבד בשנת תרפ"ט{{הערה|[[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]}}, אף אחד מאדמור"י חב"ד לא ביקר בארץ הקודש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=25746 מחקר מקורי של ד"ר אלפסי: האדמו"רים מליובאוויטש התנגדו לעצם העלייה לארץ ישראל] {{שטורעם}}}}.
למעשה, מלבד [[אדמו"ר הריי"צ]] שביקר בארץ פעם אחת בלבד בשנת תרפ"ט{{הערה|[[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]}}, אף אחד מאדמור"י חב"ד לא ביקר בארץ הקודש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=25746 מחקר מקורי של ד"ר אלפסי: האדמו"רים מליובאוויטש התנגדו לעצם העלייה לארץ ישראל] {{שטורעם}}}}.
הרבי התייחס לדבר בשיחה פומבית שנשא בשבת פרשת ויקהל תשנ"ב בה נאמר: "רואים בשנים האחרונות איך שנעשה הויקהל בפשטות - קיבוץ גלויות דבנ"י מכל העולם שעולים לאה"ק, והעלייה היא באין ערוך להעליות שהיו פעם בדורות שלפנ"ז. [ולהעיר שרבותינו נשיאינו לא היו באה"ק, ואפי' לא בביקור, וגם נסיעת כ"ק מו"ח אדמו"ר היתה מפני שנמנע ממנו לבקר ב"קברי-אבות" דראסטוב, וליובאוויטש וכיו"ב]"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B6t2zW9zs378Y2tlUW5LSm9DYWc/view?usp=drivesdk ר"ד משיחת ש"פ ויקהל תשנ"ב]}}.


==בקשות מאנ"ש חסידי חב"ד בארץ==
==בקשות מאנ"ש חסידי חב"ד בארץ==
11,460

עריכות

תפריט ניווט