11,706
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 17: | שורה 17: | ||
למרות האמור, לרבי היה צימאון לעלות לארץ, ולפחות פעם אחת כנראה שקל זאת ברצינות. בסוף שנות החמישים נפוצו שמועות כי הרבי עומד לעלות לארץ, או לכל הפחות לבקר בה. בשנת תשי”ח, 1958, שאל העיתונאי אלתר ולנר את הרבי אם נכונה השמועה כי הוא אמור לבקר בארץ. הרבי הודיע כי אין בכוונתו לבוא לבקר, אך לא שלל את האפשרות לגמרי . | למרות האמור, לרבי היה צימאון לעלות לארץ, ולפחות פעם אחת כנראה שקל זאת ברצינות. בסוף שנות החמישים נפוצו שמועות כי הרבי עומד לעלות לארץ, או לכל הפחות לבקר בה. בשנת תשי”ח, 1958, שאל העיתונאי אלתר ולנר את הרבי אם נכונה השמועה כי הוא אמור לבקר בארץ. הרבי הודיע כי אין בכוונתו לבוא לבקר, אך לא שלל את האפשרות לגמרי . | ||
החסידים בארץ ישראל, מצִדם, ציפו והשתוקקו לעלייתו או אפילו לביקור של הרבי בארץ. בשנת תשכ”ז, 1967, לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים, חברו יחד ראשי מוסדות החסידות בארץ ישראל ופנו אל הרבי בספק הצעה ספק בקשה, שיבוא לבקר בארץ, לנוכח ההתעוררות הגדולה שנוצרה לאחר נִסי המלחמה, שכן “עתה הזמן המוכשר ביותר להעמקת ההתעוררות ולהבאתה לידי פועל ממש”. | החסידים בארץ ישראל, מצִדם, ציפו והשתוקקו לעלייתו או אפילו לביקור של הרבי בארץ. בשנת תשכ”ז, 1967, לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים, חברו יחד ראשי מוסדות החסידות בארץ ישראל ופנו אל הרבי בספק הצעה ספק בקשה, שיבוא לבקר בארץ, לנוכח ההתעוררות הגדולה שנוצרה לאחר נִסי המלחמה, שכן “עתה הזמן המוכשר ביותר להעמקת ההתעוררות ולהבאתה לידי פועל ממש”. | ||
בשנת תשמ”ה, 1985, הפתיע הרבי את חסידיו כשהורה להקים בכפר חב”ד העתק מדויק של בניין 770 איסטרן פארקווי בניו יורק, שישמש ‘בית אגודת חסידי חב”ד’ בארץ ישראל. בעקבות זאת החלו להתפרסם ידיעות בלתי-מבוססות שהנה הרבי עומד לעלות לארץ. הרבי הגיב באי-שביעות רצון כשהתחילו לכנות את הבניין ‘הבית של הרבי’, שכן הוא לא ראה את הבניין כביתו, אלא כבניין מרכזי של החסידות. | בשנת תשמ”ה, 1985, הפתיע הרבי את חסידיו כשהורה להקים בכפר חב”ד העתק מדויק של בניין 770 איסטרן פארקווי בניו יורק, שישמש ‘בית אגודת חסידי חב”ד’ בארץ ישראל. בעקבות זאת החלו להתפרסם ידיעות בלתי-מבוססות שהנה הרבי עומד לעלות לארץ. הרבי הגיב באי-שביעות רצון כשהתחילו לכנות את הבניין ‘הבית של הרבי’, שכן הוא לא ראה את הבניין כביתו, אלא כבניין מרכזי של החסידות. | ||
שורה 27: | שורה 26: | ||
במשך שנים שררה מחלוקת בין השקפתו של הרבי ובין התפיסה שהיתה מקובלת על ממשלות ישראל. המדיניות הישראלית ייצגה מסר אחד כלפי יהדות התפוצות – עלו לישראל. המדינה השקיעה רבות בעידוד העלייה ובקליטתה בארץ, אך התנגדה בעבר להפניית משאבים למטרות חינוכם של יהודי התפוצות. השקעה בביסוס החיים היהודיים בגולה עמדה לכאורה בסתירה לשאיפתה של מדינת ישראל לגרום ליהודים לעזוב את מקומות מגוריהם. | במשך שנים שררה מחלוקת בין השקפתו של הרבי ובין התפיסה שהיתה מקובלת על ממשלות ישראל. המדיניות הישראלית ייצגה מסר אחד כלפי יהדות התפוצות – עלו לישראל. המדינה השקיעה רבות בעידוד העלייה ובקליטתה בארץ, אך התנגדה בעבר להפניית משאבים למטרות חינוכם של יהודי התפוצות. השקעה בביסוס החיים היהודיים בגולה עמדה לכאורה בסתירה לשאיפתה של מדינת ישראל לגרום ליהודים לעזוב את מקומות מגוריהם. | ||
הרבי סבר שההתמקדות בקריאה לעלייה מפקירה את חלק הארי של העם היהודי, שסביר להניח כי לא ייענה לקריאה זו. דעתו היתה הפוכה ממדיניותה של מדינת ישראל: ככל שעוד ועוד יהודים בעלי זהות יהודית מפותחת יעלו לישראל, יופקרו הקהילות היהודיות לגלי הטמיעה וההתבוללות. הוא סבר כי בראש ובראשונה יש להגביר את הזהות היהודית, על ידי חינוך יהודי ופעילויות להעמקת הזיקה היהודית. וממילא, ככל שיהודים יהיו מוּדעים יותר ליהדותם גם יגדל פוטנציאל העלייה של הקהילות האלה. הרבי ביקש לקדם את ההכרה כי בהיעדר קרקע של חינוך יהודי פוחת גם העניין שמגלים יהודי התפוצות בישראל.ת החסידות בארץ ישראל ופנו אל הרבי בספק הצעה ספק בקשה, שיבוא לבקר בארץ, לנוכח ההתעוררות הגדולה שנוצרה לאחר נִסי המלחמה, שכן “עתה הזמן המוכשר ביותר להעמקת ההתעוררות ולהבאתה לידי פועל ממש” | הרבי סבר שההתמקדות בקריאה לעלייה מפקירה את חלק הארי של העם היהודי, שסביר להניח כי לא ייענה לקריאה זו. דעתו היתה הפוכה ממדיניותה של מדינת ישראל: ככל שעוד ועוד יהודים בעלי זהות יהודית מפותחת יעלו לישראל, יופקרו הקהילות היהודיות לגלי הטמיעה וההתבוללות. הוא סבר כי בראש ובראשונה יש להגביר את הזהות היהודית, על ידי חינוך יהודי ופעילויות להעמקת הזיקה היהודית. וממילא, ככל שיהודים יהיו מוּדעים יותר ליהדותם גם יגדל פוטנציאל העלייה של הקהילות האלה. הרבי ביקש לקדם את ההכרה כי בהיעדר קרקע של חינוך יהודי פוחת גם העניין שמגלים יהודי התפוצות בישראל.ת החסידות בארץ ישראל ופנו אל הרבי בספק הצעה ספק בקשה, שיבוא לבקר בארץ, לנוכח ההתעוררות הגדולה שנוצרה לאחר נִסי המלחמה, שכן “עתה הזמן המוכשר ביותר להעמקת ההתעוררות ולהבאתה לידי פועל ממש” | ||
למעשה, מלבד [[אדמו"ר הריי"צ]] שביקר בארץ פעם אחת בלבד בשנת תרפ"ט{{הערה|[[ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש]]}}, אף אחד מאדמור"י חב"ד לא ביקר בארץ הקודש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=25746 מחקר מקורי של ד"ר אלפסי: האדמו"רים מליובאוויטש התנגדו לעצם העלייה לארץ ישראל] {{שטורעם}}}}. | למעשה, מלבד [[אדמו"ר הריי"צ]] שביקר בארץ פעם אחת בלבד בשנת תרפ"ט{{הערה|[[ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש]]}}, אף אחד מאדמור"י חב"ד לא ביקר בארץ הקודש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=25746 מחקר מקורי של ד"ר אלפסי: האדמו"רים מליובאוויטש התנגדו לעצם העלייה לארץ ישראל] {{שטורעם}}}}. | ||
עריכות