11,698
עריכות
התייסדות קהילת חב"ד בארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==עליית החסידים לארץ הקודש== | ==עליית החסידים לארץ הקודש== | ||
{{ערך מורחב|עליית החסידים}} | {{ערך מורחב|עליית החסידים}} | ||
רבי מנחם מנדל מויטבסק נחשב עד עלייתו לארץ, לרבם של חסידים ב[[בלארוס]] ו[[בליטא]]{{הערה|ראה שיחת ליל שמח"ת [[תשמ"ח]] (סעיף י"ט) ש[[הרבי]] מחשיב את רבי מנחם מענדל מויטבסק כמנהיג החסידים מאז פטירת הרב המגיד עד [[הסתלקות]]ו, וממילא גם עליו להימנות ברשימת הנשיאים של חב"ד.}}. בשנת תקל"ז עלה לארץ ישראל בראשות שיירה שמנתה מעל 300 איש שבגרעינה קבוצה מחסידיו, עלייה זו היוותה חמשה אחוזים מכלל (6000) היהודים בארץ ישראל. בתחילה [[אדמו"ר הזקן]] הצטרף אליהם אך בדרך, ליד נהר | רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] נחשב עד עלייתו לארץ, לרבם של חסידים ב[[בלארוס]] ו[[בליטא]]{{הערה|ראה שיחת ליל שמח"ת [[תשמ"ח]] (סעיף י"ט) ש[[הרבי]] מחשיב את רבי מנחם מענדל מויטבסק כמנהיג החסידים מאז פטירת הרב המגיד עד [[הסתלקות]]ו, וממילא גם עליו להימנות ברשימת הנשיאים של חב"ד.}}. בשנת [[תקל"ז]] עלה לארץ ישראל בראשות שיירה שמנתה מעל 300 איש שבגרעינה קבוצה מחסידיו, עלייה זו היוותה חמשה אחוזים מכלל (6000) היהודים בארץ ישראל. בתחילה [[אדמו"ר הזקן]] הצטרף אליהם אך בדרך, ליד נהר הדנייפר שוכנע על ידי רבי מנחם מענדל ורבי אברהם מקאליסק להישאר על מנת להנהיג את החסידים ב[[רוסיה]] הלבנה וליטא{{הערה|'''בית רבי''' ז', ב.}}, הוא נשאר שנה אחת בעיר{{הערה|בהקדמת בני המחבר ל[[שולחן ערוך הרב| שולחן ערוך שלו]] כותבים שבשנה זו חזר על הש"ס בפעם ה-16.}} ולאחר מכן חזר ל[[רוסיה]]. | ||
אחת מהקבוצות של השיירה הקדימה להפליג בעונה שטרם הייתה בטוחה להפלגה. הספינה אליה הצטרפו טבעה באזור חצי האי קרים. מתוך 83 יהודים שהיו בספינה זו ניצלו רק כ-30 חלקם שבו על עקבותיהם וחלקם המשיכו בנחישות לארץ ישראל{{הערה|1= שלום דובער לוין, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=28 '''תולדות חב"ד בארץ הקודש''' עמ' א'], באתר היברו בוקס. {{PDF}}.}}. | אחת מהקבוצות של השיירה הקדימה להפליג בעונה שטרם הייתה בטוחה להפלגה. הספינה אליה הצטרפו טבעה באזור חצי האי קרים. מתוך 83 יהודים שהיו בספינה זו ניצלו רק כ-30 חלקם שבו על עקבותיהם וחלקם המשיכו בנחישות לארץ ישראל{{הערה|1= שלום דובער לוין, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=28 '''תולדות חב"ד בארץ הקודש''' עמ' א'], באתר היברו בוקס. {{PDF}}.}}. | ||
| שורה 87: | שורה 87: | ||
בביקורו בשנת [[תר"ט]] ביקשו העדה החבדי"ת שהוא יביא רופא לישוב היהודי בחברון, בפועל הובא רופא למקום רק בשנת [[תרס"ו]] {{הערה|מפני שהיו אז קצת יהודים בחברון בשביל שיהיה להם רופא מיוחד משלהם}}. | בביקורו בשנת [[תר"ט]] ביקשו העדה החבדי"ת שהוא יביא רופא לישוב היהודי בחברון, בפועל הובא רופא למקום רק בשנת [[תרס"ו]] {{הערה|מפני שהיו אז קצת יהודים בחברון בשביל שיהיה להם רופא מיוחד משלהם}}. | ||
גם לאחר פטירתו של | גם לאחר פטירתו של השר [[משה מונטיפיורי]] המשיכו נאמניו לשלוח כסף לקהילה החבדי"ת ב[[חברון]]. | ||
==ההגירה לירושלים== | ==ההגירה לירושלים== | ||
בשנת [[תקצ"ד]] השתלט על [[חברון]] המושל עבדול רחמן הידוע בכינוי ''''הרב השחור''', אותו מושל היה מתעלל ביהודים באכזריות רבה ודרש הרבה כסף מאת הקהילה היהודית. | בשנת [[תקצ"ד]] השתלט על [[חברון]] המושל עבדול רחמן הידוע בכינוי ''''הרב השחור''', אותו מושל היה מתעלל ביהודים באכזריות רבה ודרש הרבה כסף מאת הקהילה היהודית. | ||
רק בשנת [[תרי"ח]] נאסר אותו מושל ונשלח להריגה, | רק בשנת [[תרי"ח]] נאסר אותו מושל ונשלח להריגה, נעשה קצת יותר שקט בחברון אך לא משביע מספיק. | ||
בעיתון '''החבצלת''' של שנת [[תר"ס]] מתאר הכותב את המצב בחברון: | בעיתון '''החבצלת''' של שנת [[תר"ס]] מתאר הכותב את המצב בחברון: | ||
| שורה 139: | שורה 139: | ||
==הישוב החבד"י בירושלים== | ==הישוב החבד"י בירושלים== | ||
בעקבות ההצקות של המושל של חברון עבדול רחמן עברו הרבה משפחות חב"דיות מ[[חברון]] ל[[ירושלים]], בשנת [[תר"ז]] עמד מספרם | בעקבות ההצקות של המושל של חברון עבדול רחמן עברו הרבה משפחות חב"דיות מ[[חברון]] ל[[ירושלים]], בשנת [[תר"ז]] עמד מספרם על כ-16 משפחות. | ||
עוד סיבה להגירת חסידי חב"ד לירושלים הייתה בעקבות הוראה של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|מפי ר' שמואל משיוף}} שאמר:{{ציטוטון|"הגיעה השעה, שחוג אנ"ש | עוד סיבה להגירת חסידי חב"ד לירושלים הייתה בעקבות הוראה של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|מפי ר' שמואל משיוף}} שאמר:{{ציטוטון|"הגיעה השעה, שחוג אנ"ש יתרחב גם בירושלים עיר קודשנו, שיתכוננו לשמוע מקרוב את שופרו של משיח, שייתקע ע"י אליהו הנביא בהר הזיתים}}. | ||
בעת שהגיע | בעת שהגיע השר [[משה מונטיפיורי]] ביקשו עדת חסידי חב"ד את עזרתו בבניית בית כנסת חב"ד ב[[ירושלים]], ואכן השר מונטיפיורי תרם להם כסף אשר איתו הקימו בשנת [[תרי"ח]] את בית הכנסת [[בית מנחם (ירושלים)|בית מנחם]] ע"ש [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
הקהילה החב"דית בירושלים גדלה | הקהילה החב"דית בירושלים גדלה והלכה{{הערה|לעומת הקהילה בחברון שהתמעטה}} עד שבשנת [[תרל"ג]] כבר היה 103 משפחות חב"דיות ב[[ירושלים]]. | ||
===ישיבת תורת אמת ירושלים=== | ===ישיבת תורת אמת ירושלים=== | ||
{{ערך מורחב|ישיבה גדולה תורת אמת}} | {{ערך מורחב|ישיבה גדולה תורת אמת}} | ||
לאחר שנסגרה ישיבת [[תורת אמת חברון]] בשנת [[תרע"ד]],נפתחה הישיבה מחדש בשנת [[תרפ"ב]], על ידי ה[[משפיע]] הרב שלמה זלמן הבלין בשליחות | לאחר שנסגרה ישיבת [[תורת אמת חברון]] בשנת [[תרע"ד]], נפתחה הישיבה מחדש בשנת [[תרפ"ב]], על ידי ה[[משפיע]] הרב [[שלמה זלמן הבלין]] בשליחות ה[[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
התוכנית הראשונה היתה אמנם לפתוח את הישיבה שוב בחברון אלא שהדבר לא התאפשר מחמת השינויים שחלו בעיר זו, ועל כן הוחלט בסופו של דבר לקבוע את הישיבה בירושלים. | התוכנית הראשונה היתה אמנם לפתוח את הישיבה שוב בחברון אלא שהדבר לא התאפשר מחמת השינויים שחלו בעיר זו, ועל כן הוחלט בסופו של דבר לקבוע את הישיבה בירושלים. | ||
| שורה 164: | שורה 164: | ||
עם הרעידת האדמה הגדולה שהייתה ב[[צפת]] בשנת [[תקצ"ז]] ובעקבות פרעות שהיו בגליל, החל משנת [[ת"ר]] עד שנת [[תר"ל]] לא היו בכלל חסידים בערים [[צפת]] ו[[טבריה]]. | עם הרעידת האדמה הגדולה שהייתה ב[[צפת]] בשנת [[תקצ"ז]] ובעקבות פרעות שהיו בגליל, החל משנת [[ת"ר]] עד שנת [[תר"ל]] לא היו בכלל חסידים בערים [[צפת]] ו[[טבריה]]. | ||
בשנת [[תר"ל]] הגיעה ל[[צפת]] החסיד [[ישראל דובער יפה]] וחותנו [[אשר יחזקאל הורביץ]], עם הזמן התרחב הקהילה החבדי"ת, בשנת [[תרנ"ג]] היה ב[[צפת]] | בשנת [[תר"ל]] הגיעה ל[[צפת]] החסיד [[ישראל דובער יפה]] וחותנו [[אשר יחזקאל הורביץ]], עם הזמן התרחב הקהילה החבדי"ת, בשנת [[תרנ"ג]] היה ב[[צפת]] כ-38 נפשות מקהילת חב"ד וב[[טבריה]] 22 נפשות. | ||
בשנת [[תרס"ד]] אף תוכנן להקים ישיבת חב"ד אולם בסוף דבר זה לא ארע. | בשנת [[תרס"ד]] אף תוכנן להקים ישיבת חב"ד אולם בסוף דבר זה לא ארע. | ||