11,209
עריכות
וורה בורושנסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חייה== | ==תולדות חייה== | ||
נולדה בשנת [[תרח"צ]] (1938) לאביה הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] ולאימה ציפא ב[[ | נולדה בשנת [[תרח"צ]] (1938) לאביה הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] ולאימה ציפא ב[[רוגצ'וב]] שב[[רוסיה]]. | ||
כשהייתה בת 5 משפחתה עברה מאימת המלחמה כמו חסידי חב"ד רבים ל[[סמרקנד]], בסיום המלחמה אביה ואמה היו מראשי ארגון | כשהייתה בת 5 משפחתה עברה מאימת המלחמה כמו חסידי חב"ד רבים ל[[סמרקנד]], בסיום המלחמה אביה ואמה היו מראשי ארגון הבריחה הגדולה מרוסיה המכונה [[יציאת רוסיה תש"ו]]. הוקם וועד שהיה אחראי לזיוף דרכונים. הם כתבו שבעלי הדרכונים הם אזרחים פולניים, וכך יהודים רבים הצליחו לחצות את הגבול ולצאת מרוסיה. הארגון היה ב[[לבוב]] (למברג) ולכן משפחתה עברה ללבוב. | ||
הדוד של מרת וורה, הרב [[מענדל גורליק]] היה אחראי על זיוף הדרכונים, והתפקיד של אימה היה להעביר את המסמכים המזויפים ליעד שלהם. הארגון היה כרוך בסיכון רב. אבל רק בזכותם המון חסידים זכו לצאת מרוסיה, הדרך הייתה מסוכנת, ארוכה וקשה, אבל העדיפו דרך קשה מאשר להישאר שם. | הדוד של מרת וורה, הרב [[מענדל גורליק]] היה אחראי על זיוף הדרכונים, והתפקיד של אימה היה להעביר את המסמכים המזויפים ליעד שלהם. הארגון היה כרוך בסיכון רב. אבל רק בזכותם המון חסידים זכו לצאת מרוסיה, הדרך הייתה מסוכנת, ארוכה וקשה, אבל העדיפו דרך קשה מאשר להישאר שם. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בשלב מסוים תפסו את אימה, אביה הספיק לברוח ל[[צ'רנוביץ]], ונשארו 3 הילדים לבד. | בשלב מסוים תפסו את אימה, אביה הספיק לברוח ל[[צ'רנוביץ]], ונשארו 3 הילדים לבד. | ||
אימה חיכתה למשפט שלה, פסק הדין היה אמור להיות קשה ביותר, אחותה הגדולה דריישקע היתה על יד אימה, בית הסוהר היה ליד לבוב ואחותה כל הזמן הייתה מגיעה אליה. אביה התחבא אצל אנשים | אימה חיכתה למשפט שלה, פסק הדין היה אמור להיות קשה ביותר, אחותה הגדולה דריישקע היתה על יד אימה, בית הסוהר היה ליד לבוב ואחותה כל הזמן הייתה מגיעה אליה. אביה התחבא אצל אנשים בצ'רנוביץ בינתיים אחיה [[מוט'ל קוזלינר|מוט'ל]] העביר אותה גם לצ'רנוביץ והיא נדדה בין משפחות יהודיות. | ||
אימה נשפטה ל-10 שנות מאסר. דריישקע אחותה נשארה לידה וביקרה אותה כשיכלה. כשהודיעו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שאימה נתפסה, עשה בידו הק' תנועת ביטול, ואמר שהיא לא תשב הרבה זמן והיא תצא נקיה. ואכן היא השתחררה לאחר 3 שנים בלבד. כאשר יצאה לא נכתב בתעודת הזהות שלה, שהיא הייתה אסירה פוליטית, כפי שהיה מקובל באותם ימים. תעודת זהות 'נקיה' מבלי לציין, שהיא אסירה פוליטית משוחררת, אפשרה לה בהמשך לשכור דירה ולהתחיל בחיים חדשים. | |||
אימה מרת ציפה הגיעה לצרנוביץ בשנת 1949, אבל אז תפסו את אבא, זה היה באוגוסט באותה שנה. יום אחד, הציע לנו מישהו דירה, מאוד פחדנו שהוא מהק.ג.ב אבל חשבנו מה יש להפסיד. עברנו לדירה הזו שהייתה חדר אחד גדול, עוד חדר קטן, מסדרון ושירותים בתוך הבית (שזה היה דבר נדיר ביותר). בינתיים הוציאו אותי מהמשפחות שהייתי בהם, כשהייתי אצל המשפחות לימדו אותי והכינו אותי לכיתה ד', כשיצאתי מהם, יכולתי ללכת לבית הספר ולא היה לי פער לימודי. אמא לקחה אותי לבית ספר ואמרה להם שאנחנו פליטות מלחמה, אמרו לי שמקבלים אותי לניסיון כמה חודשים, ובסוף נשארתי ללמוד 5-6 שנים בבית ספר. | |||
אותו אחד שהביא לנו את הדירה היה דתי, והוא אמר לאמא שלי פעם, "את אישה חכמה, את יודעת שבעלך נסע למקום שממנו לא חוזרים, לפחות קחי תמונה שלו שימי באיזה מקום שהילדים יכירו את אבא". אמא ענתה לו "נכון, ממקום כזה לא חוזרים, אבל יש את הקב"ה, הוא יחזיר אותו, ונזכה להוביל את הילדים לחופה ולראות את הנכדים". לאמא הייתה אמונה ובטחון נדירים. | אותו אחד שהביא לנו את הדירה היה דתי, והוא אמר לאמא שלי פעם, "את אישה חכמה, את יודעת שבעלך נסע למקום שממנו לא חוזרים, לפחות קחי תמונה שלו שימי באיזה מקום שהילדים יכירו את אבא". אמא ענתה לו "נכון, ממקום כזה לא חוזרים, אבל יש את הקב"ה, הוא יחזיר אותו, ונזכה להוביל את הילדים לחופה ולראות את הנכדים". לאמא הייתה אמונה ובטחון נדירים. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
==נישואה== | ==נישואה== | ||
הייתי כבר בשנה הרביעית או החמישית של האוניברסיטה (בצרנוביץ), מריישא וילנקין – אחות של אמא (ציפא) גרה עם משפחת בורושנסקי באותה חצר, והיא הפגישה | הייתי כבר בשנה הרביעית או החמישית של האוניברסיטה (בצרנוביץ), מריישא וילנקין – אחות של אמא (ציפא) גרה עם משפחת בורושנסקי באותה חצר, והיא הפגישה בינה לבעלה משה. | ||
חיכינו שאסיים לימודים, ואחרי שסיימתי הייתה החתונה, דריישקע, אחותי, הגיעה ממוסקבה ומוטל, אחי, גם הגיע (מוטל כבר התחתן ועבר לטשקנט). החתונה הייתה בסמרקנד, היא הייתה מיוחדת – עד שש בבוקר, "חתונת השנה". נשארנו לגור בסמרקנד. אחרי תקופה אבא ואמא רצו לעבור לגור לידינו. אבל לא היה להם כסף לנסיעה, אז הם נשארו בצרנוביץ תקופת מה, וחסכו כסף כדי להגיע אלינו. הדירה שלהם עברה לזוג מסכן. | חיכינו שאסיים לימודים, ואחרי שסיימתי הייתה החתונה, דריישקע, אחותי, הגיעה ממוסקבה ומוטל, אחי, גם הגיע (מוטל כבר התחתן ועבר לטשקנט). החתונה הייתה בסמרקנד, היא הייתה מיוחדת – עד שש בבוקר, "חתונת השנה". נשארנו לגור בסמרקנד. אחרי תקופה אבא ואמא רצו לעבור לגור לידינו. אבל לא היה להם כסף לנסיעה, אז הם נשארו בצרנוביץ תקופת מה, וחסכו כסף כדי להגיע אלינו. הדירה שלהם עברה לזוג מסכן. | ||
==העלייה לארץ== | ==העלייה לארץ== | ||
המשפחה עלתה לארץ בשנת [[תשל"א]] (1971). אביה ואימה הגיעו ל[[נחלת הר חב"ד]], והזוג הצעיר נסע למעון עולים ב[[כפר חב"ד]]. ביתם מרים, למדה ביסודי בכפר חב"ד, הבן יוסי למד בגן ואני למדתי באולפן. אחרי חצי שנה עברנו לנחל'ה, הרבי ייסד את נחל'ה בשנת [[תשכ"ט]] וביקש שיבואו לגור בה, הגענו כי הרבי ביקש, באנו ממש תקופה קצרה אחרי שהשכונה הוקמה. לא היה פה כלום חוץ מכמה כיתות של בית ספר וחנות. בהמשך נוסף גם בית ספר למלאכה, וכשהגענו הייתה הנחת אבן הפינה לבית הכנסת המרכזי. היו פה קצת יותר מארבעים משפחות. רובן רוסיות, בוכריות וגרוזיניות. | |||
אני התקבלתי למחלקה נוירולוגית בבילינסון והייתי רופאה נירולוגית. הייתי רואה את הילדים פעמיים בשבוע – באמצע השבוע ובשבת. בשאר ימות השבוע הייתי שנה אצל בני דודיי – כזרי ברמת השרון. | אני התקבלתי למחלקה נוירולוגית בבילינסון והייתי רופאה נירולוגית. הייתי רואה את הילדים פעמיים בשבוע – באמצע השבוע ובשבת. בשאר ימות השבוע הייתי שנה אצל בני דודיי – כזרי ברמת השרון. | ||