השתחויה: הבדלים בין גרסאות בדף

ולכן אף שלכאורה גם בזמננו אדם יכול להשתחוות אנחנו אומרים בתפילה ל[[שלוש רגלים]] "ואין אנו יכולים להשתחוות", מפני שהאור שהיה בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים כעת הוא חסר.

כאשר אדם מתבונן בגודל הפלאת ורוממות מלך בשר ודם, עד שהדבר נרגש בלבו ופועל עליו יראה עצומה, הרי באותה שעה הוא מתבטל למלך בתכלית ומתמסר אליו בכל ישותו. אך למרות גודל ביטולו, סוף סוף הוא נותר מציאות בפני עצמה עם שכל ורגש משל עצמו הירא מהמלך. כי הרי כל ביטולו מתבטא בכך שהוא מבין את גדולת ורוממות המלך והדבר נרגש אצלו.

ולכן באותם זמנים מיוחדים שמאירה הארת עולם האצילות שאז האדם יכול להגיע לידי ביטול של בחינת מרכבה (״ביטול באורו ית׳ להיות חשיב קמיה כלא ממש״), תיקנו חכמים להשתחוות, מאחר שההשתחוואה היא ביטוי גשמי לביטול נפלא זה.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תורת החסידות]]