2,778
עריכות
משתמש:קודש לנשיא הדור/אריה לייב גינצבורג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה מתמשכת}} | |||
== | רבי '''אריה לייב בר אשר גינצבורג''' (מכונה '''השאגת אריה''' או "הטורי אבן" על שם ספריו) (תנ"ה – [[תקמ"ה]]) היה מגדולי חכמי פולין, רב ו[[פוסק]], מהבולטים שב[[אחרונים]]. התפרסם במיוחד בגין חיבוריו "שאגת אריה", ו"טורי אבן". | ||
רבי | ==קורות חייו== | ||
נולד לרבי אשר בהיותו [[מרא דאתרא|רב]] העיר [[פינסק]]. סבו היה רבי לייב "בעל התוספות"{{הערה|כונה כך על שם חריפותו ולמדנותו.}}. ועוד בצעירותו נודע כעילוי. כשעבר אביו לכהן כרבה של [[מינסק]], סייע לו בענייני העיר ואף ייסד שם ישיבה מפורסמת, בה לימד על דרך ה[[פלפול]] והחילוקים. בשנת [[תק"ה]] לערך עבר ל[[וולוז'ין]] ושם ייסד ישיבה לתלמידים נבחרים. החל משנת [[תקכ"ז]] ועד סוף ימיו שימש כרב, [[אב"ד]] וראש ישיבה במֵץ (בצפון [[צרפת]]). מסופר שרבנות מץ הוצעה לו בגיל שבעים, ובני העיר חששו לקבל רב מבוגר כל כך, ור' אריה לייב הבטיח להם שהוא יכהן בעירם שנים רבות, ואכן נפטר שם לאחר כעשרים שנות רבנות בהיותו כבן תשעים. | |||
רוב ימיו היה [[עני]]. מסופר שהרב אריה לייב סיים אלף פעמים את ה[[ש"ס]]. בחצרות חסידיים התייחסו לסיפור זה כעידוד ללימוד, או כהשוואה ללימוד עמוק ואיטי יותר{{הערה|1=באתר של הרב [[יצחק גינצבורג]] מספר [www.malchuty.org/2011-01-20-01-37-36/-q/939-q-q-q-q-.html על השוואת אלף הפעמים של השאגת אריה, עם שש עשרה הפעמים של [[אדמו"ר הזקן]]]}}. ר' אריה לייב היה מחמיר על עצמו ב[[איסור חדש]] בחוץ לארץ, כלומר לא לאכול תבואה שהשרישה לאחר [[ט"ז בניסן]] (וב[[חוץ לארץ]] עד [[י"ז בניסן]]) בשנה שלאחריה, וכפי שהוא מברר בארוכה בקונטרס מיוחד הנדפס בסוף ספרו שאגת אריה. מבחינה מציאותית רוב התבואה באירופה היא במצב הזה והעולם נהג להקל. אפיזודה ידועה עליו מספרת שבשנות עוניו מרבה היה לערוך "גלות", ובהיותו נודד מעיר לעיר, היה נושא עמו שק ובו גריסים וסיר משלו, ובכל מקום בו היה מתארח היה מבקש לבשל עבורו את הגריסים שלו בסיר שלו, היות שאינו יכול לאכול כלום בגלל בעיית ה"חדש". | |||
רבי אריה לייב היה ידוע בחריפותו העצומה, בעוז הגיונו ובגאונותו. עם זאת, היה מהמתנגדים הגדולים לדרך ה[[פלפול]] שרווחה באותה תקופה, ובדומה ל[[הגר"א]], שפעל אחריו, חתר לפרשנות ופסיקה על פי פשוטם של המקורות. מאידך, בישיבתו ב[[מינסק]] לימד על דרך הפלפול והחילוקים ואף נאלץ לעזוב בשל מחלוקת עם רב העיר, ר' יחיאל היילפרין בעל [[סדר הדורות]], שדגל בלימוד על דרך הפשט והבקיאות. לא הכניס לתוך ספריו את הפלפולים שנאמרו בישיבה לחידוד התלמידים, עליהם אמר "כי את הכל ישא הרוח, אין זה אלא הבל ורעות רוח"{{הערה|שם=שרי|שרי המאה, ח"א, פ"ו}}. | |||
דן בש"ס ובראשונים מדעתו, בלי להיזקק לפרשנותם של ראשונים ואחרונים. | דן בש"ס ובראשונים מדעתו, בלי להיזקק לפרשנותם של ראשונים ואחרונים. | ||
לא היסס להתנגד, לעיתים בחריפות, לעמדות מנוגדות, ואף במקום שנהגו הכל להחמיר הוא לא היסס לפסוק לבדו להקל, אם היה ברור לו שהדבר מותר. | לא היסס להתנגד, לעיתים בחריפות, לעמדות מנוגדות, ואף במקום שנהגו הכל להחמיר הוא לא היסס לפסוק לבדו להקל, אם היה ברור לו שהדבר מותר. | ||
תקיפותו הרבה גרמה לו צרות קשות, שכן פעמים רבות היה בחילוקי דעות קשים עם פרנסי העיר עקב פסיקותיו. | תקיפותו הרבה גרמה לו צרות קשות, שכן פעמים רבות היה בחילוקי דעות קשים עם פרנסי העיר עקב פסיקותיו. | ||
רבי אריה לייב נפטר ב[[ט"ו בתמוז]] [[ה'תקמ"ה]] בעיר | רבי אריה לייב נפטר ב[[ט"ו בתמוז]] [[ה'תקמ"ה]] בעיר מץ שב[[צרפת]], ונקבר בבית הקברות היהודי בעיר. | ||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
התפרסם בייחוד בגלל ספרו '''שאגת אריה''', שנדפס בשנת [[תקט"ז]] ב[[פרנקפורט על האודר]]. ספר זה ערוך בצורה של [[שאלות ותשובות]] אם כי השאלות הנידונות שם אינן שאלות שנשאל אלא שאלות הלכתיות שחקר וערך אותן כשאלות ותשובות. ה"שאגת אריה" נדפס בהתחלה עם ריבוי של ראשי תבות דבר שהקשה על לימודו, יש הסוברים שהירבה בראשי תבות על מנת לחסוך בדפים בגלל עוניו. ספר זה מתייחס בעיקר לשאלות הנוגעות להלכות מ[[אורח חיים]]. חלק מספריו הוציא רבי ישראל מאיר הכהן מראדין "החפץ חיים" לאור. | התפרסם בייחוד בגלל ספרו '''שאגת אריה''', שנדפס בשנת [[תקט"ז]] ב[[פרנקפורט על האודר]]. ספר זה ערוך בצורה של [[שאלות ותשובות]] אם כי השאלות הנידונות שם אינן שאלות שנשאל אלא שאלות הלכתיות שחקר וערך אותן כשאלות ותשובות. ה"שאגת אריה" נדפס בהתחלה עם ריבוי של ראשי תבות דבר שהקשה על לימודו, יש הסוברים שהירבה בראשי תבות על מנת לחסוך בדפים בגלל עוניו. ספר זה מתייחס בעיקר לשאלות הנוגעות להלכות מ[[אורח חיים]]. חלק מספריו הוציא רבי ישראל מאיר הכהן מראדין "החפץ חיים" לאור. | ||
| שורה 23: | שורה 22: | ||
* '''טורי אבן''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]], [[מסכת חגיגה|חגיגה]] ו[[מסכת מגילה|מגילה]] | * '''טורי אבן''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]], [[מסכת חגיגה|חגיגה]] ו[[מסכת מגילה|מגילה]] | ||
* '''גבורות ארי''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת תענית|תענית]], [[מסכת יומא|יומא]] ו[[מסכת מכות|מכות]] | * '''גבורות ארי''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת תענית|תענית]], [[מסכת יומא|יומא]] ו[[מסכת מכות|מכות]] | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* 'ר' אריה־לייב ב"ר אשר (בעל „שאגת אריה”)', בתוך: [[דב ליפץ]] (מרכז המערכת), [[נתן גורן]] [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: [[עם הספר (הוצאת ספרים)|עם הספר]], תשכ"ז, עמ' 31 ({{ספרי יזכור||ליטא|2866}}, תמונה 1229). | * 'ר' אריה־לייב ב"ר אשר (בעל „שאגת אריה”)', בתוך: [[דב ליפץ]] (מרכז המערכת), [[נתן גורן]] [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: [[עם הספר (הוצאת ספרים)|עם הספר]], תשכ"ז, עמ' 31 ({{ספרי יזכור||ליטא|2866}}, תמונה 1229). | ||
* [shagasaryeh.blogspot.com שאגת אריה - חייו ומשפחתו] | * [shagasaryeh.blogspot.com שאגת אריה - חייו ומשפחתו] | ||
**[shagasaryeh.blogspot.com/2015/02/great-article.html עיונים בתולדות השאגת אריה] | **[shagasaryeh.blogspot.com/2015/02/great-article.html עיונים בתולדות השאגת אריה] | ||
| שורה 42: | שורה 31: | ||
* {{HebrewBooks||שו"ת '''שאגת אריה'''|1832|מהדורת וורשא, תרכ"ט}} | * {{HebrewBooks||שו"ת '''שאגת אריה'''|1832|מהדורת וורשא, תרכ"ט}} | ||
* {{HebrewBooks||'''גבורות ארי''' על המסכתות תענית, יומא ומכות|14011}} | * {{HebrewBooks||'''גבורות ארי''' על המסכתות תענית, יומא ומכות|14011}} | ||
* {{HebrewBooks||'''טורי אבן''' על המסכתות ראש השנה, מגילה וחגיגה|14028}}. | * {{HebrewBooks||'''טורי אבן''' על המסכתות ראש השנה, מגילה וחגיגה|14028}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{אחרונים}} | {{אחרונים}} | ||
{{מיון רגיל:גינצבורג, אריה לייב}} | {{מיון רגיל:גינצבורג, אריה לייב}} | ||