6,031
עריכות
השתחויה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←בזמננו
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (←בזמננו) |
(←בזמננו) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
ולכן אף שלכאורה גם בזמננו אדם יכול להשתחוות אנחנו אומרים בתפילה ל[[שלוש רגלים]] "ואין אנו יכולים להשתחוות", מפני שהאור שהיה בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים כעת הוא חסר. | ולכן אף שלכאורה גם בזמננו אדם יכול להשתחוות אנחנו אומרים בתפילה ל[[שלוש רגלים]] "ואין אנו יכולים להשתחוות", מפני שהאור שהיה בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים כעת הוא חסר. | ||
לתוספת ביאור<ref>ראה אור התורה בראשית חלק ג תרג, א.</ref> בשייכות של השתחוואה לביטול דמרכבה<ref>ראה תניא פרק לט. וראה מה שביאורו ב[[חסידות מבוארת]] שם.</ref>: | |||
כאשר אדם מתבונן בגודל הפלאת ורוממות מלך בשר ודם, עד שהדבר נרגש בלבו ופועל עליו יראה עצומה, הרי באותה שעה הוא מתבטל למלך בתכלית ומתמסר אליו בכל ישותו. אך למרות גודל ביטולו, סוף סוף הוא נותר מציאות בפני עצמה עם שכל ורגש משל עצמו הירא מהמלך. כי הרי כל ביטולו מתבטא בכך שהוא מבין את גדולת ורוממות המלך והדבר נרגש אצלו. | |||
אך כאשר אדם עומד בפני המלך ומשתחווה לפניו, ההשתחוואה איננה מבטאת את השגתו ברוממות המלך, אלא מורה על כך שבאותו רגע הוא מסלק את מציאותו הצידה, ושוב לא נרגשת מציאותו (ואפילו ביטולו כלפי המלך), אלא אך ורק נוכחותו של המלך נרגשת ותו לא. | |||
ולכן באותם זמנים מיוחדים שמאירה הארת עולם האצילות שאז האדם יכול להגיע לידי ביטול של בחינת מרכבה (״ביטול באורו ית׳ להיות חשיב קמיה כלא ממש״), תיקנו חכמים להשתחוות, מאחר שההשתחוואה היא ביטוי גשמי לביטול נפלא זה. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||