2,913
עריכות
אנחה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←בתורת החסידות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "״" ב־""") |
|||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
וכן מובא ב[[היום יום]]:{{הערה|כ"ג טבת}} | וכן מובא ב[[היום יום]]:{{הערה|כ"ג טבת}} | ||
{{ציטוטון|באנחות לבד לא נושע. האנחה היא רק כפת המנעול לפתוח את | {{ציטוטון|באנחות לבד לא נושע. האנחה היא רק כפת המנעול לפתוח את ה[[לב]] ולפקוח את העינים שלא לשבת בחבוק ידים, רק לסדר עבודה ופועל, איש איש באשר יוכל לפעול ולעשות בתעמולה לחיזוק התורה הרבצת התורה ושמירת המצות, זה בכתבו וזה בנאומו וזה בכספו.}} | ||
אך מצד שני גם מוצאים בחסידות הרבה על מעלתה של האנחה, ואדרבה שללא האנחה עזרה לזולת לא נחשבת: | אך מצד שני גם מוצאים בחסידות הרבה על מעלתה של האנחה, ואדרבה שללא האנחה עזרה לזולת לא נחשבת: | ||
{{ציטוטון|הרי גם ענין התשובה נעשה כבר, וכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר (גם בשם הגאון הרגצ'ובי) שאנחה של יהודי ("אַ אידישער קרעכץ") היא '''תשובה עילאה'''{{הערה|משיחת ש"פ עקב תשי"ג}}}} | {{ציטוטון|הרי גם ענין התשובה נעשה כבר, וכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר (גם בשם הגאון הרגצ'ובי) שאנחה של יהודי ("אַ אידישער קרעכץ") היא [['''תשובה עילאה''']]{{הערה|משיחת ש"פ עקב תשי"ג}}}} | ||
{{ציטוטון|הנה כאשר נאנח מעומק לבו ("איין טיפן קרעכץ") באמת, אזי אנחה זו מעלה את כל הענינים שעשה במשך כל | {{ציטוטון|הנה כאשר נאנח מעומק לבו ("איין טיפן קרעכץ") באמת, אזי אנחה זו מעלה את כל הענינים שעשה במשך כל ה[[שנה]]{{הערה|משיחת ש"פ עקב תשח"י}}}} | ||
{{ציטוטון|לא די בפעולת החסד לעזור לו, אלא צריכה להיות גם האנחה ("דער קרעכץ").וכאשר ישנה האנחה, היינו, שצער הזולת נוגע לו אזי עוזר ומסייע לחבירו. אבל כאשר יושב על כסא... והולך משלימות אל שלימות... אבל ללא אנחה ("אָן אַ קרעכץ"), כיון שאין זה ענין שכואב לו, אזי העצה שלו אינה עצה, והחסד שלו אינו חסד, ואין זה אפילו ענין סתמי, אלא זהו ענין של "חטאת", שזהו היפך הטוב והקדושה והאמת!!{{הערה|משיחת חג הפורים תש"כ}}}} | {{ציטוטון|לא די בפעולת החסד לעזור לו, אלא צריכה להיות גם האנחה ("דער קרעכץ").וכאשר ישנה האנחה, היינו, שצער הזולת נוגע לו אזי עוזר ומסייע לחבירו. אבל כאשר יושב על כסא... והולך משלימות אל שלימות... אבל ללא אנחה ("אָן אַ קרעכץ"), כיון שאין זה ענין שכואב לו, אזי העצה שלו אינה עצה, והחסד שלו אינו חסד, ואין זה אפילו ענין סתמי, אלא זהו ענין של "חטאת", שזהו היפך הטוב והקדושה והאמת!!{{הערה|משיחת חג הפורים תש"כ}}}} | ||
גם ידוע הסיפור שה[[רז"א]] שיחק עם אחיו [[האדמו"ר הרש"ב]] (בצעירותם) ב'רבי וחסיד' ה[[רז"א]] היה ה"[[רבי]]" וה[[רש"ב]] היה ה[[חסיד]], ה'חסיד' הגיע ל'רבי' וביקש תיקון על שפיצח אגוזים בשבת ואחר כך ראה ב[[שולחן ערוך אדמוה"ז]] שזה אסור, הרז"א הציע לרש"ב דרך תיקון אך הרש"ב ענה לו: "אינך יכול להיות רבי, רבי כשהוא נותן דרך תשובה הוא '''נאנח'''" | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||