חטא המרגלים: הבדלים בין גרסאות בדף

ה[[תורה]] מספרת{{הערה|[[במדבר]] י"ג, כ"ח-ל"א}} כי המרגלים הפחידו את בני ישראל בטענה שאי אפשר לכבוש את [[ארץ ישראל]] כי יושבי הארץ חזקים ולא אפשרי להלחם בהם. חז״ל מסבירים{{הערה|[[מסכת סוטה]] לה, א וש״נ.}} שהמרגלים טענו, כי יושבי הארץ חזקים ח״ו (״ממנו״) מ[[הקדוש ברוך הוא]] ו״כביכול אפילו בעל הבית (הקב"ה) אינו יכול להוציא כליו משם{{הערה|כלומר לא שולט על המצב שם}}״.

המרגלים ראו ריבוי ניסים במצרים כ[[עשרת המכות]] [[קריעת ים סוף]], הם טענו שנסים אלו נעשו בתקופה בה היו בני ישראל ב[[מדבר]] והיו מופשטים מענינים ארציים ולכן היו [[כלים]] לקבל את ה[[אות (מופת)|ניסים]], אך כאשר בני ישראל נכנסים לארץ ונדרשת עבודה של התיישבות בעולם וכל הנהגת העולם היא על פי [[טבע]]{{הערה|כפי שהיה לגבי הפסקת ה[[מן (לחם מן השמים)|מן]], בארה של מרים ו[[ענני הכבוד]].}} הרי אין אפשרות לנצח את ״ילידי הענק״, שהם חזקים בטבעם מבני ישראל.

וזו היתה טענתם: ״כביכול אפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו״. בודאי ידעו ויותר מכך – ראו שהקב״ה הוא ״בעל הבית״ על כל העולם כולו ויכול לעשות בו כרצונו, שהרי הם ״כליו״ – כלים שלו: אבל סברו, ש״להוציא את כליו״ – להוציא את הניצוצות החבויים בקרב ארץ כנען הגשמית ולהעלותם לקדושה – זאת ניתן רק כאשר נמצאים מחוץ לעולם, בהנהגה נעלית מן העולם (הנהגה של מדבר). שהעולם גם ישאר עולם, לכל חוקי הטבע שבו, ובו בזמן יהיה כלי לאלקות, לענין זה – סברו – עשה הקב״ה עצמו כביכול אינו בעל הבית ח״ו: אם העולם נוהג על פי רצון בעל הבית (הקב״ה) בהנהגה טבעית, כיצד יתכן שיהיה בו שם מקום לנסים ־ היפך הטבע?

ועל זה השיבו כלב ויהושע: ״אם חפץ בנו ה'״. מאחר שפנימיות רצונו של הקב״ה היא שנשלים שם את הכוונה של [[דירה בתחתונים]] – הרי ״לחמנו הם וגו' וה' אתנו אל תראום״, אין לנו מה להתפעל ולהתיירא מן העולם, כי אף שהעולם נשאר בגדר הטבע, הרי הקב״ה נמצא תמיד עם בני ישראל והוא מעניק להם בתוך הטבע עצמו, הצלחה למעלה מן הטבע, לעשות מהעולם לחמנו – ״דם ובשר כבשרו״ כפי שאנו במדבר, ושכנתי בתוכם, כלי לאלקות{{הערה|שיחת שבת [[פרשת שלח]] [[תשכ״ב]] שמבוססת על דברי [[אדמו"ר הזקן]]}}.