11,687
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
===הארון=== | |||
במשכן ובבית המקדש היה מונח ב[[קודש הקדשים]] [[ארון הברית]] שנקרא גם '''ארון הקודש'''. בארון, היו מונחים [[לוחות הברית]], שברי הלוחות וספר התורה שכתב [[משה רבינו]]. הארון היה עשוי כעין ארגז מעץ מצופה זהב עליו היו ה[[כפורת]] וה[[כרובים]]. | במשכן ובבית המקדש היה מונח ב[[קודש הקדשים]] [[ארון הברית]] שנקרא גם '''ארון הקודש'''. בארון, היו מונחים [[לוחות הברית]], שברי הלוחות וספר התורה שכתב [[משה רבינו]]. הארון היה עשוי כעין ארגז מעץ מצופה זהב עליו היו ה[[כפורת]] וה[[כרובים]]. | ||
משחרב בית המקדש וכתחליף באו בתי הכנסת, בהם ה' משרה את שכינתו כ"מקדש מעט", הניחו את ספרי התורה בקדמת בית הכנסת בתיבה מיוחדת, והיא נקראת "ארון הקודש". בהמשך, בתקופות אחרות, בנו ארון עץ ל"ארון קודש" ובתקופות אחרות ב"היכל"{{הערה|כמאמר המפורסם המובא בזוהר (נשא קל"ד.) "הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל"}} שהוא כעין חדר קדמי או גומחא בקיר בה היו מניחים את ספרי התורה. | משחרב בית המקדש וכתחליף באו בתי הכנסת, בהם ה' משרה את שכינתו כ"מקדש מעט", הניחו את ספרי התורה בקדמת בית הכנסת בתיבה מיוחדת, והיא נקראת "ארון הקודש". בהמשך, בתקופות אחרות, בנו ארון עץ ל"ארון קודש" ובתקופות אחרות ב"היכל"{{הערה|כמאמר המפורסם המובא בזוהר (נשא קל"ד.) "הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל"}} שהוא כעין חדר קדמי או גומחא בקיר בה היו מניחים את ספרי התורה. | ||
בארון קודש מניחים בדרך כלל גם את ספרי ההפטרות, המגילות, ואת כתרי ספרי התורה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/dc/1/458.htm?q=%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9F%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9 דרושי חתונה לאדמו"ר האמצעי תנח]: "ולהבין עד היכן מגיע כחה של שמחה ש"מ אפי' בע"ה שלא ידע מה שעושה רק מצד עוצם התמימות שמח לעשות נח"ר ליוצרו בדבר זה שמדמה שנח"ר הוא לבורא כמו שנמצא בס' משנת חכמי' בע"ה ששמע דרשת הרב במצות לחם הפנים, והי' סבור שלחם הפנים הוא לאכילה לפני ה' שאוכלם כמו שאוכל אדם, ועשה שתי לחם בשמח' גדולה הוא ואשתו לבושים בבגדי שבת אחר חצי יום עש"ק להטמינם בארון בבהכ"נ, ולמחר לא מצאם בארון, סבר שאכלם הבורא ושמח הוא ואשתו שמחה גדולה ועשו כן כמה פעמים בכל ע"ש, ושמש בהכ"נ הי' לוקחם בכל שבת בבוקר לסעודתו, ונשמע הדבר להרב וגער עליו ונתבטל ונענש הרב ומת באותה שנה, ואמרו לו שמזמן בהמ"ק ראשון ובימי משה במשכן לא הי' שמח' לפני ה' בלחה"פ כמו ממעשה לחה"פ שעשה זה העני בתום לבב בשמחה וטוב לבב הוא ואשתו שעשה נח"ר ליוצרו שאכל לחם זה כמביא לפני מלך כו'".}}. | בארון קודש מניחים בדרך כלל גם את ספרי ההפטרות, המגילות, ואת כתרי ספרי התורה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/dc/1/458.htm?q=%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9F%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9 דרושי חתונה לאדמו"ר האמצעי תנח]: "ולהבין עד היכן מגיע כחה של שמחה ש"מ אפי' בע"ה שלא ידע מה שעושה רק מצד עוצם התמימות שמח לעשות נח"ר ליוצרו בדבר זה שמדמה שנח"ר הוא לבורא כמו שנמצא בס' משנת חכמי' בע"ה ששמע דרשת הרב במצות לחם הפנים, והי' סבור שלחם הפנים הוא לאכילה לפני ה' שאוכלם כמו שאוכל אדם, ועשה שתי לחם בשמח' גדולה הוא ואשתו לבושים בבגדי שבת אחר חצי יום עש"ק להטמינם בארון בבהכ"נ, ולמחר לא מצאם בארון, סבר שאכלם הבורא ושמח הוא ואשתו שמחה גדולה ועשו כן כמה פעמים בכל ע"ש, ושמש בהכ"נ הי' לוקחם בכל שבת בבוקר לסעודתו, ונשמע הדבר להרב וגער עליו ונתבטל ונענש הרב ומת באותה שנה, ואמרו לו שמזמן בהמ"ק ראשון ובימי משה במשכן לא הי' שמח' לפני ה' בלחה"פ כמו ממעשה לחה"פ שעשה זה העני בתום לבב בשמחה וטוב לבב הוא ואשתו שעשה נח"ר ליוצרו שאכל לחם זה כמביא לפני מלך כו'".}}. | ||
| שורה 15: | שורה 13: | ||
בקהילות האשכנזים נהגו במשך ההיסטוריה בארון קודש מעץ המסמל כאמור את ארון הברית שהיה עשוי מעץ. בסמוך לארון ממוקם ה[[חזן]], וסדר הישיבה בבית הכנסת הוא לכיוון זה. | בקהילות האשכנזים נהגו במשך ההיסטוריה בארון קודש מעץ המסמל כאמור את ארון הברית שהיה עשוי מעץ. בסמוך לארון ממוקם ה[[חזן]], וסדר הישיבה בבית הכנסת הוא לכיוון זה. | ||
===הפרוכת=== | |||
[[קובץ:הרבי נוגע בפרוכת.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי נוגע בפרוכת בכניסתו לבית הכנסת]] | |||
בארון הקודש נהגו לשים פרוכת המזכירה את ה[[פרוכת]] שהבדילה בין [[הקודש]] ל[[קודש הקדשים]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/36/10/3/139.htm בלקוטי שיחות חלק ל"ג עמ' 139] הרבי מדייק בדעת הרמב"ם שעניין הפרוכת קשור הן להבדלה בין הקודש לקודש הקדשים, והן לשמש כמסך על הארון, ככתוב "וסכות על הארון את הפרוכת" וכן "וישם את פרוכת המסך ויסך על ארון העדות"}}. מנהג ישראל הוא לשים את הפרוכת מחוץ לארון, אך יש מקור ברש"י ובתוספות במסכת מגילה{{הערה|מגילה כו, ב}} על פרוכת פנימית הרבי מדגיש, שאף שיש מקור לפרוכת פנימית אין לשנות המנהג בפרוכת מבחוץ ואף לא להוסיף עוד פרוכת פנימית{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/36/18/10/260.htm בהוספות ללקו"ש חלק לו עמ' 260]}}. | |||
על הפרוכת נהגו לרקום ציורים שונים כגון כתרים, לוחות הברית, מנורה, אריות, פרחים וכן פסוקים שונים הקשורים לתפילה ולבית הכנסת. | |||
ב[[אגרות קודש]] של [[הרבי]] ישנו מענה ליהודי ששאל את הרבי באופן העמדת הארון קודש, שיהיה בולט מחוץ לכותל. וממנו למדים עד כמה מדוייקת ההנהגה בבית הכנסת בעניינים אלו. וכך כתב לו הרבי: {{ציטוטון|יש לברר אם יש בזה משום שינוי מנהג, ובאם לא נעשה באופן דבליטות כאלו מבחוץ עד עתה, הרי אין לחדש ענין זה, וכידוע עד כמה נזהרו בדקדוק ביותר וביותר מבלי לעשות שום התחדשות בעניני בית הכנסת אפילו בדברים קלים, ואפילו אם לכאורה אין בזה חשש על אתר, כי הרי הרואה האומר מה נשתנה שינוי זה משינוי אחר, וד"ל{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3704.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך י"א ג'תש"ד]}}}}. | ב[[אגרות קודש]] של [[הרבי]] ישנו מענה ליהודי ששאל את הרבי באופן העמדת הארון קודש, שיהיה בולט מחוץ לכותל. וממנו למדים עד כמה מדוייקת ההנהגה בבית הכנסת בעניינים אלו. וכך כתב לו הרבי: {{ציטוטון|יש לברר אם יש בזה משום שינוי מנהג, ובאם לא נעשה באופן דבליטות כאלו מבחוץ עד עתה, הרי אין לחדש ענין זה, וכידוע עד כמה נזהרו בדקדוק ביותר וביותר מבלי לעשות שום התחדשות בעניני בית הכנסת אפילו בדברים קלים, ואפילו אם לכאורה אין בזה חשש על אתר, כי הרי הרואה האומר מה נשתנה שינוי זה משינוי אחר, וד"ל{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3704.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך י"א ג'תש"ד]}}}}. | ||