רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:אדמור_האמצעי.jpg|left|thumb|450px|אוהל כ"ק אדמו"ר האמצעי בניעז'ין]]
[[תמונה:אדמור_האמצעי.jpg|left|thumb|350px|אוהל כ"ק אדמו"ר האמצעי בניעז'ין]]


'''אדמו"ר האמצעי - רבי דובער''' - הינו האדמו"ר השני לשלשלת חב"ד לאחר אביו [[אדמו"ר הזקן]]. נולד ב[[ט' כסלו תקל"ד]] לאביו אדמו"ר הזקן ולאמו [[הרבנית סטערנא]].
'''אדמו"ר האמצעי - רבי דובער''' - הינו האדמו"ר השני לשלשלת חב"ד לאחר אביו [[אדמו"ר הזקן]]. נולד ב[[ט' כסלו תקל"ד]] לאביו אדמו"ר הזקן ולאמו [[הרבנית סטערנא]].
שורה 157: שורה 157:


==הסתלקותו==
==הסתלקותו==
[[תמונה:מצבת אדמור האמצעי.jpg|left|thumb|250px|מצבת כ"ק אדמו"ר האמצעי בניעז'ין]]
[[תמונה:מצבת אדמור האמצעי.jpg|left|thumb|200px|מצבת כ"ק אדמו"ר האמצעי בניעז'ין]]
אדמו"ר האמצעי רמז לחסידים על [[הסתלקות|הסתלקותו]] באומרו כי מרומזות גזירות על שנת [[תקפ"ח]], ופעם אמר כי אביו נלקח לפטרבורג (בפעם השניה) בגיל 54 ואז בחר ביסורים וכפי הנראה השאיר לו את האפשרות השניה – הסתלקות. לאחר הימים הנוראים בחזרתו לליובאוויטש, חלה ונאלץ לשהות בנעז'ין. חוליו התגבר וכאשר נגעו בו היה מתעלף, כך עד ח' כסלו. אז רצה לכתוב חסידות בענייני חנוכה וכיון שלדבריו כל העולם שרוי בצער, לא רצה להתענג ועל כן לא כתב. אמר לחסידיו ללכת לבתיהם בשמחה ולומר "לחיים". בלילה התעלף רבות, ביקש להלבישו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים. ביום רביעי [[ט' כסלו תקפ"ח]] התחיל לומר חסידות על הפסוק "אחרי ה' תלכו" בהתלהבות עצומה, לפני עלות השחר סיים במילים "כי עמך מקור חיים מחיי החיים" והסתלק בגיל 54.
אדמו"ר האמצעי רמז לחסידים על [[הסתלקות|הסתלקותו]] באומרו כי מרומזות גזירות על שנת [[תקפ"ח]], ופעם אמר כי אביו נלקח לפטרבורג (בפעם השניה) בגיל 54 ואז בחר ביסורים וכפי הנראה השאיר לו את האפשרות השניה – הסתלקות. לאחר הימים הנוראים בחזרתו לליובאוויטש, חלה ונאלץ לשהות בנעז'ין. חוליו התגבר וכאשר נגעו בו היה מתעלף, כך עד ח' כסלו. אז רצה לכתוב חסידות בענייני חנוכה וכיון שלדבריו כל העולם שרוי בצער, לא רצה להתענג ועל כן לא כתב. אמר לחסידיו ללכת לבתיהם בשמחה ולומר "לחיים". בלילה התעלף רבות, ביקש להלבישו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים. ביום רביעי [[ט' כסלו תקפ"ח]] התחיל לומר חסידות על הפסוק "אחרי ה' תלכו" בהתלהבות עצומה, לפני עלות השחר סיים במילים "כי עמך מקור חיים מחיי החיים" והסתלק בגיל 54.


תפריט ניווט