11,694
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 24: | שורה 24: | ||
==מנהגים== | ==מנהגים== | ||
בעת פתיחת הארון נוהגים להביט לכיוון ארון הקודש ולעמוד. | בעת פתיחת הארון נוהגים להביט לכיוון ארון הקודש ולעמוד. | ||
שורה 33: | שורה 32: | ||
יש הנוהגים בעת הוצאת ספרי התורה מהארון ב[[שמחת תורה]] ל[[הקפות]], להניח בתוך הארון נר דולק. | יש הנוהגים בעת הוצאת ספרי התורה מהארון ב[[שמחת תורה]] ל[[הקפות]], להניח בתוך הארון נר דולק. | ||
מנהג ישראל להחליף את הפרוכת בימים הנוראים ובכל חודש תשרי עד ז' חשוון לפרוכת לבנה. כך הוא המנהג גם במפה של בימת קריאת התורה ובעמוד החזן ואף במעיל ספרי התורה עצמם. | מנהג ישראל להחליף את הפרוכת בימים הנוראים ובכל חודש תשרי עד ז' חשוון לפרוכת לבנה. כך הוא המנהג גם במפה של בימת קריאת התורה ובעמוד החזן ואף במעיל ספרי התורה עצמם. | ||
שורה 39: | שורה 37: | ||
==ארון הקודש ב-770== | ==ארון הקודש ב-770== | ||
ארון הקודש המיוחד | ארון הקודש המיוחד המפאר את כותל המזרח בזאל הגדול שב-[[770]] נבנה על ידי [[גבאי]] בית הכנסת הרב [[יעקב ליפסקר]], שהיה אמן יד, ויצר רהיטים רבים מעץ עבור בית הכנסת, עשויים מעצים משובלים. כשביניהם: *ארון הקודש הגדול בבית המדרש ב-770. | ||
*ארון הקודש בזאל הקטן ב-770. | *ארון הקודש בזאל הקטן ב-770. | ||
*סטענדערים רבים הפזורים ברחבי 770. | *סטענדערים רבים הפזורים ברחבי 770. | ||
שורה 47: | שורה 45: | ||
בבתי כנסת ובישיבות חב"ד ברחבי העולם בנו ארונות קודש בדוגמת זה שב-[[770]] ומהם: | בבתי כנסת ובישיבות חב"ד ברחבי העולם בנו ארונות קודש בדוגמת זה שב-[[770]] ומהם: | ||
*ישיבת | *ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] | ||
*בית הכנסת תפארת אליעזר ב[[נחלת מנחם]] | *בית הכנסת תפארת אליעזר ב[[נחלת מנחם]] | ||
*בית הכנסת חב"ד ב[[ביתר עילית]] | *בית הכנסת חב"ד ב[[ביתר עילית]] | ||
*בית חב"ד רביבים, [[ראשון לציון]] | *בית חב"ד רביבים, [[ראשון לציון]] | ||
*בית חב"ד מנילה, [[פיליפינים]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== |
עריכות