ארון קודש: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 446 בתים ,  26 ביולי 2020
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
משחרב בית המקדש וכתחליף באו בתי הכנסת, בהם ה' משרה את שכינתו כ"מקדש מעט", הניחו את ספרי התורה בקדמת בית הכנסת בתיבה מיוחדת, והיא נקראת "ארון הקודש". בהמשך, בתקופות אחרות, בנו ארון עץ ל"ארון קודש" ובתקופות אחרות ב"היכל" שהוא כעין חדר קדמי או גומחא בקיר בה היו מניחים את ספרי התורה.
משחרב בית המקדש וכתחליף באו בתי הכנסת, בהם ה' משרה את שכינתו כ"מקדש מעט", הניחו את ספרי התורה בקדמת בית הכנסת בתיבה מיוחדת, והיא נקראת "ארון הקודש". בהמשך, בתקופות אחרות, בנו ארון עץ ל"ארון קודש" ובתקופות אחרות ב"היכל" שהוא כעין חדר קדמי או גומחא בקיר בה היו מניחים את ספרי התורה.


בארון הקודש נהגו לשים פרוכת המזכירה את ה[[פרוכת]] שהבדילה בין [[הקודש]] ל[[קודש הקדשים]]. על הפרוכת נהגו לרקום ציורים שונים כגון כתרים, לוחות הברית, אריות, פרחים וכן פסוקים שונים הקשורים לתפילה ולבית הכנסת.
בארון הקודש נהגו לשים פרוכת המזכירה את ה[[פרוכת]] שהבדילה בין [[הקודש]] ל[[קודש הקדשים]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/36/10/3/139.htm בלקוטי שיחות חלק ל"ג עמ' 139] הרבי מדייק בדעת הרמב"ם שעניין הפרוכת קשור הן להבדלה בין הקודש לקודש הקדשים, והן לשמש כמסך על הארון, ככתוב "וסכות על הארון את הפרוכת" וכן "וישם את פרוכת המסך ויסך על ארון העדות"}}. על הפרוכת נהגו לרקום ציורים שונים כגון כתרים, לוחות הברית, מנורה, אריות, פרחים וכן פסוקים שונים הקשורים לתפילה ולבית הכנסת.


בארון קודש מניחים בדרך כלל גם את ספרי ההפטרות, המגילות, ואת כתרי ספרי התורה.
בארון קודש מניחים בדרך כלל גם את ספרי ההפטרות, המגילות, ואת כתרי ספרי התורה.
11,694

עריכות

תפריט ניווט