11,682
עריכות
פתיחת הארון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
===בימים הנוראים=== | ===בימים הנוראים=== | ||
בימים הנוראים התפשט המנהג לפתוח את הארון בעת אמירת פיוטים שונים כדי להדגיש את חשיבותם, בעיקר בעת חזרת הש"ץ. | בימים הנוראים התפשט המנהג לפתוח את הארון בעת אמירת פיוטים שונים כדי להדגיש את חשיבותם, בעיקר בעת [[חזרת הש"ץ]]. | ||
על אף שמן הדין אין חיוב לעמוד בשעה שהארון פתוח, נוהגים שהציבור עומד לכבוד התורה ומלבד מי שחלש או חולה - אין ליחידים לשבת באותה שעה{{הערה|משנה ברורה סימן קמו בשער הציון סעיף קטן יח. פסקי תשובות סימן קלד סעיף קטן יב.}}. | על אף שמן הדין אין חיוב לעמוד בשעה שהארון פתוח, נוהגים שהציבור עומד לכבוד התורה ומלבד מי שחלש או חולה - אין ליחידים לשבת באותה שעה{{הערה|משנה ברורה סימן קמו בשער הציון סעיף קטן יח. פסקי תשובות סימן קלד סעיף קטן יב.}}. | ||
גם בעת אמירת 'כל נדרי' בפתיחת תפילות יום הכיפורים נוהגים לפתוח את הארון, ושם יש בפתיחתו ענין נוסף - שעל ידי הפתיחה נעשים שלוחי הציבור 'בית דין חשוב'{{הערה|המלך במסיבו חלק ב' עמוד רטז.}}. | גם בעת אמירת '[[כל נדרי]]' בפתיחת תפילות [[יום הכיפורים]] נוהגים לפתוח את הארון, ושם יש בפתיחתו ענין נוסף - שעל ידי הפתיחה נעשים שלוחי הציבור 'בית דין חשוב'{{הערה|המלך במסיבו חלק ב' עמוד רטז.}}. | ||
ב[[תפילת נעילה]] נשאר ארון הקודש פתוח במשך כל זמן התפילה. | |||
==נוסח התפילה בעת פתיחת הארון== | ==נוסח התפילה בעת פתיחת הארון== | ||
בשעה שפותחים את הארון נוהגים לומר את פסוקי "ויהי בנסוע הארון", אותם אמר משה בעת מסע ארון הברית במסעות בני ישראל במדבר. | בשעה שפותחים את הארון נוהגים לומר את פסוקי "ויהי בנסוע הארון", אותם אמר [[משה רבינו]] בעת מסע [[ארון הברית]] במסעות בני ישראל במדבר. | ||
לאחר אמירת פסוקים אלו, אומרים תפילה | לאחר אמירת פסוקים אלו, אומרים תפילה ב[[ארמית]] שמקורה ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|פרשת ויקהל חלק ב' דף רו עמוד א.}}, שם נאמר בשם רבי שמעון בר יוחאי שבעת פתיחת הארון להוציא ספר תורה לקרוא בו בציבור נפתחים שערי הרחמים בשמים, ומעוררים את האהבה למעלה, ולכן צריך לומר נוסח זה. | ||
בחגים ובימים הנוראים מוסיפים אמירת י"ג מידות הרחמים ותפילה מיוחדת נוספת. | בחגים ובימים הנוראים מוסיפים אמירת י"ג מידות הרחמים ותפילה מיוחדת נוספת. | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
===בעת החזרת הספר תורה=== | ===בעת החזרת הספר תורה=== | ||
בקהילות ספרד נהוג לומר בעת החזרת הספר תורה לארון את הפסוקים "ובנוחה יאמר", ובקהילות חב"ד נוהגים לומר את פסוקים "יהללו את שם ה' כי נשגב שמו לבדו הודו על ארץ ושמים וירם קרן לעמו תהילה לכל חסידיו לבני ישראל עם קרובו | בקהילות ספרד נהוג לומר בעת החזרת הספר תורה לארון את הפסוקים "ובנוחה יאמר", ובקהילות חב"ד נוהגים לומר את פסוקים "יהללו את שם ה' כי נשגב שמו לבדו הודו על ארץ ושמים וירם קרן לעמו תהילה לכל חסידיו לבני ישראל עם קרובו הללוי-ה". | ||
==סגולות== | ==סגולות== | ||
בספר 'מורה באצב"ע' של | בספר 'מורה באצב"ע' של ה[[חיד"א]] מובאת הסגולה שבחודש התשיעי להריון יש להשתדל לפתוח את ארון הקודש, והוסיף שיש למנהג זה סמך על דרך הסוד. | ||
על אף שבכמה מכתבים ואגרות קודש כותב הרבי לאנשים פרטיים סגולה זו, אך מזהיר לעשות זאת באופן שהדבר לא יבלוט{{הערה|אג"ק חלק ו' ע' כז, "במענה על הודעתו אשר זוגתו תחי' נכנסה בחודש התשיעי להריונה . . ישתדל (בלי בליטות בדבר) בפתיחת הארון בימי הקריאה בתורה עד אחר הלידה בשעה טובה ומוצלחת". וכן באג"ק חלק ז' עמ' קח "ומהנכון הי' שבלי בליטות ישתדל בפתיחת הארון בימי הקריאה בס"ת, עד לאחר הלידה בשעה טובה ומוצלחת".}}, כאשר הכינו לדפוס את 'קובץ מנהגי חב"ד בעניני הריון ולידה' והכניסו אותו להגהת הרבי, מחק הרבי מנהג זה{{הערה|עדות הרב אברהם ישעיה הולצברג בגליון התקשרות שסב עמוד 18.}}. בשל כך, הדעות חלוקות כאשר ישנם הטוענים שאין זה מנהג חב"ד והוראת הרבי ניתנה רק במקרים מסויימים יוצאי דופן כגון במקרה של סיבוך בהריון. | על אף שבכמה מכתבים ואגרות קודש כותב הרבי לאנשים פרטיים סגולה זו, אך מזהיר לעשות זאת באופן שהדבר לא יבלוט{{הערה|אג"ק חלק ו' ע' כז, "במענה על הודעתו אשר זוגתו תחי' נכנסה בחודש התשיעי להריונה . . ישתדל (בלי בליטות בדבר) בפתיחת הארון בימי הקריאה בתורה עד אחר הלידה בשעה טובה ומוצלחת". וכן באג"ק חלק ז' עמ' קח "ומהנכון הי' שבלי בליטות ישתדל בפתיחת הארון בימי הקריאה בס"ת, עד לאחר הלידה בשעה טובה ומוצלחת".}}, כאשר הכינו לדפוס את 'קובץ מנהגי חב"ד בעניני הריון ולידה' והכניסו אותו להגהת הרבי, מחק הרבי מנהג זה{{הערה|עדות הרב אברהם ישעיה הולצברג בגליון התקשרות שסב עמוד 18.}}. בשל כך, הדעות חלוקות כאשר ישנם הטוענים שאין זה מנהג חב"ד והוראת הרבי ניתנה רק במקרים מסויימים יוצאי דופן כגון במקרה של סיבוך בהריון{{מקור}}. | ||
===פתיחת הפרנסה=== | ===פתיחת הפרנסה=== | ||
בליל ראש השנה | בליל [[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]] קודם אמירת תפילת '[[עלינו לשבח]]' בסיום [[ערבית]], נוהגים לומר את מזמור ה[[תהילים]] 'לדוד מזמור' שעל פי תורת הסוד הוא מסוגל להמשכת הפרנסה{{הערה|כך מופיע גם בשם אדמו"ר הרש"ב, שמי שמכוון כראוי במזמור זה, מסוגל הוא להמשיך פרנסה לכל ימי השנה.}}. | ||
בקהילות רבות מזמור התהילים נאמר כאשר ארון הקודש פתוח, ואת פתיחת הארון לאמירת מזמור זה נוהגים למכור בדמים מרובים והיא מכונה בשם 'פתיחת הפרנסה'. | בקהילות רבות מזמור התהילים נאמר כאשר ארון הקודש פתוח, ואת פתיחת הארון לאמירת מזמור זה נוהגים למכור בדמים מרובים והיא מכונה בשם 'פתיחת הפרנסה'. | ||
בקהילות מרוקו מקובל שהקונה את הפתיחה אומר את המזמור בנעימה מיוחדת, והציבור חוזר אחריו. | בקהילות [[מרוקו]] מקובל שהקונה את הפתיחה אומר את המזמור בנעימה מיוחדת, והציבור חוזר אחריו. | ||
בקהילות חב"ד אין נוהגים לפתוח את הארון בעת אמירת מזמור זה. | בקהילות חב"ד אין נוהגים לפתוח את הארון בעת אמירת מזמור זה. | ||
==בחסידות חב"ד== | ==בחסידות חב"ד== | ||
בחסידות חב"ד ייחסו חשיבות רבה לפתיחת הארון, ונהגו לכבד בכיבוד זה את בני האדמו"ר{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק א' (המתורגם) עמוד 308. ספר המנהגים עמוד 14. ליובאוויטש וחייליה עמוד 27. ספר השיחות תרצ"ו-ש"ת עמוד 49.}}, וכך גם הורה אדמו"ר הזקן לבניו | בחסידות חב"ד ייחסו חשיבות רבה לפתיחת הארון, ונהגו לכבד בכיבוד זה את בני האדמו"ר{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק א' (המתורגם) עמוד 308. ספר המנהגים עמוד 14. ליובאוויטש וחייליה עמוד 27. ספר השיחות תרצ"ו-ש"ת עמוד 49.}}, וכך גם הורה [[אדמו"ר הזקן]] לבניו ו[[אדמו"ר הרש"ב]] לבנו להשתדל להתכבד ביום הקריאה בפתיחת הארון{{הערה|רשימות דברים חלק ג' עמוד פג.}}. | ||
[[הבעל שם טוב]] אמר ש"כשיהודי - אף הפשוט ביותר - אומר באמונה פשוטה ומתוך עומק הלב בשעת פתיחת הארון "בריך שמי’ דמארי’ עלמא בריך כתרך ואתרך יהא רעותך עם עמך ישראל לעלם", ממלא הקב"ה בקשתו כולה או מקצתה על כל פנים{{הערה|לקוטי דיבורים ב, עמ’ רכו.}}. | [[הבעל שם טוב]] אמר ש"כשיהודי - אף הפשוט ביותר - אומר באמונה פשוטה ומתוך עומק הלב בשעת פתיחת הארון "בריך שמי’ דמארי’ עלמא בריך כתרך ואתרך יהא רעותך עם עמך ישראל לעלם", ממלא הקב"ה בקשתו כולה או מקצתה על כל פנים{{הערה|לקוטי דיבורים ב, עמ’ רכו.}}. | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
*בשעה שארון הקודש פתוח, נוהג הרבי להפנות את פניו וסידורו לכיוון ארון הקודש{{הערה|מנהגי מלך עמוד 42.}}. | *בשעה שארון הקודש פתוח, נוהג הרבי להפנות את פניו וסידורו לכיוון ארון הקודש{{הערה|מנהגי מלך עמוד 42.}}. | ||
*לאחר אמירת 'ויהי בנסוע' ו'בריך שמיה', מי שפתח את הארון מוסר את ספר התורה לידי | *לאחר אמירת 'ויהי בנסוע' ו'בריך שמיה', מי שפתח את הארון מוסר את ספר התורה לידי ה[[שליח ציבור]], ולאחר מכן סוגר את הארון. | ||
*רק לאחר סגירת ארון הקודש אומר החזן 'שמע ישראל' (בשבת) ו'גדלו' (בימות החול){{הערה|גליון התקשרות גליון תק עמוד 16 הערה 8.}}. | *רק לאחר סגירת ארון הקודש אומר החזן 'שמע ישראל' (בשבת) ו'גדלו' (בימות החול){{הערה|גליון התקשרות גליון תק עמוד 16 הערה 8.}}. | ||
*אין קשר בין הכיבוד של פתיחת הארון בהוצאת ספר התורה, לפתיחת הארון בהחזרת הספר. כך גם נהג אדמו"ר הריי"צ עצמו{{הערה|ליובאוויטש וחייליה עמוד 27.}} כאשר כיבדו אותו בפתיחת הארון, שלא הכניס חזרה את הספר לארון הקודש בסיום הקריאה, וכך התבטא הרבי במפורש שגם כאשר יש איזה ענין להשתדל לפתוח את ארון הקודש, אין זה נוגע להחזרת ספר התורה לארון{{הערה|רשימות. חוברת ד' עמוד 16. חוברת ה' עמוד 30.}}. | *אין קשר בין הכיבוד של פתיחת הארון בהוצאת ספר התורה, לפתיחת הארון בהחזרת הספר. כך גם נהג [[אדמו"ר הריי"צ]] עצמו{{הערה|ליובאוויטש וחייליה עמוד 27.}} כאשר כיבדו אותו בפתיחת הארון, שלא הכניס חזרה את הספר לארון הקודש בסיום הקריאה, וכך התבטא [[הרבי]] במפורש שגם כאשר יש איזה ענין להשתדל לפתוח את ארון הקודש, אין זה נוגע להחזרת ספר התורה לארון{{הערה|רשימות. חוברת ד' עמוד 16. חוברת ה' עמוד 30.}}. | ||
==ראו גם== | |||
*[[ארון קודש]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תפילה]] | [[קטגוריה:תפילה]] | ||