7,240
עריכות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (בשנות בכ"פים החלו רבבות ללבוש סירטוק?~~~) |
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (ערך מוזר...) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרבי בסירטוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי לבוש בסירטוק]] | {{להשלים|סיבה=חסר מקורות..}}[[קובץ:הרבי בסירטוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי לבוש בסירטוק]] | ||
'''סירטוק''' (נקרא גם '''פראק''' או '''קפוטה'''{{הערה|בלשון חסידי חב"ד}}) הוא כינוי לבגד העליון שאותו נוהגים [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ללבוש ב[[שבת|שבתות]] וב[[מועד|מועדי ישראל]]. הסירטוק הוא חליפה ארוכה היורדת עד הברכיים, ולא כשאר החסידיות שלהם {{מונחון|קפוטה|ז'קט אותו נוהגים מרבית החסידיות ללבוש המגיע עד לתחתית הרגל}} המגיעה למטה יותר, וזאת בשל [[גזירת הלבוש]] שגזר הצאר ניקולאי. | '''סירטוק''' (נקרא גם '''פראק''' או '''קפוטה'''{{הערה|בלשון חסידי חב"ד}}) הוא כינוי לבגד העליון שאותו נוהגים [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ללבוש ב[[שבת|שבתות]] וב[[מועד|מועדי ישראל]]. הסירטוק הוא חליפה ארוכה היורדת עד הברכיים, ולא כשאר החסידיות שלהם {{מונחון|קפוטה|ז'קט אותו נוהגים מרבית החסידיות ללבוש המגיע עד לתחתית הרגל}} המגיעה למטה יותר, וזאת בשל [[גזירת הלבוש]] שגזר הצאר ניקולאי. | ||
==תולדות הסירטוק== | ==תולדות הסירטוק== | ||
בתחילה נהגו חסידי חב"ד להתלבש כשאר החסידויות, דבר שהתבטא בעיקר בכך שהיו נוהגים ללכת עם חליפה עליונה ארוכה (קפוטה) כמו של שאר החסידויות בכל ימות השבוע. | |||
בשנת [[תר"ד]] כשנגזרה [[גזירת הלבוש]] שאסרה על היהודים להמשיך ולהתלבש כפי שהיו נוהגים עד אז וצווו לקצר את מלבושיהם ולהתאימם ללבוש הרוסי. בעקבות כך נאלצו חסידי חב"ד להפרד מהקפוטה הארוכה ולהחליפה ב"פראק" רוסי, הנקרא ברוסית '''סירטוק''', באותם ימים ה'פראק' היה מלבושם של הסוחרים ובעלי הבתים המכבדים עצמם. וכך הגיע הסירטוק ל[[חב"ד]]. | |||
הסירטוק שהחסידים החלו ללבוש היה עשוי מבד עד שאמר [[הרבי]] ש"זיידענע זופיצעס" - שצריך לחזור וללבוש בגדי משי. דבריו שלאלו של הרבי נאמרו אחרי שחזר על מאמר | הסירטוק שהחסידים החלו ללבוש היה עשוי מבד עד שאמר [[הרבי]] ש"זיידענע זופיצעס" - שצריך לחזור וללבוש בגדי משי. דבריו שלאלו של הרבי נאמרו אחרי שחזר על מאמר{{מקור}} של [[אדמו"ר המהר"ש]] בו הוא מבאר את מעלתו של המשי. מאז החלו רבים מחסידי חב"ד ללבוש סירטוק משי בשבתות ובמועדים. | ||
==אצל רבותינו נשיאנו== | ==אצל רבותינו נשיאנו== | ||
שורה 31: | שורה 31: | ||
*'''[[ראש חודש]]''' מנהג חסידים הוא לשים סירטוק גם בראש חודש. | *'''[[ראש חודש]]''' מנהג חסידים הוא לשים סירטוק גם בראש חודש. | ||
*'''תאריכים חסידים''' בכל תאריך חסידי שהוא, לגודמה [[י"ט כסלו]], [[י"א בניסן]], [[ח"י אלול]] ועוד נוהגים חסידים להתלבש בסירטוק, בדומה ל[[חג|חגים]] וימים טובים. | *'''תאריכים חסידים''' בכל תאריך חסידי שהוא, לגודמה [[י"ט כסלו]], [[י"א בניסן]], [[ח"י אלול]] ועוד נוהגים חסידים להתלבש בסירטוק, בדומה ל[[חג|חגים]] וימים טובים. | ||
*'''[[יום הולדת]]''' כמו כן נוהגים הרבה מחסידי חב"ד ללבוש את הסירטוק גם בימי ההולדת שלהם. | *'''[[יום הולדת]]''' כמו כן נוהגים הרבה מחסידי חב"ד ללבוש את הסירטוק גם בימי ההולדת שלהם.{{מקור}} | ||
*'''[[חתונה]]''' ביום החתונה נוהגים החתן ואביו להתלבש בסירטוק. | *'''[[חתונה]]''' ביום החתונה נוהגים החתן ואביו להתלבש בסירטוק. | ||
*'''ימי דפגרא''' כמו כן יש הרבה חסידים שנוהגים לחבוש את הסירטוק במשך כל הימים, ולא רק בשבתות ובמועדים. וזאת בשל כך שאף [[הרבי שליט"א]] נוהג לחבוש את הסירטוק במשך כל ימי החול. | *'''ימי דפגרא''' כמו כן יש הרבה חסידים שנוהגים לחבוש את הסירטוק במשך כל הימים, ולא רק בשבתות ובמועדים. וזאת בשל כך שאף [[הרבי שליט"א]] נוהג לחבוש את הסירטוק במשך כל ימי החול. |