רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן): הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 17: שורה 17:


'''[[רבי]] שניאור זלמן ברוכוביץ' מליאדי - האדמו"ר הזקן'''{{הערת שוליים|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} (במקור ב[[אידיש]] '''דעֶר אַלטעֶר רבי'''. מכונה גם "דער ליטוואק" ,'''הרב'''{{הערת שוליים|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על אדמו"ר הזקן "הגאון הליטאי"}}  המגיד מליוזנה או '''בעל התניא והשולחן ערוך'''{{הערת שוליים|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}) ([[י"ח באלול]] [[ה'תק"ה]]  - [[כ"ד בטבת]] ה'[[תקע"ג]] , הוא מייסדה של שיטת [[חסידות חב"ד]] וה[[אדמו"ר]] הראשון בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. חיבר את [[ספר התניא]], ספר היסוד של חסידות חב"ד וכתב את ה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|"שולחן ערוך הרב"]].
'''[[רבי]] שניאור זלמן ברוכוביץ' מליאדי - האדמו"ר הזקן'''{{הערת שוליים|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} (במקור ב[[אידיש]] '''דעֶר אַלטעֶר רבי'''. מכונה גם "דער ליטוואק" ,'''הרב'''{{הערת שוליים|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על אדמו"ר הזקן "הגאון הליטאי"}}  המגיד מליוזנה או '''בעל התניא והשולחן ערוך'''{{הערת שוליים|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}) ([[י"ח באלול]] [[ה'תק"ה]]  - [[כ"ד בטבת]] ה'[[תקע"ג]] , הוא מייסדה של שיטת [[חסידות חב"ד]] וה[[אדמו"ר]] הראשון בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. חיבר את [[ספר התניא]], ספר היסוד של חסידות חב"ד וכתב את ה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|"שולחן ערוך הרב"]].
==יחוסו==
יחוס אדה"ז עדל למהר"ל מפראג:
לפי גירסת רבותינו נשיאינו:
ר' משה מפוזנן סב אדה"ז היה בן הגאון ר' יהודה ליב, שהיה בן הגאון ר' שמואל, שהיה בן הגאון ר' בצלאל, שהיה בנו של המהר"ל מפרג.
לפי גירסת אחרת:
הגאון ר' משה מפוזנן היה בן הגאון ר' יודל, (בעל 'קול יהודה' על השולחן ערוך, אורח חיים) אב-בית-דין קהילת קאוולי, שהוא היה בן הגאון ר' משה, שהיה בן הגאון ר' צבי הירש, שהיה הבן של הגאון ר' יוסף יאסקי אב-בית-דין קהילת לובלין, וחתנו של המהרל מפראג זצוקל.


==קורות חייו==
==קורות חייו==
שורה 158: שורה 152:
*בתו [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]] - נישאה לרב [[אברהם (חתן אדמו"ר הזקן)|אברהם שיינעס]].
*בתו [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]] - נישאה לרב [[אברהם (חתן אדמו"ר הזקן)|אברהם שיינעס]].
*בתו [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]] - נישאה לרב [[שלום שכנא (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]]
*בתו [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]] - נישאה לרב [[שלום שכנא (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]]
===יחוסו===
ייחוס אדה"ז מגיע ל[[מהר"ל מפראג]].
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ספר הזכרונות ו[[היום יום]] בתחילת [[שלשלת היחס]]}} שאדמו"ר הזקן היה בנו של רבי [[ישראל ברוך פוזנר]], בנו של רבי [[שניאור זלמן פוזנר]], בנו של רבי [[משה מפוזנא]], בנו של רבי יהודה לייב, בנו של רבי שמואל חריף, בנו של רבי בצלאל חריף, בנו יחידו של המהר"ל מפראג.
לפי הספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פרק א'}} רבי [[משה מפוזנא]] (סב אביו של אדמו"ר הזקן) היה בנו של רבי יהודה מקוואלי{{הערה|בעל "קול יהודה" על [[שולחן ערוך אורח חיים]]}}, בנו של רבי משה, בנו של רבי צבי הירש, חתנו של המהר"ל מפראג. אך חוקרים אחרים הראו שספק אם ניתן לבנות על ייחוס למהר"ל דרך הרב יהודה מקוואלי{{הערה|1=לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא, ראה הערת הרב שלמה אנגלארד ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13611&pgnum=128 ספר אור ישראל, ל"ג, עמ' קכ"ח והלאה]; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&pgnum=102 שם, ל"ד, עמ' צ"ט והלאה].}}.


== תמונתו ==
== תמונתו ==