משתמש:שמואל חיים/ארבע פרשיות: הבדלים בין גרסאות בדף

בשבתות הללו אין אומרים "אב הרחמים" ולא מזכירים נשמות קודם תפילת מוסף, אך אומרים "צדקתך" במנחה (אלא אם כן זה שבת ערב ראש חודש או שבת ראש חודש שאין אומרים "צדקתך"). במנהג התפילה של נוסח אשכנז ישנם פיוטים רבים מיוחדים לשבתות אלו{{הערה|1=https://beta.hebrewbooks.org/3398}}}}

על פי חוקרים ומקורות קדומים שונים, מנהג ארץ ישראל היה לקרוא את ארבע הפרשיות כתחליף לקריאה הרגילה (מהמחזור התלת-שנתי), בעוד מנהג בבל (המקובל כיום) היה להוסיף את קריאת ארבע פרשיות לקריאת פרשת השבוע{{הערה|3=http://www.daat.co.il/daat/kitveyet/shana/sarshalom-2.pdf}}}}

*חיובה - יש מן הראשונים ורוב האחרונים פוסקים ששמיעת פרשת זכור היא מצווה מהתורה, מצוות זכירת מעשי עמלק. ברם, ישנן דעות, שאכן הקריאה של פרשת זכור היא מדרבנן, כמו כל ארבע הפרשיות{{הערה|4=רמב"ם ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק יג, הלכות כ-כג}}}} אולם אין חיוב מיוחד לשמיעתה. בשל חשיבותה של קריאה זו לפי רוב הדעות כמצווה מהתורה, מקפידים על קריאת פרשה זו יותר מהרגיל (קריאה מספר תורה שכשרותו טובה, דקדוק בניקוד ובטעמי המקרא, הקפדה על הברת הקורא בתורה{{הערה|5=ישנו ספק האם לקרוא בסגול או בצירה את האות זי"ן שבמילה "זכר". ההבדל בין השתיים שייך בהברה אשכנזית בלבד, שצירה ישמע כסגול בתוספת יו"ד. ראו חדרי חרדים: בעניין ניקוד המילה "זכר".}}}}, הכרזה על הצורך בכוונה לפני הקריאה). ישנם דעות שגם נשים חיבות בשמיעת הפרשה מן התורה דרוש מקור.

*חיובה - יש מן הראשונים האומרים שאף קריאת פרשת פרה היא מן התורה {{הערה|6=תוספות ר"י החסיד לברכות יג א.; תוספות הרא"ש שם; ריטב"א מגילה יז ב.}}}}. אך מנגד יש החולקים בטענה שאין שום רמז בתורה על כך{{הערה|7=מגן אברהם תרפה; פרי חדש קמו; ביאור הגר"א תרפה. תשובת המצדדים ראו ב[[פורום אוצר החכמה]].}}}}.