11,343
עריכות
(←מדוע כבודו מחק?: פסקה חדשה) |
|||
שורה 209: | שורה 209: | ||
לכל הטבע שפגענו בו כל השנים האלה: תודה על הנופים, תודה על המשפחה, תודה על האוכל. תודה על האהבה. רק בריאות למי ששומר על הטבע ומפיץ את הדרך שלה לכל מי שרוצה לשמוע. | לכל הטבע שפגענו בו כל השנים האלה: תודה על הנופים, תודה על המשפחה, תודה על האוכל. תודה על האהבה. רק בריאות למי ששומר על הטבע ומפיץ את הדרך שלה לכל מי שרוצה לשמוע. | ||
:כששפרה הייתה זכה, לא היו יותר משני ציפורים במרחב המרוקאי כולו. האלפחורס עוד היה מלא בריבת תאנים ומי שהיה עשוי לגלוש במעלה הכיכר, היה מוצא את עצמו ללא כל זכר לערפל שבקע מתעודת הסיום. | |||
שופטי הצי, ידועים היו במבע פניהם התכלכל. גם לפילה עצמה היו לא מעט מגנומטרים שרכשה בחממות של דבלין. | |||
מדעי מצב הרוח יללו בחוצות כנקניקי דבר. רבים ביד הלשון, נתמכים על ידי ממשל פרו כורסאות נודדות. | |||
לפתע זה קרה. יהונדב החל לשתות את עצי הפיקוס. נזכור ולא נאכל, זו הייתה הסיסמה. שמורה בקובץ כלונסאות זועפים. | |||
"אם תתנו לי כוס חרבות ואהיה שוקד על דג", זעק יהונדב ונדם. | |||
"ג'ימייל כבר עולה" - אמר מי שאמר. והיה העולם. | |||
לא כל מי שיכול לרצות אקדח, יכול לשחות בדנובה. זו אקסיומה חצוית חיים, עוד לא נולדה הצפרדע שלא בלעה זאת. מכות מתחת לפנס עלולות להיות רגישות לחלבון. | |||
ההורים שלהם ידעו היטב שבשביל לחכות עד בוש יש להתאזר בכבישי מבצר רבים מספור. אך כל זה לא הועיל כאשר אוניברסיטת הבייגלך איבדה את היו אס בי. | |||
"אפשר להבין למה הקול של?" הכריז האגמון. | |||
"לא בוכים על חלב של נחש..." התעקלו בהבהוב. | |||
"העולבים ואינם יורדים, שומעים שעונם ובאים אל הכמעט". ציטט את עגלת הרוכל. | |||
"ובל נשכח, בקבוקי השאול יבשילו בטרם עלות הכורת". אמר בנימה מבשרת לחות. | |||
"הו, בהחלט". | |||
כשבעיר נודעו תוצאות האקורד, כבר לא היה מי שישב. אפר חשבונית אדומה חרך את מחלקת הגביה. | |||
נזכור ולא נאכל. | |||
--נכתב בשעה 12:39 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[א' באב]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]] |