11,349
עריכות
המושבות היהודיות בפלך חרסון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
לאחר נצחון מלחמת נפליון<ref>בכל זה ראה בארוכה בספרו של ר' [[יהושע מונדשיין]] [[המסע האחרון]].</ref>, הצר ברוסיה רצה להעניק למשפחת אדמו"ר הזקן מתנה הכרה בכך שאדמו"ר הזקן היה בצידו בעת המלחמה. | לאחר נצחון מלחמת נפליון<ref>בכל זה ראה בארוכה בספרו של ר' [[יהושע מונדשיין]] [[המסע האחרון]].</ref>, הצר ברוסיה רצה להעניק למשפחת אדמו"ר הזקן מתנה הכרה בכך שאדמו"ר הזקן היה בצידו בעת המלחמה. | ||
אדמו"ר האמצעי ביקש בשביל כך שיאשר ליהודים להקים מושבים חקלאים | אדמו"ר האמצעי ביקש בשביל כך שיאשר ליהודים להקים מושבים חקלאים בפלך חרסון. | ||
הבקשה התקבלה. והצאר שלח אישור להתיישבות. | הבקשה התקבלה. והצאר שלח אישור להתיישבות. | ||
אדמו"ר האמצעי ביקש מיהודים ומחסידים להעתיק למושבות והבטיח | אדמו"ר האמצעי ביקש מיהודים ומחסידים להעתיק למושבות והבטיח שיבוא לבקרם | ||
בשנת ? הגיע אדמו"ר האמצעי לבקרם, ולאחר מכן שלח את ר' הלל מפריטש שיבקרם במקומו. | בשנת ? הגיע אדמו"ר האמצעי לבקרם, ולאחר מכן שלח את ר' הלל מפריטש שיבקרם במקומו. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
מהערים היהודיות שהיו מרכז יהודי ועזרו ליהודים לקיים חיי תורה ומצוות היא העיר [[ניקולייב]] עיר הולדתו של הרבי. | מהערים היהודיות שהיו מרכז יהודי ועזרו ליהודים לקיים חיי תורה ומצוות היא העיר [[ניקולייב]] עיר הולדתו של הרבי. | ||
באחד ממסעותו | באחד ממסעותו בפלך חרסון נפטר ר' הלל ב י"א מנחם אב. | ||
[[קובץ:9471119099484640360yes1130.jpg|ממוזער|בסביבות תר"פ : חקלאים יהודים מציגים את התוצרת החקלאית של שדה מנוחה הקטנה(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות, באדיבות ארכיון משפחת בית אור)]] | [[קובץ:9471119099484640360yes1130.jpg|ממוזער|בסביבות תר"פ : חקלאים יהודים מציגים את התוצרת החקלאית של שדה מנוחה הקטנה(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות, באדיבות ארכיון משפחת בית אור)]] | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
"...נאמר על המושבות הללו שנבדלו מסביבתן בכך שמעולם לא נראה בהן איכר שיכור - למעט בשמחת תורה - או איכר שמפליא את מכותיו באשתו. אין ספק שהיו להן עוד כמה מאפיינים ייחודיים. תושביהן שבתו בשבתות ובחגים מכל מלאכה והקפידו לקיים חלק ניכר מתרי"ג המצוות גם כאשר העבודה בשדות כבדה עליהם. "בהתקרב הימים הנוראים", כתב, למשל, מרדכי שמחוני כעבור עשרות שנים, "היה אבא מתחיל לזמזם את התפילות. מכין את הכלים לחריש. את שקי הזריעה. בודק את העגלה אם יש בה כל האבזרים הדרושים, וחוזר על התפילות. ... בערב יום הכיפורים היו יוצאים לבית הקברות לפקוד את קברי היקרים ולאחר מכן מתכנסים לתפילת יממה שלמה בבית הכנסת. בחג הסוכות היו מקימים סוכה ליד כל בית. ... עונת הזריעה באביב קצרה היתה והמאמץ הכרוך בה גדול כי השדות מרוחקים ורבה החרדה מפני הגשמים העשויים לרדת כל שעה ולהפריע את העבודה. כדי לא לבזבז זמן לנסיעות הלוך ושוב היו נשארים כל השבוע בשדה. מקימים חניון וישנים בבגדים בעגלה מחופה. לשדה היינו יוצאים עם הנץ השחר. כשהגיעה שעת התפילה היה אבא מתעטף בטליתו, מניח תפילין ולוחש תפילותיו תוך כדי נסיעה בעגלה. ... תוך כדי חרישה היה אבא מתפלל בקול רם את תפילת המנחה. רק ב'שמונה עשרה' היה אומר להפסיק ולעמוד על המקום לרגע קל". | "...נאמר על המושבות הללו שנבדלו מסביבתן בכך שמעולם לא נראה בהן איכר שיכור - למעט בשמחת תורה - או איכר שמפליא את מכותיו באשתו. אין ספק שהיו להן עוד כמה מאפיינים ייחודיים. תושביהן שבתו בשבתות ובחגים מכל מלאכה והקפידו לקיים חלק ניכר מתרי"ג המצוות גם כאשר העבודה בשדות כבדה עליהם. "בהתקרב הימים הנוראים", כתב, למשל, מרדכי שמחוני כעבור עשרות שנים, "היה אבא מתחיל לזמזם את התפילות. מכין את הכלים לחריש. את שקי הזריעה. בודק את העגלה אם יש בה כל האבזרים הדרושים, וחוזר על התפילות. ... בערב יום הכיפורים היו יוצאים לבית הקברות לפקוד את קברי היקרים ולאחר מכן מתכנסים לתפילת יממה שלמה בבית הכנסת. בחג הסוכות היו מקימים סוכה ליד כל בית. ... עונת הזריעה באביב קצרה היתה והמאמץ הכרוך בה גדול כי השדות מרוחקים ורבה החרדה מפני הגשמים העשויים לרדת כל שעה ולהפריע את העבודה. כדי לא לבזבז זמן לנסיעות הלוך ושוב היו נשארים כל השבוע בשדה. מקימים חניון וישנים בבגדים בעגלה מחופה. לשדה היינו יוצאים עם הנץ השחר. כשהגיעה שעת התפילה היה אבא מתעטף בטליתו, מניח תפילין ולוחש תפילותיו תוך כדי נסיעה בעגלה. ... תוך כדי חרישה היה אבא מתפלל בקול רם את תפילת המנחה. רק ב'שמונה עשרה' היה אומר להפסיק ולעמוד על המקום לרגע קל". | ||
==השואה | ==השואה בפלך חרסון== | ||
סיפורה של ההתיישבות היהודית החקלאית בדרום אוקראינה הסתיים בצורה טראגית. | סיפורה של ההתיישבות היהודית החקלאית בדרום אוקראינה הסתיים בצורה טראגית. | ||