אמירת לחיים: הבדלים בין גרסאות בדף

אמירת לחיים (עריכה)

גרסה מ־14:17, 20 ביולי 2020

נוספו 1,572 בתים , 20 ביולי 2020

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

טאפרו דא פלאחו

724

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{לעריכה}}
 [[תמונה:משקה.jpg|left|thumb|250px|מציוריו של [[זלמן קליינמן]] - [[חסיד]] לאחר אמירת 'לחיים']]
 [[קובץ:הרבי מחלק משקה ברחוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק 'משקה' רגע לפני שנכנס למכונית ברחוב [[איסטרן פארקווי]], ב[[חג הפורים]] [[תשכ"ו]]]]
@@ שורה 6: / שורה 7: @@
 ==המטרה באמירת לחיים==
+כאשר ביקר [[הרבי הריי"צ]] אצל הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] בעת [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|מסעו בארץ]], שאל הרב זוננפלד את הרבי הריי"צ מדוע נוהגים החסידים לומר לחיים בהתוועדות. מהרבי הריי"צ ענה על כך במשל לבן יחיד של מלך שנשלח לכפר מרוחק על מנת שיתערה עם התושבים ויקרבם אל המלך, אונם לפועל שכח בן המלך את מטרת שליחותו למקום. יום אחד הגיע לכפר שליח מעיר המלוכה, ומסר לבן מלך מכתב בו כתב איליו אביו כי תכף הוא ישיב אותו אל הארמון. בן המלך התמלא שמחה על כך שבקרוב הוא ישוב אל הארמון ורצה לפצוח בריקוד, אך חשש שיחשבו כי הוא השתגע, ולכן הוא הזמין את כל בני הכפר לשתות על חשבונו, עד שכולם יחד פצחו בריקוד. משל זה מתאר את ירידת הנשמה לגוף, ואת זאת שהמשקה נועד להרדים את [[הנפש הבהמית]] ולהביא את [[הנפש האלוקית]] לידי גילוי{{מקור}}{{הערה|מקורו של משל זה הוא בתורת הבעל שם טוב בנוגע למצוות עונג שבת. וראה גם שיחת פורים תשי"ג: "אצל חסידים הסדר הוא שאומרים "לחיים" כדי להרדים את הגוף ונפש הבהמית, ולעורר ולגלות את הנפש האלקית"}}.
 ==נוסח אמירת ה'לחיים'==
@@ שורה 35: / שורה 37: @@
 באחת הפעמים הרבי אף התבטא בחריפות רבה נגד השותים יתר על המידה. הרבי אמר כי אין הם [[שלוחים|שלוחיו]], ומבקש מהם שלא לצאת לענינים שבשליחותו. הדברים נאמרו כלפי ההולכים [[תהלוכה|בתהלוכות]] ב[[שמחת תורה]] וב[[שבועות]], יציאה בשליחות ה[[מל"ח]] ועוד. הרבי התבטא 'וואס שלעפסטו מיר אריין' [= מדוע סוחב אותי אתה לשם]?"
-==ההבדל בין דורנו לדורות הקדומים==
 הרבי כותב אל ה[[משפיע]] ר' [[פרץ מוצקין]] את ההבדל בין הדורות הקודמים לדורותינו בעניין 'משקה', ומציין שם שתי נקודות:

אמירת לחיים: הבדלים בין גרסאות בדף

אמירת לחיים (עריכה)

גרסה מ־14:17, 20 ביולי 2020

תפריט ניווט