2,913
עריכות
פאולו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←אצל רבותינו נשיאינו
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
==אצל רבותינו נשיאינו== | ==אצל רבותינו נשיאינו== | ||
===בתקופת ה[[אדמו"ר הרש"ב]]=== | ===בתקופת ה[[אדמו"ר הרש"ב]]=== | ||
ראשית התיישבות [[ליובאוויטש]] בפאולו ובברזיל היתה בשנת [[תר"ע]], כאשר שלח [[הרבי הרש"ב]] את הרב [[שמואל נוביקוב]] לעיר פאולו (במסגרת ההשתדלות שעשה לסדור מקומות התיישבות עבור יהודים), הרב שמואל שימש שם כ[[שוחט ובודק]] ו[[מוהל]], כ[[עסקן]] ציבורי שיסד את [[בית הכנסת]] כנסת ישראל, מלמד [[תינוקות של בית רבן]] גם בישובים מרוחקים, וכן התרים את הקהל לעזרה של [[יהודים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. | '''[[תר"ע]]'''ראשית התיישבות [[ליובאוויטש]] בפאולו ובברזיל היתה בשנת [[תר"ע]], כאשר שלח [[הרבי הרש"ב]] את הרב [[שמואל נוביקוב]] לעיר פאולו (במסגרת ההשתדלות שעשה לסדור מקומות התיישבות עבור יהודים), הרב שמואל שימש שם כ[[שוחט ובודק]] ו[[מוהל]], כ[[עסקן]] ציבורי שיסד את [[בית הכנסת]] כנסת ישראל, מלמד [[תינוקות של בית רבן]] גם בישובים מרוחקים, וכן התרים את הקהל לעזרה של [[יהודים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. | ||
===בתקופת ה[[הרבי הריי"ץ|אדמ"ור הריי"צ]]=== | ===בתקופת ה[[הרבי הריי"ץ|אדמ"ור הריי"צ]]=== | ||
'''[[תר"צ]]''', [[הרבי הריי"ץ]] כתב מכתב לרב [[אליהו חיים אלטהויז]] וממנו משמע שרצה לנסוע לביקור ב[[ברזיל]] וזה לשונו הק': "אודות הנסיעה לברזיליאן כבד לי עוד להגיד בזה דבר, עד יתברר איזה ענין התלוי עוד בהשערה ואין אני אומר בזה שום הבטחה, כי אם חפצי ומגמתי אשר יעזור השי"ת כי יבוא מהכח אל הפועל הטוב בגשמיות וברוחניות". על רעיון ביקור זה לא ידועים פרטים נוספים. | |||
'''[[תרצ"ג]]''', התיישב [[חסיד]] נוסף בעיר פאולו בשם [[פנחס שלייף]], הוא עמד בקשר מכתבים רצוף עם [[הרבי הריי"ץ]] אליו דווח על יהדות [[ברזיל]]. | |||
בהשתדלותו של הרב [[פנחס שלייף]] הוקם בפאולו בית ספר חרדי בשם "תלמוד תורה", הוא פנה תחילה אל הרב [[משה זלמן לוין]] מרבני העיר שהגיב בפליאה: להקים בפאולו בית ספר חרדי? אך ר' פנחס לא ותר ולבסוף הקים את התלמוד תורה. | בהשתדלותו של הרב [[פנחס שלייף]] הוקם בפאולו בית ספר חרדי בשם "תלמוד תורה", הוא פנה תחילה אל הרב [[משה זלמן לוין]] מרבני העיר שהגיב בפליאה: להקים בפאולו בית ספר חרדי? אך ר' פנחס לא ותר ולבסוף הקים את התלמוד תורה. | ||
'''[[תרצ"ד]]''' התיישבה משפחת זאיאנץ ב[[ברזיל]]. כשראשון הגיע הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] שלאחר לימודי ה[[שחיטה]] שלו עם חותנו, עלה השלטון הנאצי ימ"ש. וכדי לקבל תעודת [[שוחט]] בפוילן היה עליו לשלם סכות כסף גדול, וכשבא לשאול את [[הרבי הריי"צ]] מה עליו לעשות הורה לו הרבי: סע לברזיל והיה שם שוחט! הרב שמחה יצחק קבל את הדברים בפשטות, ונסע לברזיל, כשבשלב ראשון נסע רק הוא והשאיר את זוגתו ושני בניו ב[[פולין]]. | |||
בתחלה התיישב הרב שמחה יצחק בעיר ריו דה ז'נירו, כחודש אחר בואו הגיע לריו הרב [[משה זלמן לוין]] והאיץ ברב שמחה יצחק לעבור לפאולו באמרו: מה יש לך לעשות בריו? זהו מקום מסואב בא איתי לפאולו! ואכן הרב שמחה יצחק עבר לפאולו ושמש שם כ[[שוחט ובודק]] וכן מסר שיעורים ב[[שולחן ערוך אדה"ז]], גמרא עם תוספות, שיעורים בדא"ח, ולימים, אף ב[[ליקוטי שיחות]]. | בתחלה התיישב הרב שמחה יצחק בעיר ריו דה ז'נירו, כחודש אחר בואו הגיע לריו הרב [[משה זלמן לוין]] והאיץ ברב שמחה יצחק לעבור לפאולו באמרו: מה יש לך לעשות בריו? זהו מקום מסואב בא איתי לפאולו! ואכן הרב שמחה יצחק עבר לפאולו ושמש שם כ[[שוחט ובודק]] וכן מסר שיעורים ב[[שולחן ערוך אדה"ז]], גמרא עם תוספות, שיעורים בדא"ח, ולימים, אף ב[[ליקוטי שיחות]]. | ||
תנופה משמעותית בהתיישבות [[חב"ד]] ב[[ברזיל]] היתה בשנת [[תש"ז]], כאשר התחיל ה[[שד"ר]] הרב [[יוסף וויינברג]] להגיע לפאולו לצורך גיוס כספים ועם זאת להפיח את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי המקום "לזרוע רוחניות ולקצור גשמיות". | '''[[תש"ז]]''' תנופה משמעותית בהתיישבות [[חב"ד]] ב[[ברזיל]] היתה בשנת [[תש"ז]], כאשר התחיל ה[[שד"ר]] הרב [[יוסף וויינברג]] להגיע לפאולו לצורך גיוס כספים ועם זאת להפיח את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי המקום "לזרוע רוחניות ולקצור גשמיות". | ||
העבודה העיקרית שעשה הרב [[יוסף וינברג|ווינברג]] ב[[ברזיל]] היתה לשכנע הורים לשלוח את בניהם ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ארצות הברית]] ובכך להפכם ל[[חסידים]] מקושרים בין התלמידים ששלח לישיבה: [[יעקב בעגון]], [[צבי אריה בעגון]], מאיר זאיאנץ, [[מרדכי זאיאנץ]], שמאוחר יותר נעשו הם בעצמם [[שלוחי הרבי|שלוחים מסורים]] לעיר פאולו. | העבודה העיקרית שעשה הרב [[יוסף וינברג|ווינברג]] ב[[ברזיל]] היתה לשכנע הורים לשלוח את בניהם ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ארצות הברית]] ובכך להפכם ל[[חסידים]] מקושרים בין התלמידים ששלח לישיבה: [[יעקב בעגון]], [[צבי אריה בעגון]], מאיר זאיאנץ, [[מרדכי זאיאנץ]], שמאוחר יותר נעשו הם בעצמם [[שלוחי הרבי|שלוחים מסורים]] לעיר פאולו. | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
הרב [[יוסף וינברג|וינברג]] אף ניסה בהוראת [[הרבי הריי"צ]] לפתוח ישיבת [[תומכי תמימים]] בפאולו. | הרב [[יוסף וינברג|וינברג]] אף ניסה בהוראת [[הרבי הריי"צ]] לפתוח ישיבת [[תומכי תמימים]] בפאולו. | ||
גם בשנת [[תש"י]] בתקופה האחרונה של חיי חיותו של [[הרבי הריי"צ]] בעלמא דין, המשיך לדאוג ליהודי [[ברזיל]] כשהורה לרב [[משה יצחק העכט]] לנסוע לשליחות ל[[ברזיל]], לקראת שליחות זו (שהתאפשרה לבסוף רק לאחר הסתלקות) השאיל [[הרבי]] לרב [[משה יצחק העכט| העכט]] פיסה ממטפחתו של [[הרבי הריי"צ]] להצלחת שליחותם. | '''[[תש"י]]''' גם בשנת [[תש"י]] בתקופה האחרונה של חיי חיותו של [[הרבי הריי"צ]] בעלמא דין, המשיך לדאוג ליהודי [[ברזיל]] כשהורה לרב [[משה יצחק העכט]] לנסוע לשליחות ל[[ברזיל]], לקראת שליחות זו (שהתאפשרה לבסוף רק לאחר הסתלקות) השאיל [[הרבי]] לרב [[משה יצחק העכט| העכט]] פיסה ממטפחתו של [[הרבי הריי"צ]] להצלחת שליחותם. | ||
אחת מהערים הראשונות ש[[הרבי]] שלח אליהם שלוחי קבע היתה פאולו, כאשר כבר בשנת [[תשי"א]] שלח לשם את הרב [[צבי הירש חיטריק]], אשר מיד החל לפעול רבות בעיר. | ===אצל הרבי=== | ||
'''[[תשי"א]]''' אחת מהערים הראשונות ש[[הרבי]] שלח אליהם שלוחי קבע היתה פאולו, כאשר כבר בשנת [[תשי"א]] שלח לשם את הרב [[צבי הירש חיטריק]], אשר מיד החל לפעול רבות בעיר. | |||
הוא פעל רבות ב[[חינוך]] היהודי הכשר בעיר כשהוא התמנה לעמוד בראש "תלמוד תורה בית חינוך", ונאלץ להלחם שם במתנגדים רבים מראשי הקהילה ובית הספר אשר נטו יותר למודרניזציה וניסו כל הזמן להפריע לרב חיטריק בעבודת הקדש שלו. | הוא פעל רבות ב[[חינוך]] היהודי הכשר בעיר כשהוא התמנה לעמוד בראש "תלמוד תורה בית חינוך", ונאלץ להלחם שם במתנגדים רבים מראשי הקהילה ובית הספר אשר נטו יותר למודרניזציה וניסו כל הזמן להפריע לרב חיטריק בעבודת הקדש שלו. | ||
| שורה 61: | שורה 62: | ||
הרב חיטריק גם פתח מחנה קיץ דתי ב[[ברזיל]] בשם "מחנה ישיבה" שקצר הצלחות רבות. | הרב חיטריק גם פתח מחנה קיץ דתי ב[[ברזיל]] בשם "מחנה ישיבה" שקצר הצלחות רבות. | ||
'''[[תשי"ג]]''' בעקבות ההתנגדויות החוזרות ונשנות שהפריעו לרב [[צבי הירש חיטריק|חיטריק]] בעבודתו, החליט לעבור לפעול בעיר ריו דה ז'נירו שם הקהילה היהודית היתה פעילה יותר וכן חשב שתהיה פחות התנגדות לעבודתו, בהגיעו לשם התמנה להיות מנהל בית הספר תלמוד תורה, כמו שעשה הרב חיטריק בפאולו כך בריו, פתח מטבח שיספק אוכל [[כשר]] לתלמידים, הגדיל את שעות לימודי הקדש, ו"ייבא" מחנכים טובים ממדינות אחרות. | |||
'''[[תשט"ו]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] לפאולו הרב [[מרדכי זאיאנץ]] שייסד שם סניף של [[אגודת חסידי חב"ד]] שהפיח מחדש את רוח ה[[חסידות]] בקרב יהודי העיר. | |||
'''[[תשי"ז]]''' נשלח על ידי [[הרבי]] עוד שליח ל[[ברזיל]] הרב [[יעקב בעגון]] שבא לעזור לרב חיטריק בעבודת החינוך. | |||
'''[[תשח"י]]''' למרות שההצלחה בפעולותיו של חיטריק היתה לכאורה גדולה, גם שם היו כמה ראשי קהילה שלא ראו בעין יפה את עבודתו זו, והתחילו להצר את צעדיו בפתיחת בית ספר מתחרה בשם "בר אילן", עקב התפתחויות אלו רצה הרב חיטריק לעזוב את [[ברזיל]], כשכתב על כך לרבי הורה לו [[הרבי]] לפתוח מוסד עצמאי של [[ליובאוויטש]], הרב חיטריק אכן ייסד חיידר ליובאוויטש בריו בו עמד כמנהל הרב [[יעקב בעגון]] שזכה להצלחה רבה. | |||
בשנה זו עבר גם הרב ירחמיאל בלומנפעלד לריו, שם סייע רבות לפעילות חב"ד ואף בנה שם [[מקווה נשים]] מהודר. | |||
==שלוחים ובתי חב"ד בעיר== | ==שלוחים ובתי חב"ד בעיר== | ||