724
עריכות
הבחירות לכנסת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
טאפרו דא פלאחו (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[קובץ:בחירות כפח.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של [[כפר חב"ד]], מקיים את הוראת הרבי להצביע בבחירות]] | [[קובץ:בחירות כפח.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של [[כפר חב"ד]], מקיים את הוראת הרבי להצביע בבחירות]] | ||
'''בחירות לכנסת''' היא דרך בחירת חברי הכנסת מכל מפלגה והסיעות שישמשו בכנסת [[מדינת ישראל]], שמושפעות ישירות מבחירתם של תושבי המדינה. הבחירות נערכות בשיטת בחירות יחסית למספרם של הבוחרים, ומספר המושבים שמקבלת כל רשימה בכנסת הוא יחסי למספר המצביעים בעבורה (בתנאי שתעבור את אחוז החסימה). לרוב הבוחרים מצביעים עבור רשימה ולא עבור אדם מסוים ברשימה, ואילו הבחירות לחברים שיכהנו במפלגה בפועל נבחר בחלק מהמפלגות בתהליך בחירה ישירה על ידי חברי המפלגה, בעוד והמפלגות החרדיות המועמדים נקבעים על ידי מנהיגיהן הרוחניים. | '''בחירות לכנסת''' היא דרך בחירת חברי הכנסת מכל מפלגה והסיעות שישמשו בכנסת [[מדינת ישראל]], שמושפעות ישירות מבחירתם של תושבי המדינה. הבחירות נערכות בשיטת בחירות יחסית למספרם של הבוחרים, ומספר המושבים שמקבלת כל רשימה בכנסת הוא יחסי למספר המצביעים בעבורה (בתנאי שתעבור את אחוז החסימה). לרוב הבוחרים מצביעים עבור רשימה ולא עבור אדם מסוים ברשימה, ואילו הבחירות לחברים שיכהנו במפלגה בפועל נבחר בחלק מהמפלגות בתהליך בחירה ישירה על ידי חברי המפלגה, בעוד והמפלגות החרדיות המועמדים נקבעים על ידי מנהיגיהן הרוחניים. | ||
==ההכרעה ההלכתית בענין היתר ההליכה לבחירות== | ==ההכרעה ההלכתית בענין היתר ההליכה לבחירות== | ||
| שורה 21: | שורה 22: | ||
==דעת הרבי בענין המפלגה בה יש לבחור== | ==דעת הרבי בענין המפלגה בה יש לבחור== | ||
[[ | הבחירות לכנסת הראשונה אחר הקמת [[מדינת ישראל]] התקיימו ב[[כ"ד בטבת]] [[תש"ט]]. לקראת בחירות אלו, התייחס [[הרבי הריי"צ]] לראשונה לנושא הבחירות, ובמענה לשאלת תלמיד על ההשתתפות בבחירות, ענה: {{ציטוטון|בודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה ... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה}}{{הערה|1=אגרת מ[[ה' בכסלו]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=59 חלק י', עמ' לב].}}. | ||
[[הרבי]] במשך השנים לא הורה ספציפית באיזו מפגה לבחור (למעט [[בחירות תשמ"ט]] כדלהלן), אך הורה לבחור במפלגה החרדית ביותר{{הערה|"על של עתה באתי להדגיש (כיון שנראה לדאבוננו שיהיו בחירות ובעתיד הקרוב), על החוב והזכות קדוש, אשר כל אחד מהחרדים ויראים לדבר ה‘ צריך להשתתף בבחירות, הן בעצמו והן בהשפעה על זולתו, ולהצביע בעד הרשימות החרדיות ביותר, שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד. והנני מוסר בזה רשות ויפוי כח לפרסם את דעתי בכל התוקף ובכל החוזק, אשר על כל אחד ואחת מיראי ה‘ וחושבי שמו לעשות ככל יכלתו להרבות מספר המצביעים בעד הרשימות החרדיות ביותר". [[אגרות קודש]] חלק ד', עמוד שמ"ה. וראה גם שם עמודים שפ, שצב, שצה, }}, שיטה אותה ביסס על דברי חותנו [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|"במענה על כתבו מ[[י"ז חשוון]], ששואל על אודות ההשתתפות בעניין הבחירות להממשלה בארץ-ישראל, בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוותר על זכותו זה... ועם מי להשתתף - צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר.. אבל לא עם אלה אשר כל עניינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה". מובא ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] כרך יו"ד עמוד ל"ב, בקשר לבחירות שהתקיימו בחורף [[תש"ט]].}}. | |||
הבחירות לכנסת השנייה התקיימו ב[[כ"ו בתמוז]] [[תשי"א]] אחר משבר שנוצר על רקע החינוך האחיד במעברות וחוק [[גיוס נשים]]. באגרת להרב [[יצחק אייזיק הרצוג]]{{הערה|1=מ[[כ' באדר ראשון]] [[תשי"א]] ([[אגרות קודש - הרבי]], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/925 חלק ד', אגרת תתקכה]).}} כתב [[הרבי]] ש{{ציטוטון|השעה אינה מוכשרת כלל לבחירות כלליות}}, כיוון שהמפלגות הדתיות והיהדות החרדית אינן מאורגנות; באגרת זו הרבי כתב גם על ההכרח בחזית דתית טכנית. לקראת הבחירות כתב הרבי{{הערה|1=אגרת מ[[כ"ד בסיוון]] [[תשי"א]] ([[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/1064 חלק ד', אגרת א'סד]).}}: {{ציטוטון|אשר כל אחד מהחרדים ויראים לדבר ה' צריך להשתתף בבחירות, הן בעצמו והן בהשפעה על זולתו, להצביע בעד הרשימות החרדיות ביותר, שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד}}. | |||
לקראת הבחירות בשנת [[תשל"ד]] פורסמה הודעה מאת הרבי, הקוראת להצביע "בעד החרדים לדבר ה' זו הלכה", ולא לתמוך באלה "שרשמו גוים כיהודים ובעד חבריהם". | |||
הבחירות | |||
הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה של [[תל אביב]] סיפר על [[יחידות]] בשנת [[תשל"ד]]{{הערה|ראה 'בית חיינו' גיליון 411 כסלו [[תשנ"ב]] עמ' 24-34.}}, שבה תמה הרבי תמיהה רבתי על העובדה שהשלטון בארץ-ישראל נתון שנים אחר שנים בידי קבוצה מסויימת, ללא שינוי, וקרא לעורר את העם לחשוב בכיוון זה. ה[[יחידות]] התקיימה בחורף [[תשל"ד]] לאחר הבחירות שהתקיימו בישראל אחרי מלחמת יום-הכיפורים. הרב לאו ניסה להסביר כי אחר הקרבנות הרבים ה' יקום דמם שנפלו במלחמת יום-הכיפורים לא מצאו עדיין התושבים עוז להחליף את ראש הממשלה בהיותם סבורים כי אין טובה ממנה.הרבי לא קיבל: זה היה מתרץ אולי את ה'בחירות' האחרונות אך מדוע ב'בחירות' הקודמות לא חוללו שינוי?! | |||
לקראת הבחירות | לקראת הבחירות בשנת [[תשמ"א]] חזר הרבי שוב לקשר את אופן ההצבעה עם נושא 'מיהו יהודי'. וזה לשונו{{הערה|1במברק ממוצאי שבת-קודש מברכים תמוז תשמ"א}}: במענה לשאלתכם בקשר לבחירות לכנסת, יש להצביע בעד היותר חרדים לדבר ה'. מתאים לפסק-דין ברור בתורתנו. כל שיצביע בעד אלה שרשמו גוים כיהודים ובעד חבריהם, התקלה האיומה והקולר בכל הנרשמים תלוי בצווארו. להצביע בעד החרדים לדבר השם. בברכה, מנחם שניאורסון. | ||
==הרבי למען חזית דתית== | ==פעילות הרבי למען חזית דתית== | ||
[[קובץ:קריאה למען חזית דתית תורתית.png|שמאל|ממוזער|250px|קריאה להצבעה למפלגת "חזית דתית תורתית" לקראת הבחירות לכנסת השלישית, מאת האדמו"רים מבעלזא, גור, ויזניץ, סדיגורה, ביאלה, סערט, פשמישל, נידבורנא, סלונים, קוידנוב, טשורטקוב, זלוטיפול וזידיטשוב, ו[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]] ו[[ר"מ|ר"מים]] מישיבות לוצק, טשעבין, מיר, סולנים, לומזה, חברון, בראשוב, טורדה, שפת אמת וקול תורה]] | [[קובץ:קריאה למען חזית דתית תורתית.png|שמאל|ממוזער|250px|קריאה להצבעה למפלגת "חזית דתית תורתית" לקראת הבחירות לכנסת השלישית, מאת האדמו"רים מבעלזא, גור, ויזניץ, סדיגורה, ביאלה, סערט, פשמישל, נידבורנא, סלונים, קוידנוב, טשורטקוב, זלוטיפול וזידיטשוב, ו[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]] ו[[ר"מ|ר"מים]] מישיבות לוצק, טשעבין, מיר, סולנים, לומזה, חברון, בראשוב, טורדה, שפת אמת וקול תורה]] | ||
| שורה 47: | שורה 45: | ||
לקראת הבחירות לכנסת השביעית חוזר הרבי על דעתו בבחירות הקודמות, להעדיף את המפלגות הדתיות שתומכות בהקמת חזית דתית{{מקור}}{{הבהרה|מה היה בבחירות לחמישית ולשישית, והאם הרבי לא חזר על הדברים שוב לאחר מכן?}}. | לקראת הבחירות לכנסת השביעית חוזר הרבי על דעתו בבחירות הקודמות, להעדיף את המפלגות הדתיות שתומכות בהקמת חזית דתית{{מקור}}{{הבהרה|מה היה בבחירות לחמישית ולשישית, והאם הרבי לא חזר על הדברים שוב לאחר מכן?}}. | ||
==בחירות תשמ"ט== | ==בחירות תשמ"ט== | ||
| שורה 70: | שורה 54: | ||
המפלגה קיבלה חמישה מנדטים ונכנס חבר הכנסת [[אליעזר מזרחי]]. הרב מזרחי נכנס בתור ממשיך דרכו של אביו ולא בתור נציג חב"ד. | המפלגה קיבלה חמישה מנדטים ונכנס חבר הכנסת [[אליעזר מזרחי]]. הרב מזרחי נכנס בתור ממשיך דרכו של אביו ולא בתור נציג חב"ד. | ||
לאחר מכן, בבחירות לכנסת השמינית התמודדו שוב אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל יחד במגדת השם חזית דתית תורתית וקיבלה כ-5. ב[[בחירות תשמ"ט|בחירות לכנסת השתים עשרה]] של שנת תשמ"ט, התמודדה אגודת ישראל יחד עם פועלי אגודת ישראל, אך תחת השם אגודת ישראל. | |||
==ממשלת ימין דווקא== | ==ממשלת ימין דווקא== | ||
| שורה 96: | שורה 82: | ||
מה שלא נשתנה במשך יותר מארבעים שנה - ש[[ארץ הקודש]] דורשת (כל הזמן הזה) - שלימות הארץ, שלימות התורה - ביחד עם הבטחת התורה בזה - יגעת ומצאת, כל אחד ואחת מאתנו. | מה שלא נשתנה במשך יותר מארבעים שנה - ש[[ארץ הקודש]] דורשת (כל הזמן הזה) - שלימות הארץ, שלימות התורה - ביחד עם הבטחת התורה בזה - יגעת ומצאת, כל אחד ואחת מאתנו. | ||
==הבחירות ב[[קראון הייטס]]== | ==הבחירות ב[[קראון הייטס]]== | ||