2,863
עריכות
בעלי התוספות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←לימוד התוספות בחב"ד
| שורה 33: | שורה 33: | ||
הרב [[יואל כהן]] נכנס בבחרותו ל[[יחידות]] אל [[אדמו"ר שליט"א]] וביקש סדר לימוד. בין הדברים אמר לו הרבי כי לימוד גמרא ללא פירוש התוספות אינו נחשב לימוד. | הרב [[יואל כהן]] נכנס בבחרותו ל[[יחידות]] אל [[אדמו"ר שליט"א]] וביקש סדר לימוד. בין הדברים אמר לו הרבי כי לימוד גמרא ללא פירוש התוספות אינו נחשב לימוד. | ||
פעם הורה הרבי שכחלק מלימוד בעיון צריך לעיין בכל | פעם הורה הרבי שכחלק מלימוד בעיון צריך לעיין בכל סוגיא ממסכתות אחרות המצוינת בתוספות{{הערה|'[[היכל מנחם (ספר)|היכל מנחם]]' כרך א עמ' רי.}}. | ||
ב[[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]] נוהגים ללמוד ברוב שעות הנגלה{{הערה|סדר היום שקבע [[אדמו"ר הרש"ב]] לישיבות הוא חצי יום לימוד נגלה, וחצי יום לימוד [[חסידות]], בחצי היום של הנגלה זה מתחלק ללימוד גמרא לעיון (עם תוס' ופירושים אחרים), וללימוד גמרא לגירסא (בדרך-כלל גמרא ו[[רש"י]] בלבד).}} [[גמרא]] לעיון, (מכונה 'עיונא') מה שהופך בדרך-כלל את הגמרא לעיונית זה לימוד התוספות{{הערה|אם כי יש ישיבות בודדות בהם לומדים גם ב'גירסא' תוספות.}}{{מקור}}. | ב[[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]] נוהגים ללמוד ברוב שעות הנגלה{{הערה|סדר היום שקבע [[אדמו"ר הרש"ב]] לישיבות הוא חצי יום לימוד נגלה, וחצי יום לימוד [[חסידות]], בחצי היום של הנגלה זה מתחלק ללימוד גמרא לעיון (עם תוס' ופירושים אחרים), וללימוד גמרא לגירסא (בדרך-כלל גמרא ו[[רש"י]] בלבד).}} [[גמרא]] לעיון, (מכונה 'עיונא') מה שהופך בדרך-כלל את הגמרא לעיונית זה לימוד התוספות{{הערה|אם כי יש ישיבות בודדות בהם לומדים גם ב'גירסא' תוספות.}}{{מקור}}. | ||