תורת אמת חברון: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 33 בתים ,  16 באוקטובר 2009
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
בשנת [[תרע"א]] יסד כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] את ישיבת "תורת אמת" בעיר [[חברון]], ארץ-הקודש.  
בשנת [[תרע"ב]] יסד כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] את ישיבת "תורת אמת" בעיר [[חברון]], ארץ-הקודש.  


היה זה כאשר בשלהי אותה שנה שלח לשם קבוצת תלמידים ובראשם הרב [[שלמה זלמן הבלין]] במטרה ליסד שם ישיבה ברוחה של ישיבת [[תומכי תמימים]].
היה זה כאשר בתחילת אותה שנה שלח קבוצה מתלמידי הישיבה בליובאוויטש ובראשם הרב [[שלמה זלמן הבלין]] במטרה ליסד שם ישיבה ברוחה של ישיבת [[תומכי תמימים]].


תאריך זה, שנת [[תרע"א]], הוא על פי ה"ראשי פרקים" שנדפסו בהקדמת [[קונטרס חנוך לנער]] (ברוקלין [[תש"ג]]), ומשם גם תוקן במהדורה השניה של לוח '[[היום יום]]' ([[תשי"ז]]) – על פי יומנו ורשימותיו של כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]].
לארץ הקודש הגיעו ראשוני התלמידים בכ"ד מר [[חשוון]] שנת [[תרע"ב]], ולחברון עצמה הגיעו כמה ימים אחר כך, בכ"ח מר חשון.
 
לארץ הקודש הגיעו ראשוני התלמידים רק בכ"ד מר [[חשוון]] שנת [[תרע"ב]], ולחברון עצמה הגיעו כמה ימים אחר כך, בכ"ח מר חשון.


במשפט קצר, המופיע לאחר שנים-עשר עמודים שבהם הוראות מפורטות אל המשפיע והתלמידים העולים לחברון, כותב כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ): "הישיבה נקראת "תורת אמת"", ובשם זה נקראת [[תורת אמת ירושלים|הישיבה בירושלים]] עד היום הזה.
במשפט קצר, המופיע לאחר שנים-עשר עמודים שבהם הוראות מפורטות אל המשפיע והתלמידים העולים לחברון, כותב כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ): "הישיבה נקראת "תורת אמת"", ובשם זה נקראת [[תורת אמת ירושלים|הישיבה בירושלים]] עד היום הזה.
שורה 11: שורה 9:
מתחילה התקיימו הלימודים בישיבה החדשה בבית בן שתי קומות (בו התקיימה קודם ישיבה בשם "[[מגן אבות חברון]]" שהוקמה על ידי חסידי חב"ד תושבי חברון), ואילו מקום השינה נקבע להיות באחוזה החב"דית שב"[[בית רומנו]]", אך לאחר זמן הועברו גם הלימודים ל"בית רומנו".
מתחילה התקיימו הלימודים בישיבה החדשה בבית בן שתי קומות (בו התקיימה קודם ישיבה בשם "[[מגן אבות חברון]]" שהוקמה על ידי חסידי חב"ד תושבי חברון), ואילו מקום השינה נקבע להיות באחוזה החב"דית שב"[[בית רומנו]]", אך לאחר זמן הועברו גם הלימודים ל"בית רומנו".


הקבוצה הראשונה של התלמידים שנבחרו לנסוע לחברון מנתה שבעה מבחירי התלמידים מישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].
קבוצת התמימים, מנתה שבעה:
הרב [[אלתר שימחוביץ]]  
הרב [[יחזקאל פייגין]]
הרב [[הלל פרוטקין]]
הרב צבי הירש קצב
הרב ישראל זלמן אסנאס
הרב [[אברהם אליהו אשרוב]]
הרב מנחם (נאחע) קרסיק
 


עם פתיחתה של המחלקה בחברון הצטרפו אליה תלמידים נוספים מבני המקום, והישיבה בחברון היתה למוסד תורני וב השפעה ולמרכז לחסידות בכלל, ולמשנת חב"ד בפרט.
עם פתיחתה של המחלקה בחברון הצטרפו אליה תלמידים נוספים מבני המקום, והישיבה בחברון היתה למוסד תורני וב השפעה ולמרכז לחסידות בכלל, ולמשנת חב"ד בפרט.


כך נמשכו הלימודים במשך שלוש שנים, עד לשלהי שנת [[תרע"ד]], שאז פרצה מלחמת העולם הראשונה. התורכים, ששלטו אז בארץ הקודש, הצטרפו במלחמה לצד גרמניא, והתלמידים והמשפיע אזרחי רוסיא נעשו לאזרחי ארץ אויב ונצטוו לעזוב את הארץ, ודרך מצרים הגיעו בחזרה לרוסיא.
כך נמשכו הלימודים במשך שלוש שנים, עד לשלהי שנת [[תרע"ד]], שאז פרצה מלחמת העולם הראשונה. התורכים, ששלטו אז בארץ הקודש, הצטרפו במלחמה לצד גרמניא, והתלמידים והמשפיע אזרחי רוסיא נעשו לאזרחי ארץ אויב ונצטוו לעזוב את הארץ. התלמידים גורשו לרוסיא, ואילו הרב הבלין שהה באותה עת בחו"ל ושב לארץ כמה שנים אחר כך והקים את ישיבת תורת אמת בירושלים.  
 
==לקריאה נוספת==
 
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]
* [[המשפיע]]


[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ח]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ח]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ח]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ח]]
1,637

עריכות

תפריט ניווט