6,031
עריכות
דוד משה ליברמן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←קורות חייו
מ (added Category:רבני חב"ד בהווה using HotCat) |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
הרב דוד משה ליברמן נולד בשנת ביום שביעי של פסח כ"א ניסן [[תרפ"ה]] בקלן שב[[גרמניה]]. הוריו היו ילידי גליציה, ולאחר מלחמת עולם הראשונה עברו לגרמניה. | הרב דוד משה ליברמן נולד בשנת ביום שביעי של פסח כ"א ניסן [[תרפ"ה]] בקלן שב[[גרמניה]]. הוריו היו ילידי גליציה, ולאחר מלחמת עולם הראשונה עברו לגרמניה. | ||
זמן קצר לאחר שנולדו עברו המשפחה ל[[אנטוורפן]] שבבלגיה, שם למד הרב דוד משה בבית ספר 'יסודי התורה'. בשנת [[תרצ"ה]] בהיותו בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה ב'היידע' שעל יד העיר [[אנטוורפן]]{{הערת שוליים|יסודה של ישיבת היידע היתה על ידי שני יהודים שבאו מארגנטינה שחיפשו חינוך תורני. הישיבה משכה אליה תלמידים רבים מהולנד, צרפת, שוויץ וגרמניה. סדרי הלימוד והחינוך היו קפדניים מאד ובין היתר למדו גם מלאכה. בוגריה נסעו להמשיך את לימודיהם בישיבות טעלז ומיר. הישיבה התקיימה 21 שנים עד שעלה עליה הכורת ב[[שואה]].}}, בהנהלתו של ר' פייבל שפירא (שם הכיר את ידידיו לעתיד, הרב נחום אברהם יעקובוביץ רב ומשפיע קהילת חב"ד באנטווערפען, והרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]). | הוריו היו "גאליציאנער חסידים" (רופשיץ וכד').<ref>הרב ליברמן בשבת שבע-ברכות של מענדי ואסתי מרינובסקי.</ref> | ||
כשהיה בן שנה זמן קצר לאחר שנולדו עברו המשפחה ל[[אנטוורפן]] שבבלגיה, שם למד הרב דוד משה בבית ספר 'יסודי התורה'. בשנת [[תרצ"ה]] בהיותו בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה ב'היידע' שעל יד העיר [[אנטוורפן]]{{הערת שוליים|יסודה של ישיבת היידע היתה על ידי שני יהודים שבאו מארגנטינה שחיפשו חינוך תורני. הישיבה משכה אליה תלמידים רבים מהולנד, צרפת, שוויץ וגרמניה. סדרי הלימוד והחינוך היו קפדניים מאד ובין היתר למדו גם מלאכה. בוגריה נסעו להמשיך את לימודיהם בישיבות טעלז ומיר. הישיבה התקיימה 21 שנים עד שעלה עליה הכורת ב[[שואה]].}}, בהנהלתו של ר' פייבל שפירא (שם הכיר את ידידיו לעתיד, הרב נחום אברהם יעקובוביץ רב ומשפיע קהילת חב"ד באנטווערפען, והרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]). | |||
עם פריצתה של [[מלחמת העולם השניה]] ברח, יחד עם אימו, שני אחיו ואחותו ל[[צרפת]]. אביו הצליח לברוח לאנגליה. בשנת [[תש"ב]] רצחו את אמו, שני אחיו ואחותו הצליחו לעלות על האוניה ולברוח ל[[ארה"ב]]. רבי דוד משה נשאר ב[[צרפת]] שם נלקח לבית היתומים של הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]]. | עם פריצתה של [[מלחמת העולם השניה]] ברח, יחד עם אימו, שני אחיו ואחותו ל[[צרפת]]. אביו הצליח לברוח לאנגליה. בשנת [[תש"ב]] רצחו את אמו, שני אחיו ואחותו הצליחו לעלות על האוניה ולברוח ל[[ארה"ב]]. רבי דוד משה נשאר ב[[צרפת]] שם נלקח לבית היתומים של הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]]. | ||
| שורה 12: | שורה 14: | ||
ב[[תש"ט]] קיבל [[סמיכה]]. לאחר מכן נשלח על ידי [[כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ]] לשיקגו לשמש כרב בקהילת 'בני ראובן'. שנה לאחמ"כ [[נישואין|נשא]] את הרבנית חיה חיטריק, בתו של הרב [[יהודה חיטריק]]. משנת [[תשט"ו]] שימש כרב בקהילת 'אור חדש' בשיקגו, עד ל[[תשכ"ו]], אז עבר עם משפחתו לדיטרויט, שם שימש כרב בקהילת 'בני יהודה'. | ב[[תש"ט]] קיבל [[סמיכה]]. לאחר מכן נשלח על ידי [[כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ]] לשיקגו לשמש כרב בקהילת 'בני ראובן'. שנה לאחמ"כ [[נישואין|נשא]] את הרבנית חיה חיטריק, בתו של הרב [[יהודה חיטריק]]. משנת [[תשט"ו]] שימש כרב בקהילת 'אור חדש' בשיקגו, עד ל[[תשכ"ו]], אז עבר עם משפחתו לדיטרויט, שם שימש כרב בקהילת 'בני יהודה'. | ||
. בגיל עשר למדתי בהיידע אצל "א טעלזער ראש ישיבה". חמש שנים למדתי בישיבה. פגשתי שם את ר' אפרים וולף וגם את אביו שאז כבר היגרו מגרמניה להולנד. במלחמה הגעתי עם אימא לצרפת למחנה ריכוז (לא כמו המחנות בגרמניה, יותר קל). אימא נשלחה לאושוויץ (הצרפתים שלחו אותם – כל זמן שצרפת לא נכבשה לגמרי תחת הנאצים, הצרפתים שתפו פעולה ושלחו יהודים למחנות. אחרי הכיבוש, כבר לא שלחו יהודים). אבא היה באנגליה בתקופת המלחמה. אחרי חצי שנה, ברחתי מהמחנה לדוד שלי, אח אימי שגר בצרפת. שמעתי שיש ישיבה במרסיי וכך הגעתי לר' זלמן ש"ס. הייתי כל הזמן צמוד אליו, יותר מהאחרים. הוא חייב אותנו ללמוד חסידות למרות שלא רצינו, זה היה בשבילנו דבר חדש. היה שם א' רובינסקי, מצרפת, מאוד מוכשר שלמד חזק חסידות, הוא נשלח אז יחד עם 23 חבר'ה למחנות. | |||
לילה קודם הייתי איתם באותו מקום היכן שתפסו אותם (20 חבר'ה עם 3-4 מבוגרים). היינו בחדר שאכסנו בו חביות יין והיה לו פתח לחדר של ר"ז. פעם הגיעו הגרמנים לבית ושמענו כיצד הם מנסים לפתוח את החדר שלנו ור"ז מסיח את דעתם מאתנו. הוא ממש פעל ועשה רבות לשמור עלינו ולהציל אותנו. לאן שר"ז הלך הוא לקח את הספרייה אתו, הייתה לו ספרייה גדולה, כך היו לנו ספרים. נסענו הרבה. פעמים רבות בדרך עצרו אותנו הצרפתים, אך כאמור בסיום המלחמה כבר לא שלחו יהודים למחנות השמדה. ובניסים, הגרמנים – שגם היו בדרכים – לא עצרו אותנו. הגעתי לניו יורק בתש"ו לפני פסח. נכנסתי לרבי הקודם למסור לו ד"ש מר"ז, אמר שכבר שמע ד"ש... ("ר' זלמן היה חסיד של הרבי הקודם"). סיפרתי שאני נוסע ללייקווד, וחייך... הרבי זי"ע התעניין אצלנו האם יש לנו מקום להתאכסן וכו'. למעשה הייתי בפסח עם אחי אצל ר' יצחק הוטנר. בלייקווד היו 35 בחורים, בערך כך ב-770 – אולי ב-770 קצת יותר. בפורים ביקשתי לנסוע ל-770 ואמר לי א.ק. שאשאר בישיבה. בסוף נסעתי. למד איתי שם ש.ק. – ומאז נשאר קשר, בא לבקרני בשיקאגו וכו'. הוא מעולם לא היה "תלמיד" ב-770. אחיו א.ח. לא היה תלמיד בלייקווד. בתש"ז נכנסתי ליחידות ואמרתי שאני רוצה לעבור ל-770 "כי הלימוד שלי לא מתאים לשם". שאל: ומי יודע אם הלימוד כאן מתאים? בכל מקרה נכנסתי ללמוד בישיבה. כתבתי לא.ק. שאני עוזב ולא ענה לי. זלמן ש"ס סיפר לי שאמר לו הרבי הקודם שהפנים שלי נחקקו אצלו. פעם כתבתי שאני רוצה ללמוד אנגלית, ושלשם כך זקוקים ל"מסירה ונתינה". כתב שאעשה זאת "בשביל לקרב את הנוער". המכתב אצל בני. בתקופה שלמדתי ב-770 כמה פעמים הרבי זי"ע נכנס ל'זאל' ודיברתי אתו בלימוד. אני זוכר פעם אחת ששוחחנו על הרמב"ם שהנוצרים והמוסלמים מיישרם דרך למלך המשיח. ופקפקתי בפניו על ייחוס הדברים לרמב"ם. אולם סבר בתוקף שזה מהרמב"ם. בתש"ט נקראתי ליחידות (מן הסתם ע"י רמ"ל) ואמר לי לנסוע לשיקאגו ל"בני ראובן" (היו שם כמה בתי כנסת נוסח האר"י). זה היה מתאים מבחינת "פאליטיק". כי היה שם ר"ז, וכל מי שהגיע לשם היה הוא "בולע אותו". לי, בגלל קרבתי, לא יכול היה לעשות זאת... הייתי כותב משם מכתבים לרבי וגם לחברים. היחיד שהחזיר לי תמיד תשובה, היה הרבי, ואם לא החזיר, הייתה סיבה... כמה שנים קודם כבר נשלחו בחורים לכל ארה"ב לפתוח ישיבות וכך הצילו את היהדות וכו'. שמעתי מתלמיד של מנדלוביץ ששמע את רבו מתבטא "אם חב"ד יכולים, אנחנו יכולים". ואז פתחו את "תורה ומסורה". חמש פעמים הייתי ביחידות אצל הרבי הקודם. היחידות האחרונה הייתה למחרת י"ט כסלו תש"י. פעם (האחרונה) הייתה לי יחידות שדיבר מוסר והיה מעין רוח הקודש, ובסוף התאמץ לומר ברכה. בי' שבט הגענו ללווי' (פעם ראשונה שנסעתי במטוס). מיד נכנסתי לרבי זי"ע להיפרד, לשאול משהו, בכלל היה עונה בפשטות לכל השאלות. קיבלתי "יורה יורה" מרמ"פ. כמה פעמים עורר אותי הרבי זי"ע לקבל גם "ידין ידין" ולא עשיתי. פעם התבטא "איך זע אז ס'איז שווער צו פאלגן". וזה אמת. אבל קיבלתי "יורה יורה ידין ידין" מגוטסמן. הרבי הסכים שאסע לאנטוורפן. | |||
בשנת [[תש"מ]], לאחר פטירתו של הרב [[הלל מדליה]], אב"ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] (מ[[כ"ז בטבת]] [[תשכ"ה]] עד לפטירתו ב[[יום כיפור]] [[תשל"ח]]), הכתירו את הרב דוד משה לכהן במקומו. הרב ליברמן התקבל ב[[אהבה]] לא רק על ידי חברי קהילת 'שומרי הדת', אלא גם על ידי חברי קהילת 'מחזיקי הדת'. | בשנת [[תש"מ]], לאחר פטירתו של הרב [[הלל מדליה]], אב"ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] (מ[[כ"ז בטבת]] [[תשכ"ה]] עד לפטירתו ב[[יום כיפור]] [[תשל"ח]]), הכתירו את הרב דוד משה לכהן במקומו. הרב ליברמן התקבל ב[[אהבה]] לא רק על ידי חברי קהילת 'שומרי הדת', אלא גם על ידי חברי קהילת 'מחזיקי הדת'. | ||