37,412
עריכות
אשה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←לקריאה נוספת: תיקון שם עורך) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:הרבי כנס נשי חבד.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]] נושא [[שיחה]] בכנס [[נשי ובנות חב"ד]] כהכנה ל[[חג השבועות]] ([[כ"ח אייר]] [[תנש"א]])]] | [[תמונה:הרבי כנס נשי חבד.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]] נושא [[שיחה]] בכנס [[נשי ובנות חב"ד]] כהכנה ל[[חג השבועות]] ([[כ"ח אייר]] [[תנש"א]])]] | ||
'''אשה''' הוא כינוי המשמש לפעמים לאשת איש נשואה בלבד, אך משמש לרוב להגדרת כל המין הנשי. תפקידם הרוחני של הנשים הוא להיות מרכבה ל[[ספירת המלכות]] שענינה - לקבל את האור האלוקי ולגלותו בעולם באופן שיורגש גם במציאות העולם הגשמי. | '''אשה''' הוא כינוי המשמש לפעמים לאשת איש נשואה בלבד, אך משמש לרוב להגדרת כל המין הנשי. תפקידם הרוחני של הנשים הוא להיות מרכבה ל[[ספירת המלכות]] שענינה - לקבל את האור האלוקי ולגלותו בעולם באופן שיורגש גם במציאות העולם הגשמי. | ||
==האשה ביהדות ובחסידות== | ==האשה ביהדות ובחסידות== | ||
| שורה 25: | שורה 14: | ||
בעבודת השם, ישנם שני סוגי עבודה - "איש מזריע תחילה יולדת נקבה" ו"אישה מזרעת תחילה יולדת זכר"{{הערה|כלשון חז"ל ברכות ס, א.}}: כאשר העבודה נעשית בכח ההשפעה מלמעלה, "[[אתערותא דלעילא]]" תחילה, התוצאה מכך היא עבודת השם לא יציבה באופן של "נקבה" שדעתה קלה, מבלי הקיום שנעשה על ידי הדעת; אך כאשר העבודה נעשית בכח עצמו, "[[אתערותא דלתתא]]" תחילה, מגיעים לעבודת השם של "זכר", כלומר עבודה יציבה ונצחית בכח הדעת{{הערה|1=ראה לקוטי תורה [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/2b.htm ויקרא ב, ב] ואילך. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/7/20a.htm תזריע כ, א] ואילך. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/22b.htm שיר השירים כב, ב] ואילך.}}. | בעבודת השם, ישנם שני סוגי עבודה - "איש מזריע תחילה יולדת נקבה" ו"אישה מזרעת תחילה יולדת זכר"{{הערה|כלשון חז"ל ברכות ס, א.}}: כאשר העבודה נעשית בכח ההשפעה מלמעלה, "[[אתערותא דלעילא]]" תחילה, התוצאה מכך היא עבודת השם לא יציבה באופן של "נקבה" שדעתה קלה, מבלי הקיום שנעשה על ידי הדעת; אך כאשר העבודה נעשית בכח עצמו, "[[אתערותא דלתתא]]" תחילה, מגיעים לעבודת השם של "זכר", כלומר עבודה יציבה ונצחית בכח הדעת{{הערה|1=ראה לקוטי תורה [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/2b.htm ויקרא ב, ב] ואילך. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/7/20a.htm תזריע כ, א] ואילך. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/22b.htm שיר השירים כב, ב] ואילך.}}. | ||
== | ==מצוות תלמוד תורה== | ||
[[אדמו"ר הזקן]] פוסק{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/index.htm פ"א מהלכות תלמוד תורה]}} אשה אינה במצוות [[תלמוד תורה]], ואם למדה תורה יש לה שכר אבל לא שכר גדול כשכר האיש מפני שאינה מצווה ועושה, ואף על פי שיש לה שכר ציוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד ומוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן, ואם מלמדה [[תורה שבעל פה]] הרי זה כאלו מלמדה תפלות, מפני שעל ידי זה נכנס בה ערמומית. | [[אדמו"ר הזקן]] פוסק{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/index.htm פ"א מהלכות תלמוד תורה]}} אשה אינה במצוות [[תלמוד תורה]], ואם למדה תורה יש לה שכר אבל לא שכר גדול כשכר האיש מפני שאינה מצווה ועושה, ואף על פי שיש לה שכר ציוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד ומוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן, ואם מלמדה [[תורה שבעל פה]] הרי זה כאלו מלמדה תפלות, מפני שעל ידי זה נכנס בה ערמומית. | ||
| שורה 43: | שורה 32: | ||
====לימוד חסידות==== | ====לימוד חסידות==== | ||
ה[[אדמו"ר הריי"צ]] החל בהפצת שיחותיו בשפת היידיש כדי שגם נשים ובנות תלמדנה את ה[[תורה שבעל פה]] בכלל ואת החסידות בפרט. הוא עודד את הנשים להפיץ את שיחותיו וללמד אותן לחברותיהן ומכרותיהן{{הערה|1אגרות קודש של האדמו"ר הריי"צ, כרך ד', עמ' 13}} | ה[[אדמו"ר הריי"צ]] החל בהפצת שיחותיו בשפת היידיש כדי שגם נשים ובנות תלמדנה את ה[[תורה שבעל פה]] בכלל ואת החסידות בפרט. הוא עודד את הנשים להפיץ את שיחותיו וללמד אותן לחברותיהן ומכרותיהן{{הערה|1אגרות קודש של האדמו"ר הריי"צ, כרך ד', עמ' 13}}. | ||
לימוד החסידות הוא חלק מחיובן של הנשים לפי שמצוות אלו [[אמונה]] בה' [[ואחדות ה']] ו[[אהבת ה']] [[יראה|ויראתו]] וכו' הן מצוות תמידיות שחובה על כל אחד ואחת מישראל לקיימם וממילא ללמדם. מסיבה זו ומסיבות נוספות פוסק הרבי כי חובה על נשים ללמוד חסידות. הרבי עודד זאת ואף האיר על מעלות מסוימות בלימוד חסידות אצל נשים יותר מהגברים.{{הערה|1=התוועדויות, תשמ"ח, חלק א, עמ' 228.}} | לימוד החסידות הוא חלק מחיובן של הנשים לפי שמצוות אלו [[אמונה]] בה' [[ואחדות ה']] ו[[אהבת ה']] [[יראה|ויראתו]] וכו' הן מצוות תמידיות שחובה על כל אחד ואחת מישראל לקיימם וממילא ללמדם. מסיבה זו ומסיבות נוספות פוסק הרבי כי חובה על נשים ללמוד חסידות. הרבי עודד זאת ואף האיר על מעלות מסוימות בלימוד חסידות אצל נשים יותר מהגברים.{{הערה|1=התוועדויות, תשמ"ח, חלק א, עמ' 228.}} | ||
== חיוב נשים במצוות == | |||
אישה חייב האשה חייבת בכל מצוות עשה שאין הזמן גרמא ופטורה ממרבית המצוות שהזמן גרמא. | |||
ב[[ברכות השחר]] שב[[תפילת שחרית]] הגבר מברך, לצדן של הברכות "ברוך שלא עשני גוי" ו"ברוך שלא עשני עבד", גם "ברוך שלא עשני אישה" (בעוד האישה מברכת "שעשני כרצונו" או, לפי מנהג חב"ד, לא מברכת כלל ברכה זו<ref>בסידור אדמו"ר הזקן אין מופיע ברכה זו.</ref>). פרשנות מקובלת היא כי המצוות הרבות המוטלות על הגבר הוא הסיבה לברכה זו. ראיה לכך ניתן למצוא ב[[תוספתא]] ב[[מסכת ברכות]], שהוא אחד המקורות לברכה זו{{הערה|ו' כ"ג}} שם [[רבי יהודה]] מציע לראשונה את הברכות: "שלש ברכות צריך לברך בכל יום: ברוך שלא עשני גוי, ברוך שלא עשני אישה, [ברוך] שלא עשני בור. גוי - כל הגוים כאין נגדו, אישה - אין אישה חייבת במצות". | |||
ישנם מצוות שקויימם בעיקר על ידי נשים, והם המצוות שמרזמות על העמודים שעליהם בית ישראל קיים, נרמז במילה הח"ן אותיות חנ"ה, '''ח'''לה - מרמזת על כללת מצוות הכשרות, '''נ'''דה - מרמז על כללות דיני טהרת המשפחה, ו'''ה'''דלקת נרות שבת - מרמז על כללות קיום מצוות שבת, שלושת מצוות אלו הם יסודותיו של הבית היהודי. | |||
יש מנהגים מיוחדים של נשים, כגון איסור מלאכה ב[[ראש חודש#ביטול מלאכה|ראש חודש]] ועוד. | |||
מצוות [[תפילין]] מובאת ב[[תלמוד]] כמצוה שנשים פטורות ממנה{{הערה|מסכת [[תפילין]] פרק ראשון, בבלי [[קידושין]] לד א}}, ואף אין זה מן הראוי שתקיים אותה{{הערה|מכיוון שצריך [[גוף]] נקי לקיום מצווה זו: "דלא הוי רשות משום דתפילין צריכין [[גוף]] נקי ונשים אין זריזות ליזהר" היינו מחמת שאין חייבות במצוות תפלין לא יראו לנכון להיזהר עליהם. - תוספות עירובין צו א}}. בספרות חז"ל מסופר על מיכל בת [[שאול]] שהניחה [[תפילין]] ולא מיחו חכמים בידה{{הערה|בבלי עירובין צו א. המקרה מובא כמקרה קצה. ובנוסף ישנם כמה מקורות כמו פסיקתא רבתי פכ"ב שסוברים כי חכמים מיחו}}. | |||
===צניעות וכבוד הציבור=== | ===צניעות וכבוד הציבור=== | ||