תמונות וציורי רבותינו נשיאנו: הבדלים בין גרסאות בדף

כשנסעו [[אדמו"ר המהר"ש]] ור' אהרן בליניטשער ל[[פטרבורג]] בשנת [[תרט"ו]] כשלוחי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לועידה מטעם הממשלה לצורכי הכלל{{הערה|1=הועידה הייתה מטעם הממשלה ואדמו"ר הצמח צדק חוייב להגיע, אך בשל מצב בריאותו הותר לו לשלוח שני נציגים בשמו.}}, נפגשו גם עם עוזרו של סגן שר הפנים, שביקש להיפגש עם אדמו"ר המהר"ש. במהלך הפגישה עוזר הסגן לצייר את אדמו"ר המהר"ש{{הבהרה|התמונה לפי מסורת משפחת גינזבוגר?}}, באומרו שכשרון הציור עבר לו עוד מאביו – שגם לו היה כשרון ציור, והשאיר לו אוסף גדול של ציורים, ביניהם ציור של אחד מגדולי הרבנים היהודים{{הערה|1=במבצר פטרופבלסקי ישנה תערוכה של בובות שעווה של אנשים חשובים שנעצרו במקום, ותחת בובת אדמו"ר הזקן מופיע הכיתוב "הרב הגדול ביותר של היהודים"}} שנאשם בבגידה. סבו היה חוקרו הראשי, והורה אז לציירו. לאחר סיום המשפט, ציור זה עבר בירושה לאותו אדון. אדמו"ר המהר"ש ביקש לראות את הציור, והתפלא לראות ציור של אדם שניכרה על פניו יראת שמים, ותחיתיו כיתוב ובו שם אדמו"ר הזקן ושם אביו ([[ישראל ברוך פוזנר|ר' ברוך]]) מהעיר ליאוזנה, ושנת [[תקנ"ט]] (1798 למניינם), הזמן בו ישב אדמו"ר הזקן במאסר הראשון בפטרבורג.

הרב שמואל הלוי מאזינקר סיפר לאדמו"ר הריי"צ כי שמע בשנת [[תרכ"ב]] את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בזו הלשון: {{ציטוטון|הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים}}. ר' שמואל הוסיף שכעבור כמה שנים [[תרכ"ד]]-[[תרכ"ה]], כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שישב בבית האסורים{{הערה|1=מזכרונות אדמו"ר הריי"צ שנדפסו ב'[[התמים]]' חוברת שמנית, עמודים ה'-י"ז (מובא גם ב"ספר התולדות – אדמו"ר הזקן" חלק ד' עמוד 1151 והילך}}.

אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין [[נשיאי חב"ד]] שאין לו שום תמונה או ציור, ולא ידוע תואר פניו המדוייק{{הערה|1=ב '[[רשימות היומן]]' מובא כי היה מעט יותר נמוך מאדמו"ר הזקן (שהיה גבוה מאוד), וצבע שערותיו היה בלונדי כצבע שערותיו של אדמו"ר הזקן. רשימות היומן עמ' שפד (הובא גם [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4411&CategoryID=1094 כאן])}}. הרבי התבטא כי '''"איז אפילו אין פאנטאזיה אויך ניטא"''' {{כתב קטן|גם בדמיון אין בנמצא}}"'''{{הערה|1= ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)}}

היה גוי{{הערה|1=הרבי העיר שהצייר היה גוי. הנחה בלתי מוגת בספר 'תוכן קצר' תש"נ עמ' 257}} שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים{{הערה|1=ראה [[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:תואר פני קודשו... של הצמח צדק (שיש אומרים שנעשה לא בידיעתו)...}}. התחכם הצייר ובא ב[[שבת]] לבית אדמו"ר הצמח צדק בזמן שאמר [[מאמר חסידות]] כשעניו היו עצומות כך שלא יכל לראותו, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור ב[[בגד|בגדי]] שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו"ר הזקן. לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצוירה ב[[שבת]] - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים{{הערת שוליים|מסופר שהטעות ארעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי הוא הלך ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו בטעויות האלו.}}: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שניה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. [[הרבי]] ציין פעם שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר{{הערה|ספר "זיכרון להרב ברוק" עמוד 113: "מספרים שאת תמונתו של ה"צמח צדק" צייר גוי שהיה נוכח בשעה שהצמח צדק אמר חסידות והצייר ישב במקום ממנו יכול היה להתבונן בו היטב ובזיכרונו חרת את דמות דיוקנו של הצמח צדק וכך יצא מהאולם כשעיניו עצומות והגיע לביתו, ולמרות שבדרכו קבל מכה מעמוד עץ נשארה עדיין בזיכרונו דמותו של הצמח צדק שאותה העלה על גבי הניר."}}.

הציור המקורי שהיה תלוי בבית רבי [[שלמה זלמן מקאפוסט]], התגלה בשנת [[תשנ"א]] על ידי הספרן [[בערל לוין]]{{הערה|1=ראה [[מבית הגנזים]] מאת [[בערל לוין]] [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mbhg-h.pdf עמוד רנ"ז]}} אצל אחד מניניו, ב[[מוסקבה]] ששלח עותק ממנו ל'[[ספריית ליובאוויטש]]' ופורסם לציבור.

כיום לא ידוע לנו על ציור ודאי של [[אדמו"ר המהר"ש]], אך קיימים כשלושה ציורים המשוערים כציור פני אדמו"ר המהר"ש:

#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסם ציור{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור, ואומרים שצויירה על ידי ר' זלצמן שראה את הרבי מוהר"ש. תמונה זו בעלת דמיון רב לתמונה של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], מה שמתאים לסיפור על [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] (ראה בהמשך), שנעשה שנתיים בלבדד לאחר מכן - בשנת [[תרפ"ט]]  

אדמו"ר הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו. כשהלך אדמו"ר הרש"ב ב[[ראש השנה]] [[תרס"ו]] ל'[[תשליך]]' על שפת הנהר כמנהגו, הוא הבחין בשני גויים בעלי האחוזה "ביעלא נאר" הסמוכה ל[[ליובאוויטש]] ששטו בסירה על הנהר כשבידם מצלמה, וניסו לצלם את הרבי הרש"ב וכל העומדים באמירת התשליך על שפת הנהר, מה שגם לרבי הרש"ב צער, ומאז לא הלך עוד לתשליך על שפת הנהר {{הערה|1="בעת התשליך אירע דבר אשר ציער את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [=אבי אדוני-מורי-ורבי הרב הקדוש (הרש"ב)] לשעה, כי בעת שעמד אאמו"ר הרה"ק על חוף הנהר ובידי קדשו הסידור ובתוך כך עברה סירה קטנה בריחוק של עשרים וחמשה צעדים והיושבים בסירה – שני אחים אדוני האחוזה ביעלא נאר הסמוכה לליובאוויטש – הי[ה] להם מכונת צילום וצילמו את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואת כל הקהל העומדים על שפת הנהר..." מרשימת [[הרבי הריי"צ]] ממוצאי ראש-השנה תרס"ו{{הבהרה|איפה המקור המדוייק לכך?}}, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6197&CategoryID=1322 מובא כאן]}}{{הערה|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה: "בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין".}}.

הסוהרים ניסו להסביר לרבי כי בתמונה לא שייך שייראו הכיפה והציצית, אך הרבי אמר להם כי אם רוצים הם לצלמו – יהיו צריכים הם לעשות זאת דווקא כך. ואכן, כך צולם{{הערה|1=התוועדות י"ב י"ג תמוז תשי"א – תורת מנחם – [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25035&st=&pgnum=193 חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195], התוועדות י"ב י"ג תמוז תשכ"א – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25063&st=&pgnum=141 חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119]}}

כאשר הצלם הארי (צבי ראובן) טיינר רצה לצלם את הרבי במהלך החתונות וסידור הקדושין – היה הרבי מסתיר את פניו{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד ל' (וצויין שם לתמונות בעמודים 50, 17): "פעמים רבות בתקופת השנים תש"ג-תש"י, בעת שצילמוהו, נהג הרבי בכוונה לסובב את ראשו הצידה או להסתיר את פניו הקדושות מעין המצלמה".}}. כאשר התלונן הארי שזה פוגע בפרנסתו{{הערה|1=סדר העבודה אצלו היה שעל כל תמונה שמצאה חן בעייני לקוחותיו היה מקבל 8 סנט.}}, הרבי הפסיק להסתיר את פניו, אך ניכר שלא הייתה דעתו נוחה מכך. מאז נזהר הארי לצלם רק תמונה אחת. כאשר דחקו בחסידים באחת מהחתונות לצלם את הרבי תמונות נוספות, צילם הארי שלוש תמונות והתכונן לצלם את הרבעית, כשהבחין בכך הרבי העיר כי נראה לו ששלוש תמונות זה מספיק, ומאז נהיה הסדר שהארי צילם שלוש תמונות{{הערה|1=ראה גם ב'[[מקדש מלך]]' עמוד 95: "בעוזבו את החופה - של הרה"ח ר' שמעון-אהרון סימפסון שהתקיימה בג' ניסן תשי"א - הביט במבט חודר לעבר הצלם מר טריינער - בהמשך לתנאי שסוכם אתו בחתונת הרי"ל פויזנער" [כנראה, לא לצלם יותר מדי].}}.

בשנים הראשונות, היה ידוע שהרבי מתנגד לצילום תמונותיו, ולכן לא היה מי שיעיז לצלם את הרבי – משום שידעו שהרבי מתנגד לכך, ולכן היו נשלחים ילדים לצלם את הרבי. כאשר היה הרבי מבחין בילד מצלמו – היה מבקש ממנו את המצלמה{{הבהרה|הרבי היה מחזיר את המצלמה?}}. כאשר גילה הרבי את הרב גרשון שוסטרמן (כילד) מתכונן לצלמו בצאתו מסידור הקדושין, שאל אותו הרבי אם המלמד שלו מרוצה ממנו, והוסיף "האם חסידות בשבילך היא צילום ואיסוף תמונות?"{{הערה|1=ראה שיחת הרבי בהמשך}}. הרבי פנה למנהל התלמוד תורה בו למד ר' גרשון – הרב טננבוים – וביקש שיבחנו על החומר שלומד בכיתתו, ואם לא יצליח במבחן – ייאלץ הרב טננבוים להחרים לו את המצלמה. למחרת הוזמן ר' גרשון למבחן של כרבע שעה בחדר הרב טננבוים, בסיומו הושבה לו המצלמה.

כך גם באחת מהתועדיות ח"י אלול בהם השתתף צלם, שאל אותו הרבי אם למד באותו היום את [[שיעורים יומיים#תניא|שיעור התניא]] של אותו היום. הצלם נדהם, והרבי הסתובב אל ר' [[יואל כהן]] ושאל אותו אם הצלם למד תניא היום, ואם לא – שר' יואל ילמד איתו. כשלא מצא ר' יואל [[תניא]], השאיל לו הרבי את חוברת התניא שלו{{הערה|1=באותו זמן היה מודפס התניא בחוברות בפורמט מוקטן}}.