37,397
עריכות
רמב"ם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
=== העלייה לארץ ישראל === | === העלייה לארץ ישראל === | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
בשנת 1165 הפליגו [[הרמב"ם]] ומשפחתו מסבתה (מרוקו הספרדית של היום), אל עכו שבארץ ישראל, בה התיישבו. הקהילה היהודית בעכו הייתה בימים ההם מהגדולות בארץ ישראל, וקיבלה בכבוד רב את משפחת הרמב"ם. רב העיר עכו, רבי יפת בן רבי אליהו, התקשר בקשרי ידידות עם הרמב"ם, ידידות שנמשכה גם לאחר שנים | בשנת 1165 הפליגו [[הרמב"ם]] ומשפחתו מסבתה (מרוקו הספרדית של היום), אל עכו שבארץ ישראל, בה התיישבו. הקהילה היהודית בעכו הייתה בימים ההם מהגדולות בארץ ישראל, וקיבלה בכבוד רב את משפחת הרמב"ם. רב העיר עכו, רבי יפת בן רבי אליהו, התקשר בקשרי ידידות עם הרמב"ם, ידידות שנמשכה גם לאחר שנים באמצעות קשרי מכתבים, ולבסוף על ידי מינויו של רבי יפת כאחד הדיינים בקהילת אלכסנדריה, שהייתה תחת מרותו של [[הרמב"ם]] כראש רבני מצרים. חמישה חדשים לאחר העלייה לארץ ביקרו הרמב"ם, אביו ורבי יפת בירושלים, שהו שם שלושה ימים והתפללו בהר הבית. משם הם נסעו לחברון, והתפללו במערת המכפלה. | ||
את ביקורו בארץ מתאר [[הרמב"ם]] כך: | את ביקורו בארץ מתאר [[הרמב"ם]] כך: | ||
Cquote2.svg | Cquote2.svg | ||
| שורה 87: | שורה 87: | ||
עם זאת בשער הגלגולים{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14180&hilite=e1ed3313-0f85-4ffe-8a21-8d99978b3940&st=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F&pgnum=112 הקדמה ל"ו דף מ"ה ע"ב]}} כותב [[האריז"ל]] כי [[הרמב"ם]] לא זכה לידע את חכמת הזוהר, ומסביר את הטעם לכך על פי [[הקבלה]] ולעומת זאת [[הרמב"ן]] זכה אך בסוף ימיו. | עם זאת בשער הגלגולים{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14180&hilite=e1ed3313-0f85-4ffe-8a21-8d99978b3940&st=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F&pgnum=112 הקדמה ל"ו דף מ"ה ע"ב]}} כותב [[האריז"ל]] כי [[הרמב"ם]] לא זכה לידע את חכמת הזוהר, ומסביר את הטעם לכך על פי [[הקבלה]] ולעומת זאת [[הרמב"ן]] זכה אך בסוף ימיו. | ||
[[הרבי]] מציין במספר מקומות שמקורם של דברי הרמב"ם הוא מספר הזהר. דוגמא בולטת לכך הינה | [[הרבי]] מציין במספר מקומות שמקורם של דברי הרמב"ם הוא מספר הזהר. דוגמא בולטת לכך הינה בדברי הרבי{{ציטוטון| במקור דברי הרמב"ם בהתחלת הספר "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון . . דיש לומר שהמקור הוא בדברי הזהר פ' וארא . . "פקודא דא קדמאה דכל פקודין . . למנדע לי' לקב"ה . . דאית שליטא עלאה דאיהו רבון עלמין וברא עלין כלהו שמיא וארבע וכל חיליהון". והרי, לשון הרמב"ם הוא העתקה – בלשון הקודש – מלשון הזוהר{{הערה|'הדרן על הרמב"ם' תשמ"ח, אות ד.}}.}}. | ||
ומוסיף: {{ציטוטון|ולהעיר מהידוע שכמה וכמה הלכות ברמב"ם – מקורם בדברי הזהר (ראה הרמב"ם והזהר (סיני, כרכים לב-לד) להר"ר מרגליות. וש"נ){{הערה|בהערה 36 שם.}}.}} | ומוסיף: {{ציטוטון|ולהעיר מהידוע שכמה וכמה הלכות ברמב"ם – מקורם בדברי הזהר (ראה הרמב"ם והזהר (סיני, כרכים לב-לד) להר"ר מרגליות. וש"נ){{הערה|בהערה 36 שם.}}.}} | ||
| שורה 129: | שורה 129: | ||
===שיחת הרבי על תמונת הרמב"ם=== | ===שיחת הרבי על תמונת הרמב"ם=== | ||
ב[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] [[תשמ"ה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15981&st=&pgnum=330 תורת מנחם התוועדויות תשמ"ה - חלק ג, עמ' 1716], באתר היברו בוקס}} נשא הרבי שיחה בהקשר לשנת ה-850 ללידת הרמב"ם, דיבר הרבי על כך שיש להפיץ את דמותו של הרמב"ם ואת פועלו ותרומתו להלכה היהודית ולאנושות כולה באמצאות כינוסים והדפסת בולים עליהם תמונתו של הרמב"ם{{הערה|ואכן מדינות שונות אכן הנפיקו בולים עליהם הופיע דמותו של הרמב"ם, וביניהם | ב[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] [[תשמ"ה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15981&st=&pgnum=330 תורת מנחם התוועדויות תשמ"ה - חלק ג, עמ' 1716], באתר היברו בוקס}} נשא הרבי שיחה בהקשר לשנת ה-850 ללידת הרמב"ם, דיבר הרבי על כך שיש להפיץ את דמותו של הרמב"ם ואת פועלו ותרומתו להלכה היהודית ולאנושות כולה באמצאות כינוסים והדפסת בולים עליהם תמונתו של הרמב"ם{{הערה|ואכן מדינות שונות אכן הנפיקו בולים עליהם הופיע דמותו של הרמב"ם, וביניהם ישראל, אורוגוואי, אנטיגואה וברבודה. כך גם הונפקו שטרות ישראליים בסך של כ1000 שקלים וכן בסך של שקל בודד, ומטבע של שקל בודד.}} וציטוט מדבריו. בהמשך לכך ציין הרבי, כי אכן ישנו ספק באמתיות תמונת הרמב"ם, אך מכיוון שהתמונה מביאה לידי זיכרון הרמב"ם והליכה בדרכיו הרי שהדבר מביא תועלת רצויה, ויש לנהוג בכך. | ||
בפועל, מחשש לסתירות ההלכתיות הקיימות בתמונת הרמב"ם, נהגו חסידי חב"ד בפרסום מחזורי לימוד הרמב"ם וסיומו לעשות שימוש דווקא בתמונה מיוחדת שתוקנה לשם כך{{הערה|אם כי גם בה לבוש הרמב"ם בבגדים שאסר בספרו}}. | בפועל, מחשש לסתירות ההלכתיות הקיימות בתמונת הרמב"ם, נהגו חסידי חב"ד בפרסום מחזורי לימוד הרמב"ם וסיומו לעשות שימוש דווקא בתמונה מיוחדת שתוקנה לשם כך{{הערה|אם כי גם בה לבוש הרמב"ם בבגדים שאסר בספרו}}. | ||